|
שפירית במנוחה היא דוגמה נפלאה לחיסכון באנרגיה, אבל כאשר ארוחה מתקרבת היא עוברת לפעולה, ומחשבת במהירות האור לאן עליה לנוע כדי לתפוס את הטרף שלה. חוקר המוח אנטוני ליאונרדו, רוצה לדעת איך היא עושה זאת ואילו נוירונים במוחה פועלים כדי להפוך את הגירוי לפעולה.
"אנחנו מתעניינים באיך המוח פותר בעיות, ואחת הבעיות ששפיריות כמו גם בני אדם מתמודדים איתה הוא תפיסת עצמים נעים. משהו נע באוויר במיקום מסוים, ואתם במיקום אחר וכדי לתפוס אותו צריך לעשות שני דברים: לנבא היכן יצמא העצם בעתיד, ולנווט את גופנו לשם."
ליאונרדו מתכנן להקליט את האותות החשמליים במוחה של שפירית בזמן שהיא צדה. הוא הצליח לחבר לגבן של השפיריות מנשא מיניאטורי עם אלקטרודות השוקל כ-10% ממשקל גופן, ואינו פוגע ביכולת התנועה שלהן. כשהאלקטרודות מחוברות למוח החרק, הן יכולות לשדר מידע על הפעילות הנוירונית בו.
השפירית עם המנשא | מקור: רויטרס
כעת, במרכז הרפואי של קמפוס המחקר חוות ג'נילה, בוירג'יניה הוא מכין את הניסוי הבא: בחדר מרושת במצלמות ושפע של זבובים המשמשים כטרף, הוא ישחרר שפיריות וינסה לעקוב אחר המסרים שישדר ההתקן שעל גבן. הוא מקווה לקבל מידע על אילו נוירונים ספציפיים מופעלים ומתי.
גם למעצב הכלים והמערכות ג'ייסון אוסבורן, יש ציפיות גבוהות מהניסוי, שאותו עזר לעצב: "אנחנו מנסים לעשות משהו שאף אחד לא עשה קודם, כך שכל תהליך ההמצאה, ופתרון הבעיות הוא מדהים."
אם יצליחו למפות את פעילות המוח של השפירית, יוכלו להבין גם את המוח האנושי. "אני מאוד רוצה לעזור לאנשים במובן של בעיות בפעילות המוח, או מחלות. דרך אחת לעשות את זה היא באמצעות כלים מולקולריים, אבל אם יש לך גרעין מכני טוב, אתה יכול להבין איך הדברים עובדים, איך החלקים מתחברים ביחד וזה מה שאנחנו מנסים לעשות כאן". ליאונרדו אומר שזה יהיה תהליך איטי אך הוא משוכנע שהשפירית תחשוף בסופו של דבר מה עובר לה בראש.
|
