Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

האם הקורונה הצליחה לערער את רשת הקשרים הגלובלית?

מה שהחל כמלחמת כל בכל, עם פרוץ מגפת הקורונה, הפך במהרה לשיתוף פעולה כלל עולמי, שמרמז כי עדיין לא חלף זמנה של רוח הגלובליזציה
איתי זהוראי

בתקופה האחרונה נמצאת הגלובליזציה תחת מתקפה חסרת תקדים, אולי האינטנסיבית ביותר שידעה מעולם. המציאות הדיסטופית והפראנואידית של ימינו הפכה למצע גידול אידיאלי עליו משגשגים כעת טיעוניהם של מתנגדיה החריפים בעולם המשתנה. עולם מבוהל שבו מיליארדים ספונים בביתם בחשש מפני מגפה גלובלית המתחוללת בחוץ, גבולות בינלאומיים סגורים כמעט הרמטית למעבר סחורות ובני אדם ומירוץ גלובלי חסר פשרות, עכבות או גינונים דיפלומטים, המתנהל מסביב לשעון אחר משאבים חיוניים. נראה כאילו וירוס הקורונה הוא הפרזנטור המושלם העומד לצד מתנגדי הגלובליזציה. 

הכתבה מופיעה בגיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן

תומכי הגלובליזציה יעדיפו תמיד להציג את ההתנגדות לדרכם כטרנד פופוליסטי של לאומנות כלכלית. אך העובדה היא כי מתנגדי השיטה, או אלה המבקשים לפחות לתקנה, ממוקמים לכל אורך הספקטרום הפוליטי, הכלכלי והחברתי – החל בתעשיינים וחקלאים מודאגים, הנאבקים על פרנסתם לאור זרם הסחורות השוטף את השווקים המקומיים, דרך אקטיביסטים ירוקים הנלחמים נגד ההשפעות השליליות על איכות הסביבה, סוציאליסטים ומתנגדי שיטת כלכלת השוק הקפיטליסטית המגבירה לדעתם את פערי השוויון – וכן, גם לאומנים קיצוניים ומנהיגים פופוליסטים רודפי שררה וכוח המנצלים את תדמיתה הבעייתית בקרב ההמונים.

מצג שווא

טענותיהם העיקריות גורסות, כי תחת חסותה ובעידודם של תהליכים גלובליים עוצמתיים התחוללה בעשורים האחרונים הכחדת משרות המונית. תעשיות מקומיות חוסלו או הועתקו החוצה, המונים איבדו את עבודתם בצד אחד של העולם, בשעה שבצד השני רבים אחרים מנוצלים על ידי תאגידי ענק בינלאומיים עתירי ממון וכוח, מוחזקים בתנאי עבודה מחפירים ומשתכרים שכר רעב. 

מדינות אשר “נפלו שולל תחת מקסם השווא” של סולידריות גלובלית ושיתופיות לאומית, החלישו את גבולותיהן והסירו חומות – ובתגובה נשטפו תחת גלי הגירה וטרור. 

ממשלות וחברות רב לאומיות דורסניות האיצו תחת כנפיה של הגלובליזציה את הרס האקלים והסביבה. ואם לא היו חסרים טיעונים כנגד ההשלכות השליליות, כעת נוספה לרשימת הטיעונים המתארכת גם מגיפה גלובלית, ששלחה במהירות מסחרחרת את גרורותיה בזכות העולם הקטן והמחובר שיצרה השיטה הגלובלית. 

את גודל השעה מנצלים מתנגדי הגלובליזציה כדי לקבע את הנרטיב ולצרוב בתודעה העולמית כי תם עידן העולם הגלובלי. הגלובליזציה מתה וכעת אנו עדים לחרחורי גסיסתה האלימה.

גם אם האמירה הזו מוגזמת, אפילו חסידי השיטה, קברניטי האיחוד האירופי למשל, נאלצים כעת להודות כי המגפה הגלובלית אכן חשפה באירוניה את חולשותיה העמוקות ביותר ושבריריותה הרבה, נוכח אתגרי השעה. 

