|
שיתוף פעולה חדש בין יצרנית הרכב רולס-רויס לגוגל יביא להתפתחות בתחום הטכנולוגיה בספינות. פיתוח מכונות הפועלות בספינות יוביל לספינות חכמות, בעלות יכולה למידה עצמית. במבט קדימה, השותפות הזו עשויה לקדם את החזון העיקרי, שהוא ספינה אוטונומית. אם הכל ילך כשורה, ספינה כזו תרים את מפרשיה כבר ב-2020.
רולס-רויס הודיעה השבוע כי היא תשתמש במנוע למידת המכונה של שירותי הענן של גוגל, גם כדי להפוך את הספינות לבטיחותיות יותר ויעילות יותר, וכדי להשיק את "הספינות של העתיד".
בתחילה, מנוע מכונת הלמידה ישמש להכשרת אלגוריתמים קיימים של אינטליגנציה מלאכותית, שנועדו לחזק את מערכות זיהוי התמונה. המטרה היא שלספינה תהיה מערכת של זיהוי ומעקב אחר אובייקטים הנמצאים בים ועלולים להוות סכנה עבורה. השאיפה היא שהמערכת אף תסווג את האובייקטים לפי רמת הסיכון שהם מציבים.
המערכת תסווג אובייקטים בים לפי רמת הסיכון שלהם | צילום: shutterstock
אנשים עשויים להניח כי יצירת ספינה אוטונומית עשויה להיות אתגר פשוט יחסית. אחרי הכל, ספינות שטות בעיקר בקו ישר, ויש להן הרבה פחות תנועה במסלול. מתברר שמדובר בהליך לא פשוט בכלל. בעוד שבמכונית אוטונומית המערכת מחליפה רק אדם אחד, את הנהג, בספינה המערכת צריכה להחליף יותר מ-20 עובדי צוות ולבצע את עבודתם.
במכוניות יש את הניווט והתצפית שמכוסות באמצעות ראיית מחשב. אבל עם ספינות צריך להתמקד במה שקורה בתוך הספינה, ובמשימות אחרות שצריכות להתבצע. בספינה ישנו צורך במערכות שליטה שונות לחלוטין, ובנוסף לראיית מחשב ישנה גם רובוטיקה.
האלגוריתמים ללמידה של מכונה בהם תשתמש רולס-רויס בתחילה, יהיו מבוססים על אותה רשת עצבית המפעילה כיום את יישומי חיפוש הקול וחיפוש התמונות של גוגל.
משמעות הדבר היא שמערכות המחפשות סכנות בים כבר הוכשרו על ידי מיליוני אנשים, שמשתמשים בהן בכל יום למשימות דומות, כגון מציאת תמונות של חפצים.
הפעילות של אותם אלגוריתמים תתרחב כעת למאגרי מידע רבים אשר נוצרו על ידי רולס-רויס ממצלמות, חיישנים וסורקים על הסיפון. הגישה המבוססת על ענן פירושה שניתן להעלות ולשתף מידע ונתונים על ידי כלי שיט בכל מקום בעולם, וכן במרכזי בקרה על החוף.
טכנולוגיה זו עשויה להיות פתרון לאתגרים רבים, לפני שחזונה של רולס-רויס ליצירת משלוחים באמצעות ספינה אוטונומית, עליו היא מדברת כבר מ-2013, יהפוך למציאות. אתגרים אלה כוללים את הקושי לנווט בכלי שיט גדולים המגיבים לאט, ובהעברת מידע למחשבים שאמורים להנחות פעילות של כלי במשקל של יותר ממאה אלף טון.
אחד מעובדי הפרויקט סיפר כי "כשהתחלנו לפרסם את הרעיון, כולם חשבו שאנחנו משוגעים. בכנסים שאלתי 'כמה אנשים חושבים שזה יקרה בחייהם?' ורק מעטים הרימו את ידיהם. עכשיו כולם מרימים את הידיים מהר מאוד. זה שינוי מאוד גדול שנעשה בארבע שנים, והרעיון כבר נתפס והפך להיות חלק מהמחשבה".
אולם למרות שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, עדיין תהיה בעיית חקיקה. כמו במכוניות אוטונומיות, ממשלות וארגונים בין לאומיים פיגרו מאחור בעוד אנשי הטכנולוגיה ממשיכים לחדש כל הזמן. תיאורטית, ספינות אוטונומיות יכולות לשוט בין המדינות השכנות בהן ישנם הסכמים הדדיים. אבל לפני שהן יוכלו להיכנס למים בינלאומיים, מה שיביא את היתרונות הגדולים ביותר לסחר, חקיקה רחבה יותר תצטרך להיעשות. הנושא יעלה בקרוב לדיון על ידי ארגון הימיאות הבינלאומי.
שותפויות בין מומחים לתחום למידת המכונות לבין התחומים שיכולים להרוויח מכך (ויש הרבה כאלה), ייקחו חלק גדול במימוש הפוטנציאל של אינטליגנציה מלאכותית, ביג דאטה ואינטרנט של הדברים.
|
