שווה (ואפשר) לזכור: שיעור הדמנציה בגילאים מתקדמים במערב צונח

מחקר חדש וחשוב שנערך בכל ארצות הברית גילה לאחרונה, כי לאמריקאים בני 65 ומעלה יש כיום פחות סיכויים ללקות בדמנציה בהשוואה לעבר. הדיווח, שפורסם בכתב העת (The American Medical Assn (JAMA מאשרר את הממצאים של מחקרים אזוריים אחרים שנערכו ברחבי ארצות הברית, כמו גם את תוצאותיו של מחקר דומה שנערך באירופה. הסיבה לצניחת השכיחות של רבים מסוגי המחלות הקשורות לדמנציה היא מורכבת, אבל יתכן שהיא קשורה לרמות ההשכלה הגבוהות יותר כיום. תהיה הסיבה אשר תהיה, החדשות חיוביות למדי.

קחו לתשומת לבכם שהמחקר, אותו הוביל ד"ר קנת' לנגה מאוניברסיטת מישיגן, איננו אומר שפחות אמריקאים יסבלו מהמחלה. למען האמת, ככל שרבים יותר יגיעו לגיל מבוגר, יותר גם יסבלו מסוגים כאלו ואחרים של פגעים קוגניטיביים חמורים. אבל הסיכוי של כל אדם מבוגר ללקות בדמנציה הולכים ומתארכים.

בשנת 2000 כ-11.6% מבין כל בני ה-65 ומעלה בארצות הברית לקו בדמנציה. עד 2012, הנתון צנח לכ-8.6%, ירידה של כמעט רבע. באופן דומה, ב-2012 כמעט 19% מהאוכלוסייה הזו סבלה מפגעים קוגניטיביים פחות חריפים, נתון המגלם ירידה גם הוא – 12 שנה קוד לכן הוא עמד על 21%. אמנם זו ירידה קטנה יותר, אבל בכל זאת בעלת חשיבות.

אפילו בקרב המבוגרים ביותר הייתה הירידה בסיכון ללקות בדמנציה ברורה מאוד לעין – היא ירדה ב-34% בשנת 2000 למעט פחות מ-30% ב-2012.

המחקר מתוקנן לגיל ולמין והתבסס על דגימה גדולה של אנשים מבוגרים מרחבי ארצות הברית שנקראת "מחקר הבריאות והפרישה לגמלאות".

המחקר בחן את כל הסוגים של דמנציה, ולא רק אלצהיימר, הסוג השכיח ביותר. חלק הארי של הירידה הופיע בדמנציה הקשורה למחלות כלי דם, לרבות שבץ.

הסיכוי ללקות במחלות זיכרון פוחת. כמו החולים – לאו דווקא | צילום: Fotolia

מה קרה? החוקרים, כמו עמיתיהם האירופיים, לא לגמרי בטוחים. אבל הירידה נדמית קשורה באופן כלשהו לעלייה ברמת ההשכלה: ככל שאתם משכילים יותר, כך הסיכוי שלכם ללקות בדמנציה אחרי גיל 65 נמוכה יותר.

אבל מדוע? רכישת השכלה לאורך כל החיים וגירוי קוגניטיבי (שלעתים מכונה גם עתודות קוגניטיביות) עשויים למנוע או לדחות את התפרצותה של הדמנציה. יתכן גם שלאנשים משכילים יותר יש סגנון חיים בריא יותר או שהם זוכים לטיפולים בריאותיים טובים יותר.
ממצא מרתק אחר הוא שהירידה בשכיחותה של הדמנציה מופיע אפילו בקרב אנשים מבוגרים שידוע גם שסובלים מהשמנת יתר או מסכרת, מחלות שלעתים מזומנות מעלות את הסיכון לשבץ. אולם, החוקרים גם מצאו שהאוכלוסייה הזו עדיין יכולה לעשות עבודה טובה יותר בכך שתשלוט בתנאים הללו, ובכך תנמיך גם את הסיכויים לשבץ כמחולל מחלות זיכרון. הנושא, כפי שמעידים גם החוקרים עצמם, מסובך ביותר.

ומה זה אומר? המגמה הכללית שאנו מבחינים בה לאורך כעשור תמשך: ככל שמערכת הבריאות הציבורית והמכשור הרפואי יתקדמו ויעזרו לנו לחיות לאורך זמן רב יותר, רבים יותר מקרבנו יחיו די זמן כדי שיוכלו לסבול מבעיות קוגניטיביות חמורות: זיכרו, כמעט 30% מקרב בני ה-85 ומעלה עדיין ילקו במחלה כלשהי שקשורה לדמנציה. אבל מסיבות שאנו עדיין לא מבינים לחלוטין, הסיכויים של כל אחד מאתנו להתחמק מאחת המחלות הללו משתפרים, ואף באופן דרמטי למדי.