כמשל קורי העכביש, החוטים והקשרים שיצרה במשך העשורים האחרונים בין מדינות העולם נקשרו בשרשרת גלובלית אחת ונדמו כבלתי ניתנים לניתוק. אך אלה נפרמו בהינף יד עקב התפרצות הווירוס. 

אזרח לאזרח זאב

אתוס הגלובליזציה התגלה כשברירי ונופץ לרסיסים על ידי כוחה הרב של הלאומיות, שהוכיחה שוב את עוצמתה. חומות בצורות שבו להתרומם בין אומות העולם, מעבר שוטף של בני אדם פסק כמעט לחלוטין. סחר החליפין של סחורות, שירותים ומידע – צומצם למינימום ההכרחי. נורמות וערכים גלובליים העומדים בבסיס האידיאולוגיה הגלובלית – כמו ערבות הדדית וסולידריות חברתית – נרמסו עד עפר. 

מדינות ידידות הפכו יריבות, שיתוף הפך לתחרות חסרת מעצורים, שעה שממשלות ברחבי העולם נאבקות זו עם זו על משאבים – החל ממכונות הנשמה, ציוד מיגון, בדיקות ומטושים ועד מוצרי מזון בסיסיים וחומרי גלם לתעשייה. כל מדינה לעצמה. אזרח לאזרח זאב.

כשבכיכר דומו במילאנו נותרו רק יונים, השכנות לא מישהו לסייע. צילום: shuttersrtock
כשבכיכר דומו במילאנו נותרו רק יונים, השכנות לא מיהרו לסייע. צילום: shuttersrtock

עשרות רבות של מדינות הורו על מגבלות חמורות של ייצוא סחורות – תרופות וציוד רפואי בעיקר. אחרות דרשו ממדענים וחוקרים שלא לשתף מידע עם קולגות זרים וסיפורים על מחטפים מסתוריים של ציוד ממחסנים בשדות תעופה או מזוודות של מזומנים שעוברות מתחת לשולחן כדי לטרפד עסקאות, הפכו כמעט לדבר שגרתי. 

אך דווקא התנהלותן של צרפת וגרמניה, המנהיגות והמייסדות של החזון האירופי המשותף, כלפי השכנה והחברה הוותיקה איטליה, היתה לא פחות ממדהימה. אלה הורו בתחילת המשבר על הגבלות חמורות של יצוא ציוד רפואי ותרופות ואסרו על שליחת ציוד ומוצרים חיוניים ומצילי חיים לשכנה המתמוטטת – גם בשעה שמערכת הבריאות האיטלקית כבר נכנסה לתהליך קריסה והמתים הרבים החלו להיערם במסדרונות בתי החולים ברחבי המדינה ששיוועה לעזרה. 

המבחן האחרון

לצד גזרת הלחימה המוכרת בין ארה”ב וסין, אירופה היא ככל הנראה הזירה החדשה והמרתקת שבה מתנגשים כיום כוחות לוקאליים וגלובליים, ואולי זו המשקפת בצורה הטובה ביותר את רוח התקופה. 

האיחוד האירופי הוא סמל נצחונו המובהק של הגלובליזם על פני הלוקאליזם בעידן המודרני. סיום המלחמה הקרה היה אמור, לטענת הריאליסטים תומכי הלאומיות, להביא להתפרקותו של האיחוד, אך קרה בדיוק ההפך. 

דווקא לאחר נפילת בריה”מ והתפוגגות האיום הסובייטי על מדינות אירופה, החל תהליך מואץ של הקמת מוסדות וארגונים משותפים. האינטראקציה בין המדינות ביבשת גברה ועודדה צמיחה של נורמות, כללים ומוסדות משותפים נוספים. 

אלה הגבירו את שיתוף הפעולה האזורי ואת התפתחותה של זהות קולקטיבית אזורית וערבות הדדית אירופית. אותם ערכים גלובליים של ערבות והדדיות, הצליחו לעמוד בפני משברים חמורים בעשור האחרון, ממשבר האשראי, דרך משבר החובות ועד פרישתה של בריטניה מאיחוד המדינות. כעת עומדים ערכים אלו במבחן גדול נוסף – ועל פי אופן ההתמודדות בתחילת התפרצות המגיפה, לא בהצלחה יתרה.  

