היוניקורן הקוונטי הראשון בישראל. ענקית השבבים הגלובלית אינטל, הודיעה הערב (ב׳) על חתימת הסכם מחייב לרכישת קלאסיק – חברת המחשוב הקוונטי המפתחת מערכת הפעלה וכלי תוכנה למחשבים קוונטיים. אינטל לא פרסמה את מחיר העסקה, אך לפי הדיווחים היקף העסקה נחתם בשווי של כ-2.3 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר שנרשמה עד היום בענף המחשוב הקוונטי העולמי, ובפער ניכר כאשר את השיא הקודם קבעה אשתקד Oxford Ionics הבריטית אשר נמכרה לענקית מחשוב הקוונטי האמריקאית IonQ תמורת כמיליארד דולר.
על פי ההודעה שפרסמה אינטל העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים וצפויה להיסגר במהלך המחצית הראשונה של 2027. עד אז ימשיכו שתי החברות לפעול בנפרד. תמהיל התמורה, במזומן ובמניות אינטל, צפוי להיקבע סופית במועד השלמת העסקה. לפי הדיווחים קלאיסק תהפוך לאחר הרכישה למרכז הפיתוח העולמי של אינטל בתחום המחשוב הקוונטי.
שילוב פלטפורמת התוכנה של Classiq עם הטכנולוגיה שאינטל מפתחת מאז 2015, קיוביטים מסוג ספין על גבי שבבי סיליקון, יאפשר לה להציע פלטפורמת מחשוב קוונטי שלמה, מהחומרה ועד התוכנה, ולהוסיף מעבדים קוונטיים לצד המעבדים, מעבדי הגרפיקה והשבבים הייעודיים שהיא מייצרת, כך על פי הודעת החברה.
״אני שמח לקבל את ניר, יהודה, אמיר וכל צוות Classiq לאינטל״, מסר ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל, ״במשך יותר מעשור השיגה אינטל התקדמות משמעותית במחשוב הקוונטי. החבירה ל-Classiq הופכת את קבוצת המחשוב הקוונטי של אינטל לעסק מחשוב קוונטי מלא״.
ניר מינרבי, מנכ"ל ושותף-מייסד Classiq, מסר כי ״מאז הקמתה, Classiq התמקדה בהפיכת המחשוב הקוונטי לפרקטי ונגיש, ואפשרה למפתחים, לחוקרים ולארגונים לבנות יישומים קוונטיים בקנה מידה, בלי צורך במומחיות עמוקה בתכנון מעגלים קוונטיים. יחד, אינטל ו-Classiq יכולות לממש את היתרונות של המחשוב הקוונטי ולהאיץ את אימוצו״, הדגיש.
זו כמובן לא הרכישה הראשונה של יצרנית השבבים העולמית, הפעילה מישראל מאז שנות ה-70׳ ומאחוריה עסקאות בהיקף מצטבר של עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת זוהי הרכישה הראשונה בהיקף משמעותי שרושמת החברה מזה מספר שנים, והראשונה של טאן מאז נכנס לתפקיד במרץ 2025.
זו גם הרכישה השנייה בגודלה של ענקית השבבים בישראל, אחרי מובילאיי, שנרכשה ב-2017 תמורת כ-15.3 מיליארד דולר, שנתיים לפני שרשמה את הרכישה המשמעותית האחרונה שלה בישראל – הבאנה לאבס של אביגדור וילנץ – תמורת כ-2 מיליארד דולר.
בשש שנים מאז הקמתה גייסה קלאסיק כ-200 מיליון דולר בארבעה סבבי גיוס עיקריים. גיוס הסיד, בהיקף של 4 מיליון דולר, נחתם במאי 2020 בהובלת Entrée Capital, ובינואר 2021 הוא כבר הוגדל לסבב A של כ-10.5 מיליון דולר, בהשתתפות Team8 ו-Wing. ב-2022 גייסה החברה 33 מיליון דולר בסבב B, שהורחב בהמשך אותה שנה עם הצטרפותם של משקיעים אסטרטגיים, בהם HSBC. במאי 2025 השלימה את סבב C, בהיקף של 110 מיליון דולר בהובלת Entrée Capital, הגדול ביותר אי פעם לחברת תוכנה קוונטית. בהמשך אותה שנה הורחב הסבב בהשקעות של SoftBank ושל חברות השבבים AMD ו-Qualcomm
קרן ההון סיכון של אבי אייל ורן אחיטוב אשר הוביל את ההשקעה בקלאסיק נחשבת לבעלת המניות הגדולה עם החזקה של כ-15% ששוה לה כ-350 מיליון דולר בקירוב. גם Team8 מחזיקה בנתח משמעותי של כ-9% וצפויה לרשום הכנסות של כ-200 מיליון דולר מהמכירה.
״מיקרוסופט של המחשוב הקוונטי״
מינרבי , מנכ״ל החברה ואמיר נווה (CPO), שנבחרו ב-2022 לרשימת ה-30Under30 של פורבס ישראל, הקימו את קלאסיק לפני שש שנים יחד עם ד״ר יהודה נווה, המכהן כסמנכ״ל הטכנולוגיות הראשי. מינרבי ונווה הבן הם בוגרי תוכנית תלפיות, בעלי תארים בפיזיקה ובהנדסת חשמל. נווה האב, מומחה לפיזיקה קוונטית, הקים והוביל בעבר את צוות תוכנות המחשוב הקוונטי במרכז המחקר של IBM בחיפה.
