הקטאר הדוהר: למה הנסיכות משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בבנקים מובילים ברחבי העולם?

ההשקעה הנוכחית עמדה, כאמור, על 8 מיליארד יורו – מהם 1.75 מיליארד הגיעו ישירות מכיסה של משפחת המלוכה הקטארית. אמנם לא מדובר בסכום גדול מספיק בשביל לזכות את משפחת המלוכה במושבים במועצת המנהלים של הבנק, ולא מדובר בנתח משמעותי מספיק בשביל להוות גורם משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות של אחד הבנקים החשובים באירופה – אך עדיין מדובר בצעד משמעותי בכניסתה של המדינה העשירה לסקטור הפיננסי העולמי.

הכיוון: מערב? מתחם העסקים החדיש של קטאר | צילום: רויטרס

לא מדובר בהשקעה הראשונה של הנסיכות הקטארית בבנקי השקעות מובילים מהעולם. בשנת 2008 השקיעה הנסיכות 1.6 מיליארד יורו בבנק ההשקעות הבינלאומי Barclays באמצעות שילוב של קרן ההשקעות "קטאר החזקות" – קרן ההשקעות הרשמית של המדינה, ושל קרן "צ'לנג'ר" שהייתה לכלי ההשקעות העיקרי של ראש ממשלת קטאר לשעבר. קרנות אלו וקרנות ונוספות רכשו בשנים האחרונות גם 6% מהבנק השוויצרי "קרדיט סוויס", והם מחזיקים נתחים צנועים יותר גם ב"בנק אוף אמריקה" וב"בנק החקלאות הסיני".

אז מהן הסיבות האפשריות להשקעה הקטארית המאסיבית בבנקים הגדולים ברחבי העולם? הסיבה הראשונה האפשרית היא גם הפשוטה ביותר: קטאר פשוט מאמינה כי מדובר בהשקעה טובה ובטוחה לטווח ארוך. חשוב לזכור כי מרבית הבנקים המערביים המובילים עדיין נסחרים ברמות נמוכות בהרבה ביחס לימים שטרום המשבר הכלכלי העולמי ב-2008. לא מעט אנליסטים מעריכים כי הבנקים המערביים יחזרו להציג את הרמות של אותם הימים, במיוחד לאחר שיבססו את יתרות ההון שלהם (אחת הסיבות לכך ש"דויטשה בנק" מגייס כסף בימים אלו). קטאר הרוויחה יפה מאותה ההשקעה ב- Barclays, וכעת הם מקווים לעשות "מכה" נוספת באמצעות הבנקים המערביים.

הסיבה השנייה נעוצה בשאיפותיה של קטאר עצמה, או במילים פשוטות: מה קטאר רוצה להיות, לא רק כמה היא רוצה להרוויח. הנסיכות בורכה כידוע במשאבי טבע אדירים אשר ביססו את מעמדה כאחת המדינות העשירות בעולם. אך גם מנהיגיה של קטאר מבינים כי מדובר במשאבים מוגבלים, וכי גם התלות המוחלטת של העולם במשאבי אלו תלך ותצטמצם ככל שיחלוף הזמן. ההנהגה הקטארית רוצה לנצל את מעמדה האיתן היום כדי לבסס כלכלה חזקה גם לדורות הבאים.

אחת הדרכים לבסס את הכלכלה המקומית היא באמצעות הקמת "מרכז הסחר הקטארי", אשר אמור לרכז את השקעות המדינה ברחבי העולם. אמנם הבנקים עצמם הם לא תחום ההשקעות המועדף על הקטארים (הם מעדיפים השקעות בחברות ביטוח וניהול נכסים) אבל הבנקים המובילים בעולם המערבי מהווים כרטיס כניסה יציב ובטוח לעולם ההשקעות. כך, מקווים בהנהגה לבסס כלכלה משקיעה ויוצרת, ולא להסתמך באופן מוחלט על משאבי הטבע בתחומי המדינה.

רוצים לחזור לימי הזוהר. "דויטשה בנק" | צילום: shutterstock

ולסיום, כמובן שאסור לשכוח את קשרי המשקיעים אשר נוצרים כתוצאה מהמהלך: כך, למשל, ה"קרדיט סוויס" השקיע כספים לא מבוטלים בפרויקטים קטאריים בשנים האחרונות, ובהחלט ייתכן כי כעת ההנהגה המקומית מעוניינת ליצור קשרי השקעה חדשים וענפים גם עם גרמניה – שחקנית מרכזית בזירה הבינלאומית.

אמנם יש שיצביעו על העובדה כי ההשקעה הנוכחית בוצעה ברובה באמצעות קרן עצמאית, שאינה קרן ההשקעות הלאומית של קטאר, אך אל תתבלבלו – כל ההחלטות מתקבלות, בסופו של יום, בידי אותה קבוצת אנשים מצומצמת. בית המלוכה הקטארי שולט ביד רמה בנעשה במשק המקומי, כשגם מנהלי קרנות ההשקעה העצמאיות השונות פועלים בהנחיה ישירה ובתיאום מלא עם הממשל.

השורה התחתונה, כמובן, לא משתנה: "דויטשה בנק" היו זקוקים לכסף מזומן, ולקטארים יש ממנו בשפע. אך לקטארים יש משאב נוסף בשפע: סבלנות. כעת, כל שנותר זה לחכות ולראות האם היא תשתלם להם.