מתרחקים והולכים

גם בחזית המוכרת של ארה”ב-סין חלה החרפה משמעותית. מלחמת הסחר המתחוללת זה למעלה משנתיים, והציבה משקולות כבדות על צמיחתה של הגלובליזציה בשנים האחרונות, קיבלה תפנית שלילית חמורה לאור משבר הקורונה. היחסים בין המדינות הדרדרו לשפל, דווקא כשהיה נראה כי הם עלו על דרך המלך וההסכם הסופי קרוב. 

רמיזות בחצי פה בדבר המקור להתפרצות הנגיף, הפכו במהרה להצהרות תעמולה פוליטיות, הצמיחו תיאוריות קונספירטיביות שונות ומשונות והובילו לחילופי מהלומות מילוליות בין וושינגטון ובייג’ינג. אלה מאיימות לטרפד כליל את הסכם הסחר המתגבש והביאו את יחסי המדינות, על פי מומחים פוליטיים, למצבם הגרוע ביותר מאז ימי ניקסון.

לזאת יש להוסיף את הדאגה הממשית, כי אפילו המעט עליו הוסכם עד כה, כלל לא ימומש. על פי ההסכמות של השלב הראשון, התחייבה סין לרכוש מוצרי חקלאות ואנרגיה בהיקף של 200 מיליארד דולר, אך לאור התאוששותה האיטית של הכלכלה הסינית והביקושים המקומיים החלשים, גוברים החששות כי כנראה לא תוכל לעמוד בכך. 

ההתפתחות השלילית הזו מוסיפה ומעלה את רף המתח, הגבוה ממילא, בין המדינות ומערערת באופן משמעותי את הסיכויים לסיים בעתיד הנראה לעין את מלחמת הסחר. אותה מלחמת מכסים והגבלות אשר הכבידה באופן דרמטי על צמיחת הסחר העולמי ותקעה מקלות בגלגלי שרשרת האספקה הגלובלית – עוד לפני השתקתה הכמעט מוחלטת של הכלכלה העולמית בעקבות הקורונה.

הכסף זורם

אך דווקא השעה הקשה והמאתגרת הזו יכולה להתברר כשעתה היפה ביותר של הגלובליזציה. 

לאחר שחלף גל ההלם הראשוני החלו מדינות לשחרר את הרסן והעבירו זו אל זו ציוד ומוצרים חיוניים. סין היתה הראשונה לשגר צוותים רפואיים ומשלוחי ציוד ותרופות למדינות המוכות (וארה”ב ביניהן). 

אליה הצטרפו מאוחר יותר מדינות רבות נוספות, כולל גרמניה וצרפת, שבשעת המשבר אף קיבלו חולים מאיטליה וספרד ושלחו צוותי רפואה לבתי חולים מעבר לגבול. קו הבלימה הראשון בלחימה העיקשת נגד נגיף הקורונה מתנהל בעיקר בזכות זרם מטעני האוויר והים הנעים בסחר שוטף בין המדינות והישענות על שרשרת האספקה הגלובלית. 

באופן מפתיע, הפגת המתחים בין ארה”ב לסין והתקדמות בשלבי ההסכם דווקא עשויים להפוך לריאליים. דווקא נוכח המשבר הבריאותי, ובמיוחד לאור העובדה שסין אחראית על מחצית מהייצור העולמי של מכונות ההנשמה ושולטת גם על שוק מסכות המיגון ומסנני האוויר.

נשיא סין שי. מחזקי במחצית מהייצור העולמי של מכונות ההנשמה. צילום: shutterstock
נשיא סין שי. מחזיק במחצית מהייצור העולמי של מכונות ההנשמה. צילום: shutterstock

גם מוסדות וארגונים בינלאומיים נערכו במהירות לספק רשת ביטחון כלכלית למדינות שנפגעו באופן קשה מהמשבר הבריאותי והכלכלי שחוללה המגפה. הם העמידו תוכניות סיוע בהיקפים גדולים – אלה ממומנים ישירות על ידי המדינות החברות ומתפקדים כעת כצינור חמצן קריטי עבור מדינות המשוועות לתמיכה ועזרה. 

