“הסטארט-אפים הישראלים יודעים לעבוד טוב מאוד בעתות משבר”

בעוד שעבור סטארט-אפים רבים סימנה הקורונה את סוף הדרך - אחרים חייבים לה הרבה מאוד. כך הצליחו שני סטארט-אפים ישראלים לנצל לטובתם את המצב

יונתן עמיר עמד בבוקר יום שישי בחליפה מחויטת בקומה ה־60 של מגדל עזריאלי שרונה בתל אביב וסיפר בחיוך מבויש לעמרי שגב מויאל, יזם צעיר שפגש באותו היום על הסטארט-אפ החדש שלו, דיאגנוסטיק רובוטיקס. "אנחנו מאמינים בעבודה משותפת של מכונה עם הרופא האנושי", אמר לעמיתו המתרשם בניסיון לתמצת את עיסוקה של החברה: לסייע לרופאים ולמטפלים לקבל החלטות אבחוניות מהירות ומדויקות יותר, באמצעות כלים של בינה מלאכותית.

הכתבה מופיעה בגיליון אפריל 2020 של פורבס ישראללרכישת הגיליון לחצו כאן

המפגש הזה התרחש על סט הצילומים של פרויקט Forbes Under30 בשנה שעברה. עמיר (32) לא תאר לעצמו שפחות משנה וחצי ולאחר מכן החברה שלו תראה שונה לחלוטין. 

הכל התחיל במרץ האחרון. עמיר, מנכ"ל החברה, ושותפיו, החוקרת קירה רדינסקי ופרופ' משה שהם (מייסד מזור רובוטיקס), החלו לשמוע ידיעות על התפשטותה של המחלה החדשה באסיה. אבל לא רק המחלה התפשטה כמו אש בשדה קוצים – גם ההיסטריה. תשומת הלב העולמית הופנתה מהר מאוד לכיוון אחד בלבד – קורונה. "הלקוחות שלנו הם ארגוני בריאות בכל העולם, ומהר מאוד, כל מה שלא היה קשור לקורונה קיבל עדיפות נמוכה והוקפא", מספר עמיר.

פוטנציאל עצום

מהר מאוד מצאה עצמה החברה במצב בלתי אפשרי. פרויקטים הוקפאו וגם העבודה מול הלקוחות שנותרו הפכה קשה מאוד. "נוצר מצב שטכנית וטכנולוגית לא יכולנו להגיע למשרדים ולעשות אינטגרציה ללקוח", הוא מספר. אבל דווקא שני הקשיים האלה הובילו את עמיר ושותפיו להבין את הפוטנציאל העצום שנוצר עבורם בתנאים הקיצוניים שהתפתחו.

"הבנו שנוצר צורך מאוד גדול בשוק עבור טכנולוגיה לניטור הקורונה, ולמעשה, אנחנו פיתחנו בשנתיים וחצי האחרונות את כל אבני הבניין שצריך עבור מערכת כזו – דשבורדים חכמים לפציינטים ורופאים, מערכות אינטגרציה לסוגי דאטה שונים בארגוני בריאות, יכולת הפקת המלצות וחיזויים עתידים. כל מה שהיינו צריכים לעשות היה להרכיב מחדש של כל האבנים", מסביר עמיר.


יונתן עמיר: "יש פה רמה של פתיחות שקיימת רק בישראל – אתה יכול להרים טלפון או לשלוח הודעה לכל מנכ"ל או לכל חברה והרבה מהאנשים ישמחו לעזור"

"הסקטור שהחברה משתייכת אליו (בינה מלאכותית ברפואה) מתחבר למגמות שהולכות לעבור אקסלרציה בעולם, כמו משלוחים עד הבית, משלוחי מזון, שיחות וידיאו, שימוש ברפואה מרחוק. כל הדברים האלה הם גם ככה חלק מהוויז'ן של החברה, אז פשוט התחלנו לעשות הכל במודל של הטמעה מרחוק ועבודה מרחוק. עשינו סוויץ' טכנולוגי ועסקי".

הסוויץ' הזה הציל את החברה. היום מעסיקה דיאגנוסטיק רובוטיקס שפועלת מתל אביב כ־100 עובדים, ביניהם 30 רופאים, מדענים ומהנדסים מקבוצות המחקר והפיתוח המובילות בעולם.

"הכל התפוצץ לגמרי בחודש וחצי האחרונים", אומר עמיר. "ממצב של הקפאת החברה או פיטורי העובדים הגענו למצב שחודש וחצי אחר כך אנחנו בפריסה גלובלית, עם עשרות לקוחות חדשים ועשרות מיליוני משתמשים שהגענו אליהם. אנחנו בתהליכי גיוס של עשרות עובדים בשביל לתמוך בכל הפעילות בישראל והפעילות הגלובלית שיצאה מתוך המשבר. ברמה הניהולית, זו ההחלטה הכי טובה שלי וזו שאני הכי גאה בה".

