ההיסטוריה של הנימוס: כיצד למדנו לאכול בסכין ומזלג ולהגיד תודה?

בדרך כלל, כשאנחנו מאזינים למהדורת החדשות או מדפדפים בעיתון היומי, נדמה לנו שאנו חיים בעולם אלים במיוחד. אך למעשה, התקופה בה אנו חיים היא אחת הרגועות, השקטות וחסרות האלימות ביותר. אם נתבונן מעט אחורה בהיסטוריה, נגלה שלחימה ופעולות אלימות היו עניין שבשגרה ודרך סבירה ומקובלת לפתרון סכסוכים. אז מה השתנה בתפיסה התרבותית שלנו שהפך את האלימות לבלתי לגיטימית?

פרופסור סטיב פינקר מאוניברסיטת הארווארד מאמין כי התפשטות של שלום ושגשוג ברחבי העולם הובילה להתפתחותם של הנימוסים ולעידון ההתנהגות בין בני האדם, אשר הוציאה הרבה מהאגרסיביות שהייתה קיימת אל מחוץ לגבולות התרבות.

בתקופה בה המלכים האירופים ביססו את שלטונם, אבירים ובני אצולה נאלצו להתחנף אליהם על מנת להשיג מעמד. "הדרך של אדם להתעשר ולבסס את מעמדו לא היתה עוד להיות האביר הנבזי ביותר בשטח אלא דרשה ממנו להתחנף ולהעניק מנחות לחצר המלך ובני לווייתו. החצר – באופן עקרוני מערכת ממשל בירוקרטית, לא היתה זקוקה עוד לפרחחים חמי מזג, אלא לאנשים שניתן לסמוך עליהם על מנת לנהל את הפרובינציות", מסביר פינקר. "האצולה היתה צריכה לשנות את מה שיש לה להציע ולפתח גינונים על מנת לא להעליב את אנשי המלך ולהבין את רצונם. ההתנהגות הראויה לסביבה זו נקראה עם הזמןCourtly manners )"גינוני חצר"( או פשוט Courtesy, כלומר נימוס." אותה התנהגות של גינוני חצר חלחלה עם הזמן מטה במורד המעמדות מהאריסטוקרטיה אל הבורגנות הגבוהה ומשם אל שאר מעמדות הביניים.

צילום: shutterstock

תרבות ימי הביניים העניקה בתחילה גם לגברים החזקים ביותר את האפשרות להתנהג כמו ילדים – להשתלח באופן אימפולסיבי, ללא כל מגבלות פיסיות או פסיכולוגיות. מאוחר יותר, בתהליך שהחל במאות ה-11 וה-12 והבשיל במאות ה-17 וה-18, למדו האירופאים לרסן את התנהגותם, להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של מעשיהם ולקחת בחשבון את מחשבותיהם ורגשותיהם של אחרים. מורשת המקדשת כבוד (ודורשת נקמה על חיללו), פינתה את מקומה למסורת המקדשת כבוד שנובע משליטה עצמית.

לאורך מאות השנים בהן התחולל השינוי התרבותי החלו להיות נפוצים ספרים המדריכים שלימדו כיצד יש להתנהג על מנת להיחשב מנומס. אפשר היה למצוא בהם עצות כמו "אל תשתין במסדרון", או "אל תשתמש במפת השולחן על מנת לקנח את האף". כללים כמו אלה נתמכו על ידי כמה עקרונות כלליים: "שלוט בתאוות שלך", דחה סיפוקים", "התחשב ברגישות של אחרים", ו"הרחק עצמך מהטבע החייתי שבך". העונש על הפרה של הכללים הללו היה פנימי (וחדש גם הוא) – תחושת אשמה.

אז בפעם הבאה שנדמה לכם שאתם מוקפים באנשים חסרי תרבות וחיים בחברה אלימה ופרועה, תוכלו להתנחם בעובדה שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע אילו נולדתם באירופה של ימי הביניים.