קרן המטבע הבינלאומית, למשל, גיבשה עבור המדינות המתפתחות חבילת סיוע כלכלית בהיקף של כ-50 מיליארד דולר. הבנק העולמי העמיד סיוע בהיקף של כ-12 מיליארד דולר והכריז כי בכוונתו להקצות כ-160 מיליארד דולר נוספים ב-15 החודשים הקרובים כסיוע למדינות בהתמודדות עם ההשלכות המיידיות של המגפה. 

שיתוף מידע

באיחוד האירופי, למרות פתיחה צולעת וחריקות צורמות, גיבשו לבסוף תוכנית סיוע חסרת תקדים, במסגרתה הקצה הארגון כ-35 מיליארד אירו לתמיכה במדינות האיחוד שנפגעו. בנוסף, העמיד 15 מיליארדי דולרים כסיוע למדינות אפריקה, מזרח אירופה והמזרח התיכון. במקביל סיכמו שרי האוצר של גוש האירו על חבילת סיוע בהיקף של כחצי טריליון אירו למדינות החברות בגוש המשותף. 

שיתופי פעולה, מידע ונתונים בין ארגונים, ממשלות, מכוני מחקר ומרכזים רפואיים מסביב לעולם מתרבים ככל שהמאבק בנגיף מתגבר והמרוץ לפיתוח תרופות וחיסונים צובר תאוצה. מדינות רבות כבר הקימו מאגרי נתונים משותפים המשמשים כיום כלי חיוני עבור מקבלי ההחלטות בהתמודדות מול התפשטות הנגיף. 

המשבר הנוכחי הוא גלובלי, והניצחון במערכה הזו יושג אך ורק על ידי שיתוף פעולה גלובלי, כלל עולמי. ללא שיתוף פעולה פוליטי, כלכלי ומדעי חובק עולם, הסיכויים לצלוח את המשבר מתאפסים. 

הסכנה – הבריאותית והכלכלית – המרחפת מעל ראשנו לא תוסר עד שימוגר איום הווירוס כליל, מכל פינה בתבל, בכל מדינה שהיא. אף מדינה אינה יכולה להתנהל, ולא תוכל לאפשר שגרת חיים נורמלית, ללא שיתוף פעולה, תיאום בין-מדינתי הדוק ומעבר שוטף של נתונים ומידע. רק כך ניתן יהיה למנוע מאירוע קולוסאלי כזה להישנות בעתיד.  

לעבר נקודת איזון

בזכות מנועי הגלובליזציה העבודה שוכללה והפרדיקטיביות נסקה. תחת חסותה פרח החופש הכלכלי והקדמה הטכנולוגית זינקה – אלה הביאו לשגשוג חסר תקדים בתולדות האנושות ולשיפור דרמטי באיכות החיים של מיליארדי אנשים ברובן המוחלט של מדינות תבל. 

עם זאת, אין ספק כי השיטה אינה חפה מפגמים והמשבר הנוכחי חשף את חולשתה וחסרונותיה. כעת, כתנועת המטולטלת, מתחולל תיקון ומנקודת הקיצון האחת אנו נעים במהירות אל עבר השנייה. 

אך למעשה, כמו ברבים מהמקרים, האמת נמצאת באמצע. המטוטלת תתייצב ותיצור מציאות חדשה ומתוקנת. 

מדינות יתכנסו למגננה כלכלית, יחזקו ויסבסדו תעשיות מקומיות חיוניות, וטוב שכך – שכן חשיבותן הרבה הוכחה כקריטית למשק ולחוסן הלאומי בעתות משבר. 

שרשרת האספקה הגלובלית שנותקה באחת, תביא לכך שחברות “יקצרו את השרשראות”, יגוונו את שוקי היעד ויבזרו את מקורות האספקה. 

בסופו של עניין, גם אם תרוסן במידה מסוימת, הגלובליזציה היתה, וגם תישאר בעתיד, המנוע הראשי של צמיחת הכלכלה והחדשנות העולמית – המקור העיקרי לגידול ברווחתם הכוללת של בני האדם. 

הכתבה מופיעה בגיליון אפריל 2020 של פורבס ישראללרכישת הגיליון לחצו כאן

שער גיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל
שער גיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל

צילום התמונה הראשית: shutterstock