פורחים באביב

לדברי עמיר, יש בארץ כמות גדולה של סטארט־אפים צעירים וקטנים שקרסו בעקבות המשבר. סטארט־אפים בינוניים קיצצו 40%־30% מכוח האדם. "עבור סטארט־אפ צעיר זה מצב שאי אפשר לחזור ממנו".

"לא מן הנמנע שהרבה מהחברות הצעירות או הוותיקות לא יצליחו לעבור את המשבר", מוסיף עמיתו של עמיר, עמרי שגב מויאל, שייסד בעבר את חברת הסייבר MinervaLabs ועומד כיום בראש Profero, חברה נוספת העוסקת בתחום הסייבר. 

משמאל: עמרי שגב מויאל ויונתן עמיר. צילום: ניר סלקמן
משמאל: עמרי שגב מויאל ויונתן עמיר. צילום: ניר סלקמן

יחד עם זאת, לא מעט סטארט־אפים מצאו את הנישה שלהם בחודשים האחרונים ודווקא בזמן אחד המשברים הקשים בעשורים האחרונים, החלו לפרוח. 

"אני חושב שיש מאפיין נורא חזק לסטארט־אפים ישראלים, ליזם הישראלי", אומר עמיר. "אנחנו יודעים להסתגל ולעבוד מאוד טוב בעתות משבר. אנחנו פורחים בכאוס".

עד כמה פורחים? עם תחילתו של המשבר בישראל פרסמה רשות החדשנות, בשיתוף עם משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית, קול קורא לסטארט־אפיסטים וחברות לפיתוח מערכות, מוצרים ופתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי מגפת הקורונה. לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, בתוך כשבוע בלבד התקבלו כ־900 פניות בנושאים מגוונים – מפתרונות המגבירים את קיבולת יחידות הטיפול הנמרץ הנשימתי ועד פתרונות לתמיכה בקשישים ובאוכלוסיות מיוחדות.

מיפוי ההתפשטות

הנישה שדיאגנוסטיק רובוטיקס נכנסה אליה היא מיפוי של התפשטות הנגיף. הם יצרו מערכת מדור חדש, שמייצרת מיפוי דינאמי. היא מאבחנת מרחוק מטופלים, עוד לפני ההגעה והפגישה עם איש הצוות הרפואי ומאפשרת ניבוי של התפרצויות. 

המערכת מבוססת על שאלון שגיבש משרד הבריאות תוך הסתייעות חשובה בפאנל מומחים רחב שנרתם למשימה בהתנדבות. הציבור הרחב התבקש למלא באופן יומי את השאלון, שכולל שאלות כלליות על מקום המגורים ומצב בריאותי כללי, וכן על התפתחות תסמינים. 

"מילוי המצב שלהם באופן יומיומי מייצר מפה אפידמיולוגית חכמה", מסביר עמיר. "אתה מקבל תמונה של המצב הנוכחי של הנגיף במדינה". תמונת המצב הזו מאפשר לגזור חיזוי של מה הולך לקרות בימים הקרובים. "ביחד עם האזרחים, בצורה אנונימית וולונטרית, אנחנו מאפשרים לעבות את יכולת הניבוי של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל".

לדברי עמיר, החברה פנתה למשרד הבריאות והציעה את כל סל השירותים שלה ללא עלות. "כיום אנחנו מספקים את המערכת ללא עלות למד"א, לבתי החולים, לקופות החולים וכל הפציינטים בישראל".

עכשיו כבר עובדים בחברה על מערכת נוספת שתושק בימים הקרובים – מערכת מיון ראשוני לאומית. אזרחים שמעוניינים שאיש צוות רפואי יפנה אליהם, יוכלו להירשם לשירות, לעבור תהליך תשאול סימפטומטי מעמיק, ובסופו יקבלו צוותים של מד"א וקופות החולים תמונה קלינית של הפציינט, עם ניתוח מבוסס בינה מלאכותית, כולל דגלים אדומים על מצבים מסכני חיים.

הקהילה התגייסה

גם עבור עמרי שגב מויאל, התקופה האחרונה היתה סוערת במיוחד. עד לפני כמה חודשים הוא עוד עסק יחד עם שותפו גיא ברנהרט מגן, חוקר סייבר באינטל בעברו, בגיוס לסטארט־אפ חדש שעבדו עליו. אז החלו להגיע הידיעות הראשונות מסין והשניים הבינו שמשהו חריג עומד להתפתח. הם החליטו להניח בצד את התוכניות הישנות, להשקיע את כל המאמצים בחברת הסייבר שלהם Profero ולהכין אותה למשבר שבפתח.


עמרי שגב מויאל: "אם פעם, בשעת משבר או מגפה, אנשים היו יוצאים לרחובות לבזוז – אז היום ב-2020 זה הפך להיות 'ביזה טכנולוגית' ואנחנו יכולים לראות טרנד של עליה מאוד חדה בתקיפות סייבר"

"הצורך בשירותי סייבר עלה כי הרבה מאוד אנשים עברו לעבוד מהבית", אומר שגב מויאל. "רואים עליה מאוד גדולה של תקיפות. אם פעם, בשעת משבר או מגפה, אנשים היו יוצאים לרחובות לבזוז – אז היום ב־2020 זה הפך להיות 'ביזה טכנולוגית' ואנחנו יכולים לראות טרנד של עליה מאוד חדה בתקיפות, במיוחד מסין".

בתחילת המשבר היתה תקיפת סייבר נגד אפליקציה שהפעיל משרד הבריאות, CoronApp. שגב מויאל נקרא לתקן את הנזק ובמשרד היו מרוצים מהעבודה המהירה והיעילה. כך נוצר הקשר שהוביל להשקתה של אחת האפליקציות המדוברות של תקופת הקורונה – אפליקציית המגן. האפליקציה, שמאפשרת לנרשמים לגלות האם הצטלבה דרכם עם חולי קורונה מאומתים, הגיעה בתוך תקופה קצרה מאוד למיליון וחצי משתמשים.

לא מעט גופים לקחו חלק בפרויקט הזה. מויאל היה אחראי על האבטחה, חברת מטריקס על הפיתוח וגם מפא"ת, במשרד הביטחון היו בתמונה. ״הצוותים שלנו, שביומיום עוסקים בסייבר, הפסיקו את עבודתם ועברו לעסוק בפיתוח של אפליקציית המגן", מספרת בוגרת נוספת של Forbes Under30, נטע בלום, בימים כתיקונם ראש מדור טכנולוגיות תעופה במפא״ת, ובימים אלה, ממונה על צוות שממפה את הפערים בתחום המאבק בקורונה ומרכז את החדשנות בתחום. 

נטע בלום. צילום: ניר סלקמן
נטע בלום. צילום: ניר סלקמן
שיתוף פעולה מלא

"הם רצו להפיץ את האפליקציה, אבל אפילו אנשי ה־QA של משרד הבריאות לא הסכימו להתקין אותה על הניידים שלהם, כי הם פחדו וחשבו שזה קשור למעקב ואיכון של השב"כ", מספר שגב מויאל.

"אז במשרד הבינו שיש בעיה, שיש להם מיתוג מאוד גרוע. הם פנו אלינו לעזרה – קודם כל כדי לעשות חקירה לאפליקציה, לבדוק שהיא לא אוספת מידע ומעלה את זה לממשלה, וכמובן, שהיא מאובטחת, שלא יוכלו לפרוץ אליה וניתן לשלוח אותה כמה שיותר מהר לכמה שיותר אנשים.

"לקחנו על עצמנו את הפרויקט הזה כי באמת רצינו לעזור וגם כי היה שיתוף פעולה מלא של משרד הבריאות וגמישות מחשבתית מצידם. הם הסכימו שהאפליקציה תשמור על פרטיות לא כמו אפליקציה סטנדרטית שגונבת מידע וגם שהיא תשוחרר בקוד פתוח, מה שלא היה עד לפני זה בממשלה", הוא מספר.

"זה מאוד יפה לראות איך בממשלה מנסים להתחדש, ואנחנו די פתחנו להם את התיאבון לעבודה עם קוד פתוח". לדבריו, יש לכך משמעות גדולה. "היסטוריית המיקומים אחורה עם גוגל, למשל, נוספה לאפליקציה באמצעות העבודה עם קוד פתוח. מי שתרם את התוספת הזו היתה קהילת הסייבר, שבלי העניין של הקוד פתוח לא היו סומכים על המערכת ועל משרד הבריאות. הם חסכו שבועות וחודשים של פיתוח".

מחכים לגל הבא

משבר הקורונה הציב בפני ה"סטארט־אפ ניישן" אתגר קשוח ונראה שהאקו־סיסטם הטכנולוגי כולו התעורר לחיים. בין השאר, בניצוחם של הגופים הביטחוניים, שהסבו כעת את המשאבים ותשומת הלב אל הסביבה האזרחית. ״הפכנו להיות ספקים לאומיים של פתרונות טכנולוגיים ויצרניים לכל מי שצריך – בתי חולים, משרד הבריאות וגופים נוספים ואנו שואפים להשתלב בכל תחום שבו אנו יכולים לסייע״, אומרת בלום. 

״רתמנו את כל הגורמים הביטחוניים והאזרחיים למאמץ: צה״ל, מוסד, המל"ל, משרד הבריאות, משרד האוצר משרד הכלכלה, רשות החדשנות, אוניברסיטאות, תעשיות ביטחוניות ואזרחיות, וסטארט־אפיסטים כדי לבצע את המשימה. כולם מסתכלים על ישראל. חזרתי לפני פרוץ המגיפה מנסיעת עבודה בארה״ב. לקראת סוף הביקור הקורונה החלה להתפשט, וכל מי שפגשתי במהלך הסיור אמר – ׳ישראל תביא את הבשורה׳״.


נטע בלום, מפא"ת: "חזרתי לפני פרוץ המגיפה מנסיעת עבודה בארה״ב. לקראת סוף הביקור הקורונה החלה להתפשט, וכל מי שפגשתי במהלך הסיור אמר – ׳ישראל תביא את הבשורה׳״

ההתעניינות בפתרונות שמגיעים מישראל מורגשת גם אצל עמיר ומויאל, שמייעץ כרגע לכמה וכמה ממשלות, ביניהן ממשלת איטליה. עמיר מספר כי המערכת של דיאגנוסטיק רובוטיקס כבר הוצגה בפני צוות מיוחד בבית הלבן שאחראי על בלימת התפשטות הנגיף. 

"קיבלנו רצף של פניות מרחבי העולם ובשבועות האחרונים התחלנו בפריסה גלובלית. המערכת עולה לאוויר גם בהודו, אחרי חבירה למספר ממשלות וגופי בריאות מובילים בעולם, ושיתוף פעולה משולש עם Salesforce ו־Deloitte. בסך הכל, ל־100 מיליון פציינטים יש גישה למערכות שלנו בעולם".

״יש גם סחבת״

אבל לא הכל ורוד. לדברי מויאל, למרות המיתוג של סטארט־אפ ניישן, בסופו של דבר חלק מהפיתוחים "הם יחסית סטנדרטיים, יש אפליקציות דומות לאפליקציית המגן גם בארצות הברית, בסינגפור ובאירופה". 

לדבריו, למרות הירתמות הגופים השונים לניהול המערך הטכנולוגי, קיימת לא מעט סחבת. "לא באמת מנצלים את היכולות שיש בארץ. יש פוטנציאל, אבל לא מימשו אותו כמו שצריך. מהחוויה האישית שלי, במשרדי הממשלה השונים יש חיכוכים ואין עבודה משותפת. אם היתה ממשלה קודם, אולי המצב היה טוב יותר".

על דבר אחד כולם מסכימים – יש להתחיל ולהתכונן כבר עכשיו לגל הבא ולמשברים העתידיים שבוודאי יגיעו במוקדם או במאוחר. "צריך להשקיע בטכנולוגיות רפואיות כמו שמשקיעים בסייבר", אומר שגב מויאל, "וגם בשיתופי פעולה בין המדינה לצד העסקי". 

גם עמיר מתחבר לדברים. "צריך לחזק את השיחות המשותפות בין המערכות", הוא אומר. "אנחנו מדברים על בסיס יומיומי עם מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות, והכוח שלנו כאומה וכסטארט־אפ ניישן מגיע מהחשיבה המשותפת ומהשיחות בין אנשים מכל התעשייה – ממשרדי הממשלה, מפא"ת, צה"ל ועוד.

"בסוף, ברמת תעשיית הסטארטא־פים המקומית, יש סיבה לכך שיש מסה קריטית בשוק שמגיעה מבחינת ערך להיות יוניקורן. אנחנו מצליחים לגדל המון סטארט־אפים מצליחים בקצב מהיר, כי יש סליל של ידע שמתגלגל מיזם ליזם, מחברה לחברה. יש פה רמה של פתיחות שקיימת רק בישראל – אתה יכול להרים טלפון או לשלוח הודעה לכל מנכ"ל או לכל חברה והרבה מהאנשים ישמחו לעזור בכל מיני תחומים. שיתוף הידע הוא הנכס הכי גדול שלנו והוא מה שייחודי למדינת ישראל. ככל שנשמור על תקשורת פתוחה בינינו, כך נשמור על התעשייה המקומית ועל החוסן שלנו לקראת המגפה הבאה". 

הכתבה מופיעה בגיליון אפריל 2020 של פורבס ישראללרכישת הגיליון לחצו כאן

שער גיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל
שער גיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל

צילום התמונה הראשית: ניר סלקמן

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן