Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

כך צפויה להשפיע מגיפת הקורונה על מאזן הכוחות העולמי ומבנה החברה

המגיפה המשתוללת מכניסה את העולם כולו למשבר כלכלי עמוק - וכפי שכבר קרה בעבר, למגיפה עולמית יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת לא רק על הכלכלה
סיקור ממוקד, אלון לוין ויובל בוסתן

ישנן תיאוריות שונות שמנסות להסביר כיצד הגיע לעולם “המוות השחור” – מגיפת הדבר שמחקה כרבע מאוכלוסיית העולם וכשליש מאוכלוסיית אירופה בשנים 1347-1351. רוב מוחלט של החוקרים מסכימים שהיא הגיעה מסין, ממחוז חוביי (ממנו הגיעה גם מגיפת הקורונה) שכבר ב-1331 נהרס כמעט לחלוטין על ידי המגיפה, עם 80% מתים. 

הכתבה מופיעה בגיליון מרץ 2020 של פורבס ישראללרכישת הגיליון לחצו כאן

המגיפה התפשטה ברחבי העולם לאורך דרך המשי, דרך המסחר ההיסטורית שהעבירה סחורות מהמזרח לאירופה ולמזרח התיכון. ב-1346 הגיעה המגיפה לקונסטנטינופול, משם התפשטה ברחבי המזרח התיכון, ולאירופה הגיעה המגיפה דרך העיר גנואה, אז מעצמה ימית חשובה. מדינות דרום אירופה, כמו איטליה, צרפת וספרד, איבדו לדעת החוקרים עד 80% מאוכלוסייתן. 

יש הרבה נקודות דמיון בין המגיפה ההיא ובין התפרצות הקורונה בימינו. גם הפעם המקור הוא מחוז חוביי בסין, ומשם התפשטה המחלה מערבה. מקור הדבר במאה ה-14 היה ככל הנראה מכרסמים נגועים כמו מרמיטות ואילו הפעם מאשימים עטלפים במעשה. הדבר התפשט, כאמור, לאורך דרך המשי, וכך גם כיום, באמצעות פרויקט הדגל הסיני, המכונה בתקשורת “דרך המשי המודרנית” או “דרך אחת חגורה אחת” – נתיבים של אלפי קילומטרים בים וביבשה, שעוברים דרך נמלי ים ומרכזים כלכליים כשתפקידם לשנע את הסחורות הסיניות לשווקים באירופה ובארה”ב. מדהים להיווכח שגם במקרה הזה המדינות האירופיות העיקריות שנפגעו הן בראש ובראשונה איטליה וספרד.

חוסר מודעות

בכך, יש לקוות, מסתיים הדמיון. מה שהוביל להתפשטות מגיפת הדבר בעולם היה בזמנו חוסר מודעות להיגיינה, ולעולם לא היה מושג איך להתמודד עם המגיפה וכיצד לעצור אותה. היישובים באירופה פשוט התרוקנו. 

אך לצד ההשפעה המזעזעת של דילול האוכלוסייה, אירעו גם התפתחויות היסטוריות חיוביות מרחיקות לכת, ששינו לחלוטין את פני החברה והכלכלה. בשל המחסור בכוח האדם שכר העבודה עלה דרמטית. מלחמות גוועו בשל מחסור בחיילים, קרקעות לא עובדו משום שלא היו ידיים עובדות, ובעלי הקרקעות איבדו מעוצמתם – וכך, במערב אירופה נעלמה כמעט לחלוטין תופעת הצמיתות. עודף הממון (היחסי כמובן) והקרקעות הניתנות לעיבוד, שמשמעותם יותר מזון ופחות מלחמת קיום יומיומית, יצרו גם הרבה זמן פנוי – מה שלדעת מומחים היווה את אחד הגורמים המרכזיים בהתפוצצות התרבותית, המדעית והאומנותית שאנו מכנים הרנסנס. 

בחזרה למאה ה-21. התגובה שלנו להתפרצות היתה מהירה יחסית. מרגע שהוברר שהמגיפה מתפשטת מסין במהירות, החלו מדינות רבות לסגור את הגבולות ולהטיל הגבלות רבות על האוכלוסייה. בינתיים, כשאנו עדיין קרובים מאוד להתפרצות המגיפה, ההשפעות השלישיות הן הדומיננטיות. האפקט היה מיידי – סגירת הגבולות וביטול טיסות מסחריות בהיקף עצום מאיים על תעשיית התיירות העולמית כולה. חברות תעופה, בתי מלון, ספינות קרוזים ומסעדות נמצאים בסכנת סגירה. מאחר שהמשבר, לפי שעה, מכה בעיקר באירופה, לאחר שלפי דיווחים מסין ייתכן ששיא המגיפה מאחוריהם, נמצאות מדינות רבות, ביניהן גם ישראל, בשלב כזה או אחר של עוצר כללי – דבר שמשתק את הכלכלות ומאיים על כמעט כל ענפי המשק.