לפני פחות מחודשיים נבחר סטארטאפ המחשוב הקוונטי לרשימת הסטארטאפים המבטיחים של פורבס ישראל, The Next Billion Dollar Startups, פרויקט מיוחד המסמן את היוניקורנים הבאים של ישראל. כעת, עם עסקה בשווי של יותר מפי שניים מרף המיליארד, החברה בהחלט מימשה את ההבטחה מהר מכפי שאיש העריך.
״חשבי על מה שמיקרוסופט עשתה בשנות השמונים״, תיאר ניר מינרבי את הפוטנציאל של קלאסיק בראיון לפורבס ישראל לרגל הבחירה לרשימה. ״אם רצית להשתמש במחשב, היית צריך מערכת הפעלה שתאפשר לך לעבוד איתו. זה מה שאנחנו עושים בעולם המחשוב הקוונטי״.
זה גם החזון שמוביל את קלאסיק מיומה הראשון: להפוך לשכבת התוכנה שמחברת בין המשתמש לבין דור חדש לגמרי של מחשבים. בזמן שחברות הטכנולוגיה הגדולות מתחרות על בניית החומרה הקוונטית, בחרה החברה לפעול בשכבה שמעליה. הפלטפורמה שלה מאפשרת לארגונים לפתח ולהריץ יישומים קוונטיים על גבי סוגים שונים של מחשבים, מבלי לבנות מחדש את התוכנה בכל פעם שהחומרה משתנה.
כשהוקמה החברה ב-2020, המחשוב הקוונטי כבר משך השקעות ומאמצים מצד כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, אבל השימוש במחשבים האלה עדיין היה מורכב מאוד. בניגוד לפיתוח תוכנה למחשבים רגילים, בניית יישום קוונטי מחייבת לתרגם את הבעיה לרצף פעולות שמתאים למבנה ולמגבלות של המחשב הקוונטי – תהליך שדורש מומחיות עמוקה. כאן זיהו המייסדים את ההזדמנות. ״ראינו לנגד עינינו שיש פה מהפכה של פעם בחמישים, שישים או שבעים שנה״, סיפר מינרבי, ״שאלנו את עצמנו אם יש לנו את הזווית להשתלב בה״. הפלטפורמה שפיתחו מאפשרת למשתמש להגדיר את הבעיה ואת הדרישות מהמערכת, והיא מתרגמת אותן לתוכנה שניתן להריץ על מחשבים קוונטיים שונים.
ההתמקדות בתוכנה מאפשרת לקלאסיק לפעול בשוק שבו שאלת החומרה עדיין רחוקה מהכרעה. חברות שונות מפתחות כיום מחשבים קוונטיים המבוססים על טכנולוגיות וארכיטקטורות שונות, והתוכנה של חברת המחשוב הקוונטי אינה תלויה ביצרנית אחת. ״מבחינתנו זה לא משנה מי מהשחקניות של החומרה תנצח״, הסביר מינרבי. ״יש איזשהו מרוץ חימוש סביב מי תפתח את המחשב הקוונטי המועיל הראשון. אנחנו שם בתוכנה, אנחנו מערכת ההפעלה״.
ההימור של החברה נשען על ההנחה שהמחשוב הקוונטי יהפוך בשנים הקרובות מטכנולוגיה של מעבדות מחקר לכלי שיפתור בעיות שמחשבים רגילים מתקשים בהן, מפיתוח תרופות וחומרים חדשים ועד אנרגיה, פיננסים וביולוגיה. ״עוד חמש שנים מחשבים קוונטיים באמת ישנו את העולם״, אמרו בחברה. ״הם יאפשרו ליצור תרופות חדשות שלא היה אפשר לדמיין, פתרונות אנרגיה, חומרים חדשים ומודלים ביולוגיים. זה באמת יעשה דברים שאפשר, ובעיקר אי אפשר, לדמיין״.
עם בחירתם ברשימת פורבס ישראל כהבטחה להפוך ליוניקורן רק לפני חודש וחצי סימנו המייסדים יעד ברור: ״עוד חמש שנים אנחנו רואים אותנו כחברה ציבורית שהיא הסטנדרט בתוכנה הקוונטית, שמשתמשים בה התאגידים הגדולים בעולם, אקדמיות וממשלות״, אמרו אז. ״זאת המטרה שלנו מהיום הראשון. בשש השנים האחרונות סימנו כמה אבני דרך בדרך לשם. כמובן שיש עוד הרבה מאוד עבודה לעשות, אבל בסך הכול אנחנו בכיוון״. ההנפקה אולי ירדה מהפרק, אבל עכשיו אחרי אקזיט המיליארדים ואחרי שרשמו היסטוריה כיוניקורן הקוונטי הראשון בישראל והגדול בעולם עד כה נראה שהחברה תחת ניהולם בהחלט מתקדמת בכיוון הנכון.
