האביר האפל: האם פיליפ גרין הוא רוברט מקסוול הבא?

בפעם האחרונה שיהודי בריטי היה מעורב בשערורייה בסדר גודל כזה, זה היה רוברט מקסוול, שרק אחרי שנקבר בנובמבר 1991 בהר הזיתים, עם הנאום הרגיל של שמעון פרס על מות גיבורים, התברר גודל הגניבה שלו – כ-440 מיליון ליש"ט, מקרנות הפנסיה של החברות הציבוריות בראשותו. מותו של מקסוול לא שחרר גל אנטישמי גדול, אבל זעזע את אמות הסיפים של המפקח על קרנות הפנסיה באנגליה.

מאז חלפו יותר מ-25 שנה עד שיהודי בריטי אחר, פיליפ גרין, הפך להיות אויב הציבור. זאת אחרי שהתברר, כי בקופת קרן הפנסיה של עובדי רשת בתי הכלבו BHS (קיצור של בריטיש הום סטורס) – רשת שגרין משך ממנה הר של מזומנים והצליח למכור במאי 2015 תמורת 1 ליש"ט במהלך שנוי במחלוקת לקבוצה בראשות איש עסקים מפוקפק עם קבלות של פשיטות רגל – יש גירעון של 571 מיליון ליש"ט. הרשת התמוטטה סופית באוגוסט, ומאז חנויותיה הענקיות סגורות.

בזמנו של מקסוול האינטרנט עדיין היה בשלב של ניסוי. גרין עובר ימים קשים. עמודי אינטרנט עם כותרות, כמו "קפיטליסט מושחת ויהודי מאמין", מופצים בכל מקום, והדיווחים על חגיגת הבר מצווה הנוצצת של בנו חוזרים וצפים אף שעברו כמה שנים מאז. הלוחמה הפסיכולוגית נגדו באה לידי ביטוי בעיקר בפרסום עקבי של צילומיו המביכים בבגד ים עם כרס משתפלת בדיילי מייל, שעמודי האינטרנט שלו נחשבים לפופולריים בעולם. בלשון המעטה אפשר להעריך שהפרשה לא מוסיפה כבוד לקהילה היהודית בבריטניה, מה עוד שיש כמה יהודים נוספים ששיחקו תפקיד בפרשה הזאת.
אלא שפיליפ גרין מתוחכם. הוא נחשב לאחד מגדולי הסוחרים שצמחו ב-50 השנים האחרונות בבריטניה, חסר מעצורים, לפעמים גס רוח, אוהד שרוף של טוטנהאם, אוהב להמר בקזינו – ויש לו יותר מ-6 מיליארד ליש"ט. הפרלמנט והמפקח על הפנסיה אמנם נושפים בעורפו, אבל ספק אם מישהו יצליח לגרד ליש"ט אחת מגרין, סר פיליפ גרין, למרות האיומים.

יומולדת מהסרטים

שלא כמו מקסוול, שהיה פעיל בארגון הבונדס והשקיע בישראל (בעיקר את כספי קרנות הפנסיה של עובדיו), גרין מעולם לא הבליט את יהדותו, וחנויות טופשופ (Topshop) בישראל מעולם לא סומנו כהשקעה יהודית, כמו מרקס אנד ספנסר בשנות ה-80. היה לו גם סידור מס יוצא דופן. אשתו טינה ושני ילדיו עברו להתגורר במונקו ב-1998, שם רשומה אשתו לצורכי (אין) מס, בעוד שגרין עצמו יכול לגור גם שם וגם בלונדון ונשאר רשום בבריטניה לצורך מס. רק שאת כל המניות בקבוצת ארקדיה, שהיא חברת ההחזקות של נכסיו, העביר על שם אשתו, כך שגם ניתן להעביר לה דיבידנדים פטורים ממס. הסידור הזה הניב, למשל, העברת דיבידנד נקי ממס של 1.2 מיליארד ליש"ט במזומן לגברת עוד לפני 10 שנים.
ב-2009 בלעה ארקדיה, האימפריה העסקית שלו, את רשת בתי הכלבו BHS תמורת 200 מיליון ליש"ט ויצרה ענק של 3,100 חנויות ב-37 ארצות, עם מותגים שמוכרים לכל תייר ישראלי שעבר אי פעם ברחוב אוקספורד בלונדון, כמו רשת Evans, Wallis, Miss selfridge, Burton והפנינה שבכתר, טופשופ. הרווח של ארקדיה לפני ההשתלטות על BHS הסתכם ב-213 מיליון ליש"ט ב-2009. עושרם של גרין בן ה-64 ואשתו טינה, שכאמור רשומה טכנית כבעלת המניות, הוערך השנה ביותר מ-6 מיליארד ליש"ט.


פיליפ גרין. לא מסתיר את עושרו ולא מתנצל | צילום: shutterstock

גרין מעולם לא הסתיר את עושרו, ובדיעבד זה גם מה שמעורר עליו את זעם הציבור. מסיבת יום ההולדת ה-60 שחגג לעצמו עלתה לו 6.5 מיליון ליש"ט – עם מייקל בובלה, ריהאנה, קרלוס סנטנה, סטיבי וונדר ורובי וויליאמס בתוכנית האמנותית. אורחי הכבוד היו מלך הבידור סיימון קאוול, גיטריסט האבנים המתגלגלות רון ווד, ליאונרדו די-קפריו, שותפתו דאז לקו האופנה, דוגמנית העל קייט מוס, ועוד רבים. גם את הבר מצווה לבנו ברנדון גרין חגג בגדול, ב-4 מיליון ליש"ט בדרום צרפת, עם 300 מוזמנים והופעה של ביונסה.

