שנה לאחר המתקפה הרצחנית של החמאס ב-7 באוקטובר חוסל מנהיג ארגון הטרור יחיא סינוואר. סינוואר, שתיכנן והוציא לפועל את המתקפה אשתקד, קידם אידיאולוגיה רצחנית במשך עשרות שנים ובמהלך המלחמה והיה אחראי להירצחם וחטיפתם של ישראלים רבים.
סינוואר הסתתר מאז תחילת המלחמה במנהרות ברצועת עזה, בחלק מהזמן מוקף בחטופים ישראלים. בשבועות האחרונים הגיע לשב"כ ולצה"ל מודיעין, אשר הצביע על מרחבים בדרום הרצועה שבהם עלה חשד להימצאות בכירי חמאס.
כוח של חטיבה 828, אשר פעל באזור תל סולטן, זיהה וחיסל שלושה מחבלים. תוך כדי השלמת הפעולה עלה חשד כי אחד המחבלים היה יחיא סינוואר. אתמול, לאחר סדרת בדיקות, אישרו השב"כ וצה"ל, כי המחבל שחוסל אכן היה יחיא סינוואר. דובר צה"ל תת אלוף דניאל הגרי ציין אתמול, כי סינוואר נמצא עם אפוד, אקדח ו-40 אלף שקל.
גורמים בכירים בממשל ביידן ראו מזה זמן רב בחיסולו של סינוואר "את שובר השוויון הגדול ביותר", והאמינו כי חיסולו עשוי להביא לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס. משרד החוץ האמריקני הגדיר את סינוואר כטרוריסט בינלאומי בשנת 2015, והוא אף הוכנס לרשימות המחבלים המבוקשים בבריטניה ובצרפת. סינוואר מונה לראש הלשכה המדינית של חמאס שבוע לאחר שאיסמעיל הנייה חוסל בחודש יולי בטהרן, איראן.
סינוואר גדל בדרום עזה, הצטרף לחמאס בסוף שנות ה-80 וזכה להכרה כמייסד זרוע המודיעין של הארגון. בשנת 1989 הוא נשפט לארבעה מאסרי עולם על חטיפה ורצח של שני חיילי צה"ל. הוא ריצה את עונשו בכלא – שם לפי הדיווחים למד עברית – עד לשחרורו ב-2011, כחלק מעסקת חילופי השבויים שבה שחררה ישראל יותר מ-1,000 אסירים בתמורה לחייל גלעד שליט, שנחטף על ידי חמאס.
מאז שחרורו מהכלא, יזם סינוואר סבבי לחימה רבים נגד ישראל. ב-2017 הוא נבחר למנהיג חמאס בעזה וב-2021 נבחר מחדש לקדנציה שנייה בת ארבע שנים, חודשים לפני מבצע "שומר חומות" שהחל במתקפת טילים של חמאס על ישראל. סינוואר מונה גם לראש הלשכה המדינית של חמאס שבוע לאחר שאיסמעיל הנייה חוסל בחודש יולי בטהרן שבאיראן.
סינוואר אף עשה מאמצים בשנים האחרונות להשתלט על יהודה ושומרון – והוא נשבע ב-2022 "לתת הזדמנות להצית את ההתנגדות בגדה המערבית". בנאום זה אמר סינוואר כי יבוא לישראל "בשיטפון שואג, עם רקטות אינסופיות" ומיליוני בני עמנו, כמו הגאות החוזרת".