מלחמת הנפט

ההאטה הכלכלית הדרמטית גרמה בין היתר לירידה חדה בביקושים לנפט. סעודיה ורוסיה קיימו שיחות בנושא כשהמטרה היתה שכל הצדדים יפחיתו את כמויות הייצור כדי למנוע את קריסת המחיר לחבית. אולם השיחות התפוצצו, ככל הנראה בשל אי הסכמה מצד הרוסים באשר להיקף הקיצוץ, ובתגובה החליטו מדינות אופ”ק – סעודיה ואיחוד האמירויות ליתר דיוק – להגדיל את הייצור היומי במיליוני חביות כדי להציף את השוק ולגרום למחיר החבית לקרוס. 

בכך מבקשים הסעודים להעניש את הרוסים שתלויים בנפט וזקוקים למחיר גבוה לחבית, וכן לפגוע ביריב נוסף – תעשיית פצלי השמן האמריקאית, שהפכה את ארה”ב ליצואנית נפט שכבר לא זקוקה לבעלת ברית מסוימת במזרח התיכון. אלא שבמחיר של כ-20 דולר לחבית, נכון לאמצע מרץ, ייצור נפט מפצלי שמן הופך ללא כדאי כלכלית לחלוטין. 

המהלך הזה אמור לפגוע בטווח הקצר בכיסים הרוסיים והאמריקאיים אבל בטווח הבינוני והארוך אמור לשנות את השוק ולדחוק ממנו את פצלי השמן, ובכך להעלות את מחיר החבית לרמות שבהן נסחרה לאורך השנה – סביב 60-70 דולר לחבית – עם בונוס של תלות אמריקנית מחודשת באותה בת ברית.  

הערכת משרד האנרגיה האמריקאי היא שנקודת ה”ברייק איבן” – רמת המחיר הממוצע לחבית שממנה הפקת נפט מפצלי שמן כדאית – היא סביב 54 דולר לחבית. לכן, מסחר סביב המחיר הזה, ובוודאי מתחת לו, מאיימת על תעשיית פצלי השמן כולה – תעשייה שהיא כנראה האיום האסטרטגי הגדול ביותר על יצרניות הנפט ועל המשך ההסתמכות המוחלטת שלהן עליו. בתגובה להודעה של הסעודים ואיחוד האמירויות על הגברת הייצור הגיבו הרוסים בהגברת הייצור בעצמם. 

היצע וביקוש

לא רק סוגיות של היצע וביקוש מעסיקות את יצרניות הנפט, אלא גם קרב על הלקוחות. הסעודים מעוניינים למכור במחירי עלות את הנפט שלהם למי שכבר קונה נפט מהרוסים ובכך לחטוף להם לקוחות. המהלכים האלה מבטיחים שמחיר הנפט יישאר זמן רב ברמה נמוכה, כפי שקרה מיולי 2014 כשהמחירים צנחו מ-106 דולר לחבית לאזור של 40-50 דולר. 

באותם ימים עוד נהנו יצרניות הנפט מכיסים תפוחים, אולם שש שנים לאחר מכן – שנים של מלחמות, הפיכות וכעת גם מגיפה – מאיימות על היציבות הכלכלית (ולכן גם הפוליטית) של יצרניות הנפט, ובראשן רוסיה, איראן, סעודיה ועיראק. במידה רבה ייפגעו גם מדינות כמו קנדה ונורבגיה, שהכלכלות שלהן אמנם מגוונות יותר, אך לנפט יש משקל גדול בתוכן. מנגד, נפט זול זו בשורה למדינות מתועשות כמו ארה”ב, גרמניה, סין ואחרות. 

אגב, ישנה סברה כי המהלך הסעודי קשור ישירות גם לטיהור שביצע הנסיך מוחמד בן סלמן בצמרת הסעודית, כשהורה לעצור עשרות נסיכים בטענה שנחשף קשר להפלתו. הסברה היא שמצבו הבריאותי המעורער ממילא של אביו המלך הוסיף להדרדר והנסיך מבקש לתפוס את מקומו בהנהגה. בן סלמן דאג להזיז הצידה את כל הנסיכים שעשויים היו לקרוא עליו תיגר והוא מתכונן להפוך את הירושה שלו לרשמית. 

