קשה היה לי לראות את התמונות של השריפה המשתוללת בנוטרדאם שבפאריז. הקתדרלה בת 850 השנה ממוקמת במרכז העיר ומושכת כ-14 מיליון מבקרים בשנה. היא מהווה סמל לגאווה הלאומית הצרפתית וחלקה היסטורית משמעותית שלעולם לא יכולה להיות מוחלפת.
אני מרגישה אובדן עמוק על הקתדרלה שראיתי יום יום בהליכות שלי כשלמדתי וגרתי בפאריז וכן כשהייתי מגיעה לביקורים בצרפת – כולל בירח הדבש שלי. אני רואה ברשתות החברתיות את הקהל ברחובות של פאריז. נפילת הרוח היא בוודאי ננעצת בלבבות המקומיים, אבל גם בליבי שלי.
קתדרלת נוטרדאם. ראתה כבר ימים יפים יותר | צילום: Shutterstock
בפאריז הסיטואציה עדיין בעיצומה, אולם זה לא המקרה הראשון שמשפיע על אתר תרבותי כזה בעל משמעותית היסטוריה אדירה. ולצערי, זה גם לא יהיה המקרה האחרון. רק בשנה שעברה ראינו את השריפה שהשמידה למעל מ-90% מיצירות האומנות והפריטים הנדירים במוזיאון הלאומי של ברזיל. כמו כן, קשה לשכוח את ההרס השיטתי של התרבות ההיסטורית הסורית בזמן מלחמת האזרחים בסוריה שמתחוללת בשנים האחרונות.
אוצרות התרבות הטבעיים שלנו וגם אלו שנוצרו על ידי אדם נמצאים תחת סכנה ועולה השאלה המתבקשת – מה אנחנו יכולים לעשות כדי להגן עליהם טוב יותר?
אתרים היסטוריים ותרבותיים ייחודיים בערכם ולעתים קרובות לא מוכנות להרס. לרוב הגדול של המקומות אין שיטת עבודה מוכנה עבור הסכנה הזאת ואין להם גם את המשאבים או הזמן להשקיע בתוכניות תגובה למצבי חירום כאלה.
אמנם לרובם יש ביטוח, אך רוב הפריטים שם הם יחידים במינם והריסה שלהם אומרת שהם יאבדו לעד. כך שאין סכום כסף או כספי ביטוח שיחזיקו את יצירת האומנות שהלכה. בשל הסיבה הזאת, מקבלי ההחלטות של המקומות האלה חייבים לחשוב על דרכים שונות להתארגן בתוך הארגון שלהם.
זה חיוני שיהיה לארגון אסטרטגיה לעזרה בשמירה על אוצרות התרבות ההיסטוריים. אני זוכרת שכאשר קהילה האומנים בניו יורק הושפעה באופן רוחבי מהוריקן סנדי שחבטה בשנת 2012. רבות מהגלריות הטובות ביותר והתיאטראות הוצפו וחלק גדול מהתכולה, בשווי מוערך של 500 מיליון דולר (על פי הדיווח של חברת הביטוח) הלך.
מוזיאון וויטני בניו יורק. יכול היה להכין מראש אסטרטגיית הגנה | צילום: Shutterstock
למרות זאת, עבור מוזיאון וויטני הנהדר, שרק חפר אז את יסודותיו הפגיעה לא הייתה נוראית, שכן עדיין לא הספיקו לבנותו אותו ורק היסודות התמלאו במים בזמן הסופה הזאת. לאחר הפגיעה המינורית וההבנה של מה היה יכול לקרות, החליטו במוזיאון על השקעה חדשנית שתעזור להם לשמור על הקולקציה ממקרים כאלו בעתיד. לדעתי, עוד ארגוני תרבות צריכים להתחיל לחשוב בצורה כזאת.
עם זאת, לרוב הארגונים אין את המשאבים שיש למוזיאון וויטני או היתרון של להתחיל לבנות הכל מהתחלה. אולם זה לא צריך למנוע מהשקעה משום שיש גם אופציות שהן שוות מבחינת מחיר ואפקטיביות. לדוגמה, חברת Alliance for Response מציעה ארגז כלים ואסטרטגיות בשביל להפוך לחסינים והם עושים התאמה אישית לצרכים עבור כל אחד מהלקוחות שלהם.
מאז 2003 המשימה של הארגון הזה זה להביא למצב שהיסטוריה תרבותית תתמזג עם הצורך בתגובה למצבי חירום והם מטמיעים את זה במקומות רבים בתוך ארצו הברית. הם מציעים קורסים לתכנון משאבים ותוכניות אחרות שיעזרו לארגונים תרבותיים להאיץ את ההגנה עליהם. אנחנו זקוקים לעוד תוכניות כאלו ולתמיכה באלו שכבר קיימות. האוצרות התרבותיות האלה הן חשובות מדיי בשביל שנאבד אותן.
במזל, זה נראה כרגע שאף אחד לא נפגע מהשריפה בנוטרדאם, לפחות על פי מה שידוע לי, כך שמדובר בנקודת האור היחידה מהאסון הנורא הזה. אנחנו בטח נגלה בימים או אולי בשבועות הקרובים מה גרם לשריפה וכמה יעלה לשחזר את הקתדרלה, אולם בינתיים הלבבות והמוחות שלנו עם פאריז כשהיא מתמודד עם האבדה הקשה הזאת.
|