"לו הייתי רוטשילד"

הוא נולד בקרוידן שבדרום מזרח לונדון למשפחה שומרת מצוות וחונך מגיל 9 בפנימייה היהודית היוקרתית כרמל קולג' (דרומית מאוקספורד). אביו, שעסק בנדל"ן, היה יכול להרשות לעצמו לשלם אלפי ליש"ט בשנה (בשנות ה-60) לטובת חינוך בנו. האב נפטר מהתקף לב כשפיליפ היה בן 12 (ואחותו אליזבת בת 17), והמשפחה עברה לגור בצפון לונדון, ברובע הידוע היום כמושב הישראלים המתעשרים, האמפסד גארדן סאברב. בגיל 15 הוא עזב את הפנימייה ונכנס לעסקים. הוא ייבא נעליים ובגיל 21, באמצעות הלוואה של 20 אלף ליש"ט (כ-220 אלף בערכים של היום) שביטחונותיה היו הרכוש המשפחתי, הוא הקים את העסק הראשון שלו. השאר, כפי שאומרת הקלישאה, זה כבר היסטוריה.

מייבוא ג'ינסים מהמזרח הרחוק בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, דבר לא עצר אותו בדרכו להפוך לטייקון. בסוף שנות ה-70 הוא רכש מלאים מסוחרי מותגים פושטי רגל במחירים מגוחכים, שלח אותם לניקוי יבש, ארז אותם כחדשים ופתח חנות במאייפר כדי למכור אותם בזול, אבל בכמויות. ב-1985, בגיל 33, הפך למיליונר אחרי שמכר רשת אופנה ב-3 מיליון ליש"ט, שאותה רכש שנה קודם ב-65 אלף ליש"ט בלבד. פעמיים הוא ניסה להשתלט על רשת מרקס אנד ספנסר ונכשל – אך בדיעבד ניצל מהפסד ענק. על דרכו יוצאת הדופן בעסקים העיד מנכ"ל מרקס אנד ספנסר ב-2004, בשנה שבה ניסה גרין לראשונה להשתלט על הרשת: "הוא נהג להתקשר אליי ופיזם למשיבון את 'לו הייתי רוטשילד', דרכו להסביר לי שזו טעות מצדי לא למכור לו".

המיליארדר היהודי ממשיך ליהנות מהחיים הטובים במונטה קרלו ועל סיפון היאכטה "לב אריה", שעלתה לו 100 מיליון ליש"ט. אבל באנגליה, אחרי ש-11 אלף עובדים איבדו את פרנסתם ואולי גם את הפנסיה בעקבות התמוטטות החברה שלו, ממשיכים לחפש איך להגיע לכספו. ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית בפרשת התמוטטות BHS, חבר הפרלמנט פרנק פילד, קבע כי גרין "יותר גרוע מרוברט מקסוול", אלא שהחקירות לא הצליחו להעלות ראיות כלשהן לחוסר תקינות. נכון שכשגרין קנה את BHS לקרנות הפנסיה, היה בהן עודף של 42 מיליון ליש"ט, אבל גרין עשה הכל לפי הספר, עם סיוע סמכותי מצד מומחי בנק ההשקעות גולדמן סאקס, שאישרו את המכירה התמוהה של הרשת. מי שהיה אחראי לחלקה של גולדמן היה חברו הטוב של גרין, סגן יו"ר גולדמן מייקל שרווד, גם הוא יהודי ואוהד טוטנהאם. שרווד, מי שיועד בבוא היום לעמוד בראש הבנק, קטע לפני כחודש קריירה מטאורית שהחלה בגיל 20, כשהודיע על פרישתו מהבנק המצליח בעולם בגיל 51, אחרי שגם הוא נחקר ביוני האחרון בשידור חי על ידי ועדת הפרלמנט.

באותו החדר?

על יהירותו של גרין ותדמית גסות הרוח שלו היה אפשר ללמוד מהתנהגותו בישיבת ועדת הפרלמנט, שהועברה בשידור חי. מחבר פרלמנט אחד הוא ביקש "להפסיק לנעוץ מבטים", לאחר הוא הציע "שים את המשקפיים, ככה תראה טוב יותר" ובאופן כללי, ליגלג על כל חברי הוועדה בשאלה "האם אנחנו באותו החדר?"

"אין מה לעשות", אומר גורם בקהילה היהודית, "גם בפרלמנט מבינים שגרין עשה הכל לפי הספר, וגם אם יפעילו 400 חוקרים נגדו, לא ימצאו רבב. לכן הדבר היחיד שנותר להם הוא לנגן על מצפונו ולנסות ולשלול ממנו את תואר האבירות שלו".

גרין עצמו הצהיר באוזני חברי ועדת החקירה, כי יבדוק אפשרות לסייע בצמצום הגירעון שישפיע על חייהם של אלפי הגמלאים, אבל לפי שעה עדיין לא עשה מעשה. אפילו המהלך לשלילת תואר האבירות שלו עדיין תקוע במסדרונות הקבינט, אחרי שהפרלמנט כבר הצביע בעד שלילתו. כל עוד הכסף אצלו, סביר להניח שגרין לא יזיל דמעות, גם אם ישללו לו את התואר. בכל הראיונות לאורך השנים תמיד טען, שכל מה שהוא עושה בעסקים מכוון "לעשות כסף", והכסף הוא זה שהקנה לו את העוצמה והקשרים גם בפוליטיקה. אחרי הכל, גרין היה מקושר גם ללייבור וגם לשמרנים. טוני בלייר היה זה שהמליץ למלכה להעניק לו את התואר, ודיוויד קמרון מינה אותו בתחילת הקדנציה הראשונה שלו ב-2010 להיות יועץ הממשלה בצמצום הוצאות ובהפחתת מחירי הספקים, יכולת שהפכה אותו בעולם העסקים למיליארדר.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן