Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

כדאי להתרגל: מעקב אחר טלפונים חכמים – לא רק בישראל

בפולין יש אפליקציה שדורשת ממבודדים סלפי ומיקום, בארה"ב מחפשים התקהלויות בעזרת רשתות חברתיות. הדילמה בין הגנת הפרטיות למלחמה בקורונה עולה מדרגה
זאק דופמן

יש אירוניה מסויימת בשימוש באמצעי המעקב שננקטים כדי להילחם במגיפת הקורונה ברחבי העולם. ההתפרצות החלה בסין. המדינה עם יכולות הפיקוח הנרחבות ביותר בעולם על האוכלוסייה הכניסה אותן במהירות לעבודה. ניתוח נתונים נרחב, זיהוי פנים, מעקב טלפוני, אפליקציות ואפילו רחפנים.

אנו רגילים לסיפורים מסוג זה בסין. קראנו אינספור כתבות ומאמרים במהלך השנים האחרונות על יכולות מעקב ביתי או על הגבלת מידע באמצעות חסימת אתרי אינטרנט, כך שזו לא היתה הפתעה מוחלטת. מה שקורה בסין נשאר בסין ורחוק מאיתנו.

ואז הגיעו דיווחים על מעקב ממשלתי גם בדרום קוריאה ובסינגפור. יותר שקטים ופחות בולטים לעין, אך נרחבים לא פחות. שוב אנחנו מפילים את האחריות על הפער התרבותי בין המזרח לעולם המערבי. סיפורים כאלה לא יקרו בארה”ב או באירופה. למרות ההצלחה בשיטות קיצוניות אלה לצמצום התפשטות הנגיף, נראה לנו שאין להשתמש באמצעים אלה אצלנו, בעולם המפותח והדמוקרטי.

surveillance_shutterstock
המעקב ילך ויגבר על חשבון הפרטיות – גם במערב | צילום: shutterstock

בינתיים, קיבלנו גם תזכורת על מה ממשלות יכולות לעשות ללא פיקוח. איראן השיקה אפליקציה בחסות ממשלתית שבאמצעותה אפשר להיבדק לבד ובבית להימצאות הנגיף. כמובן שמהר מאוד האפליקציה התגלתה כאמצעי ריגול על מנת לייצר מאגר מידע על האוכלוסייה במדינה.

בישראל אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי יעשה כל מה שיידרש כדי להילחם בנגיף הקורונה. הוא הכריז על שימוש באמצעים דיגיטליים וטכנולוגיים שעד היום, הדגיש, “התנגדתי להשתמש בהם בסביבה אזרחית”.

אז עכשיו, אנחנו כבר שוחים במים העמוקים עם נגיף הקורונה. כל הקשור בנושא הנגיף הינו חסר תקדים. יותר ויותר מנהיגים בעולם מדברים על “האויב הבלתי נראה” ומתבטאים במונחים מלחמתיים.

וכשכל האמצעים כשרים וזמינים לדרישת הממשלה, אנו, האזרחים ניצבים בפני קונפליקט. מצד אחד, כמובן שנרצה שהממשלות יעשו כל שביכולתן למנוע את התפשטות הנגיף, אך מצד שני הפרטיות של כל אחד ואחד מאיתנו נפגעת כמו שלא נפגעה בעבר.

בשבוע שעבר פורסם בוושינגטון פוסט כי ממשלת ארה”ב מקיימת שיח עם חברות כמו פייסבוק, גוגל ועם מומחים טכנולוגיים נוספים סביב השאלה, איך אפשר לנצל את מעקב המיקום כנגד התפשטות נגיף הקורונה? בינתיים זה יהיה מעקב גנרי, כללי ואנונימי, ללא מעקב יומיומי, אינדיבידואלי.

הרעיון ההתחלתי של המעקב היה לחפש התקהלויות או ריכוזים צפופים אחרים בעזרת שימוש במידע האנונימי. זה יכול לכלול מיפוי של אזורי עבודה צפופים או האם במקומות מסויימים מתרכזים יותר אנשים מהמותר. ואם כן, איך זה משפיע על התפשטות הנגיף?

דיווחים באיטליה טוענים, ששיטות אלה כבר מיושמות, ונראה שגם גרמניה ואוסטריה מצטרפות. באופן לא מפתיע, בריטניה בוחנת למשוך נתונים לניתוח מספקי הביג-דאטה, כאשר שר הבריאות מאט הנקוק אמר כי מצבי חירום לאומיים עולים על שיקולי הפרטיות.

בפולין, הממשלה אוכפת אפליקציית בידוד, דרך שילוב של מיקום לווייני וזיהוי פנים. אדם שנמצא בבידוד נדרש על ידי האפליקציה הייעודית לצלם “סלפי”, ברגע רנדומלי, כאשר המכשיר הסלולרי יזהה את מיקומו באמצעות ה-GPS.

facebook surveillance_shutterstock
פייסבוק. נמצאת בקשר עם הממשל בוושינגטון | צילום: shutterstock

אנו עדיין בשלבים מוקדמים ביותר של המאבק בנגיף. הטכנולוגיות שפותחו במשך דורות כדי להילחם בטרור ובפשע מאורגן ולשמירה על הביטחון הלאומי – יושבות כעת עמוק בתוך סוכנויות הביטחון, ככלי ביטחוני שעשוי להפוך לאמצעי הטוב ביותר שיש לנו להילחם “באויב הבלתי נראה החדש”.

נכון לעכשיו, הרגישות לנושא היא זו שלוחצת על הבלמים במערב, בעיקר בארה”ב. לעומת זאת, יהיו מדינות באירופה שיתקדמו מהר יותר. האם באמת אפשר לשפוט את איטליה על צעדים נוספים שתנקוט? אבל בטווח הארוך הקונפליקט בין הגנת הפרטיות למלחמה בנגיף רק יתעצם.

וכך מידע אנונימי יהפוך אט אט למידע יותר מזוהה, ונראה את הממשלות מאפשרות מעקב אחר טלפונים אישיים. הטכנולוגיה קיימת ואפשר לעשות בה שימוש. סין הובילה את הדרך מהסיבות הלא-נכונות ובצדק מתחנו עליה ביקורת. עכשיו אנחנו נדרשים לבחון את הסובלנות שלנו לאותה פעולה – אבל מהסיבות הנכונות.