|
היה זה לפני כ-14 שנה, בעת אשר סיימתי את לימודי בישיבה והתחלתי את הליך הגיוס לצה"ל. עברתי את המבדקים, אך רגע לפני שקיבלתי מספר אישי העלו אותי על המשקל, והחליטו שאין נוכחותי בצבא שווה תפירת מדים מיוחדים. שחררו אותי מיידית. מאז ועד הלום, למרות שנולדתי במזל עקרב, המאזניים הם הדבר הדומיננטי בחיי. עולה ומוריד עשרות ק"ג ונלחם בחירוף לעיסה בתקרובות שקורצות לי מכל עבר.
אני זוכר את הרגע ההוא שיצאתי מלשכת הגיוס ברחוב אבן סיני בחיפה ואמרתי לעצמי – הנה הפסקתי ללמוד תורה מהבוקר ועד הערב, הגיעה העת לתרום לציבור כפי שעושים אחרים. כמה שבועות אחרי כבר הפכתי לחייל בצבאו של הרב אלימלך פירר.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
מאז ועד הלום, בכל יום שלישי אני זונח את כל עיסוקי ועושה בשירות הציבור באימפריית החסד של הרב פירר. בניגוד לאחרים שעושים שירות אזרחי, אני לא מקבל אגורה שחוקה על התנדבותי, ועוד משלם מכיסי על הוצאות דלק לנסיעות לבתי החולים ולמרכזי רפואה ברחבי הארץ. ככה 13 שנה, לפחות 55 ימים בשנה.
צילום: רויטרס
מלבד יום שלישי המוקדש כולו לפעילות, אני עושה עוד שעות רבות בהתנדבות בבית עזרה למרפא של הרב פירר. ולא אחת מוקפץ למשימות גם באמצע הלילה ואו בשבתות ובחגים, שהרי על פי התורה אין ערך נעלה יותר מהצלת חיים.
במלוא הצניעות, אין לי ספק שבפעולתי אלו אני תורם לחוסנה של המדינה מעט יותר מאשר כל כתב מוכשר בעיתון "במחנה".
כמוני יש עוד אלפים רבים בציבור החרדי. חלקם (כמה מאות) אצל הרב פירר, ועוד אלפים בעשרות מקומות אחרים. ממד"א ועד זק"א. מעזר מציון ועד מגן לחולה, מרחשי לב ועד מגן לחולה, ועוד עשרות רבות של אגודות, שמשותף להן המסירות והסיוע לזולת לכל אדם באשר הוא אדם, ללא הבדלי מין או גזע.
כל אלפים הרבים הללו, שכולם חרדים, עושים בפועל שירות אזרחי אך הם לא מופיעים בטבלאות בשום מקום. למה? ראשית, כי זה חוסך כסף. שנית, כי זה סותר את האג'נדה של המפלגות שאוהבים ללכת לנו על הראש. במדינת ישראל, במקום לפתור בעיה, יש ההופכים אותה לאידאולוגיה.
נו, אמרנו לכם
יתירה מזו, עיון בפילוח קולות החיילים מעלה ממצאים מפתיעים. 10.1% מקולות החיילים הם של יהדות התורה וש"ס. סך הקולות של התנועה של לבני, קדימה של מופז ומרצ של גלאון, מגיע ל-10.3% מקולות החיילים. וזה מבלי לקחת בחשבון חרדים מודרניים בצבא, שחלקם הצביעו לבית היהודי ולעוצמה לישראל.
מופז הלך לבחירות בעיקר על הטיקט של הגיוס וקיבל 2.2% מקולות החיילים. יהדות התורה לבדה קיבלה 2.8%. כשלוקחים בחשבון שסך כל הקולות של יהדות התורה באוכלוסייה הוא 5.17%, הרי שלמעלה ממחצית מכוחה באוכלוסייה נמצא בשירות הצבא. ש"ס זכתה בקולותיהם של 8.75% מהמצביעים ו-% 7.3 בצבא.
אז רגע לפני שכולנו עולים על בריקדות, בואו נרגיע ונגלה שבניגוד למיתוסים של חלק מהפוליטיקאים, יש חרדים רבים שנמצאים בצבא ועוד יותר שעושים הלכה למעשה שירות אזרחי. שלא לדבר על כך שצה"ל מצהיר בפה מלא שהוא אינו זקוק לרוב רובו של הציבור החרדי.
לפיד | צילום: רויטרס
כעת, אחרי שסיימנו עם המספרים, נעבור לאנשים שמאחוריהם. הוויכוח על גיוס בני הישיבות הוא קשה ומהותי ולא רק פופוליסטי. אין נוסחת קסם לפתרונו. עם זאת, כולנו צריכים להיות ריאליים. האם מישהו חושב שניתן לפתור ויכוח בן יותר מ-60 שנה באבחת הטלת פתק כזה או אחר לקלפי? האם מישהו חושב שניתן יהיה לגייס בני ישיבות בעל כורחם? האם מישהו חושב שזה נכון לחדד את המחלוקת עד לפתחה של מלחמת אחים חלילה?
הרי כשהעניין הופך למלחמת קודש, מי שיוצא נשכר מכך זה בעיקר הקיצוניים. משני הצדדים. גם הרבנים הקיצוניים אצלנו אומרים, "נו, אמרנו לכם". ובדיוק כשם שבמלחמה כולם מיישרים קו וקיבוצניקים ויורדים מגיעים להילחם כתף אל כתף לצד מתנחלים, כך מאותה מלחמת קודש ירוויחו בעיקר הקיצוניים, שכולם ייאלצו ליישר קו איתם.
הרי מה יתרחש במקרה הקיצון? ייקחו את בחורי הישיבה לבתי הסוהר? נו, אז מה? הרי בין כה וכה הם נמצאים בתנאי פנימייה. כל ההבדל הוא שעד כה הוריהם נאלצו לשלם עליהם שכר לימוד ואש"ל, ומעכשיו המדינה תממן אותם. אנחנו מבטיחים לא לבקש תנאים הולמים יותר מאשר אסירים ביטחוניים. אפילו על חלק מכלי התקשורת שהם מקבלים, נוותר. כדי לחסוך כסף למדינה בבניית בתי סוהר אולי אפשר להציע עסקה, לגדר את הישיבות בגדרי תיל, ולהפוך אותן לבתי סוהר.
דומני שאין אדם ראוי ורציני שחושב שנוכח כל האתגרים והזכויות הרבות שאנו נזקקים להם כמדינה וחברה, יש להגיע למצבי קיצון. הנכון הוא לנסות להבין זה את צרכיו של האחר. לא חייבים להסכים, אבל מסוכן עבור כולנו להתעקש ולהתבצר בעמדותינו. יש לנו מספיק אויבים מבחוץ שרוצים לפורר אותנו, אנחנו לא צריכים להיות אלו שעושים עבורם את העבודה.
|