בן סלמן. מפעיל לחץ באמצעות הנפט. צילום: shutterstock

קריסת מחיר החבית היא גם המסמר האחרון כמעט בארון המתים האיראני, שייצוא הנפט שלהם ממילא הצטמצם בעשרות אחוזים בשל הסנקציות האמריקאיות. בן סלמן, אם אכן הסברה נכונה, יהפוך למלך כשהוא עוזר להוריד את הנמסיס האיראני על הברכיים, בעודו פוגע גם ביריב הרוסי, בן הברית של איראן, ובייצור הנפט ההמוני האמריקאי שמאיים על העתיד הכלכלי של הממלכה. 

מסתורין באיראן

אחת המדינות החידתיות ביותר בימים אלה היא איראן. לפי כל הדיווחים, המדינה נפגעה בצורה משמעותית מהווירוס, ובאופן מיוחד נפגעה הצמרת האיראנית – הן הפוליטית, הן הביטחונית והן הדתית, כולל אנשים מהמעגל הקרוב ביותר למנהיג העליון ח’מנאי

הקורונה היא כמובן לא המכה הראשונה שספגה איראן בשנים האחרונות. הסנקציות הקשות שהטיל עליה נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, לצד ביטול עסקת הגרעין וקריסת מחיר הנפט, הותירו את איראן מרוששת, חשדנית וחלשה. חיסול קאסם סולימאני, בכיר בניה בייצוא המהפכה השיעית לרחבי העולם, גרר תגובה חלשה שרק חשפה את עומק המשבר במדינה. החולשה הזו, כידוע במזרח התיכון, רק דוחפת את היריבים השונים לשקול מהלכים נגדה.

ועם כל זאת, איראן מצליחה איכשהו להמשיך ולתפקד. מגיפת הקורונה הביאה סופית להפסקת ההפגנות ההמוניות ובכך בעצם העניקה קצת אוויר למשטר החבוט מכל עבר. האם האמריקאים מתכננים מהלך נגד איראן בקרוב? האם הסעודים דוחפים לכך בלחץ הנפט? בינתיים נראה שהקורונה דוחה הרבה תוכניות ואירועים, בזמן שכל המדינות מסתגרות יותר ויותר מהעולם החיצון. 

גם בגבולות של ישראל נראה שמשתרר שקט. ההפגנות על הגדר בעזה פסקו לחלוטין וכך גם ירי הרקטות, החיזבאללה שקוע במשבר הלבנוני הפנימי שכולל כבר – מעבר לקיפאון הפוליטי – גם הכרזה על אי יכולת לשלם חובות מצד הממשלה ולקריסה קרובה וסופית של המגזר הפיננסי במדינה. גם משלוחי הנשק פסקו או כמעט פסקו, ואם לא די בכך, הרי שהקרבות באידליב גבו מחיר יקר ביותר בדמות עשרות הרוגים לפחות מקרב החיזבאללה. 

מתעוררים מאוחר

ארה”ב התנהלה בעצלתיים לנוכח הדיווחים על התפרצות מגיפה עולמית חדשה. הנשיא טראמפ ניסה להפחית מעוצמת המשבר שהגיע בתזמון גרוע במיוחד – שנת בחירות לנשיאות, כאשר עד להופעת המשבר ההערכה הרווחת היתה שטראמפ בדרך המהירה והקלה לקדנציה שנייה. 

אולם כעת, עם הצניחה החופשית בוול סטריט, הקיפאון הכלכלי הניכר ברחובות מנהטן הריקים והמשבר הכלכלי העמוק שברור שאנו בפתחו – נראה שגם הקדנציה השנייה של הנשיא בסכנה ברורה ומיידית. הממשל כבר מזרים מאות מיליארדי דולרים והבנק המרכזי הוריד את הריבית ל-0% כדי לעודד עסקים כרגיל, אולם אלה מהלכים קלים מדי לנוכח מה שניתן לכנות כמעט כ”כיבוי הכלכלה העולמית”.

עם זאת, טראמפ יכול גם לזהות הזדמנויות במשבר הזה. ראשית, מחיר החבית הנמוך אמנם פוגע בתעשיית פצלי השמן האמריקאית, אבל מקל על שאר ענפי הכלכלה שנהנים מנפט זול. הפגיעה הקשה בייצור הסיני היא ההזדמנות של טראמפ לממש את חלומו מיומו הראשון כנשיא, לשבור את הגירעון המסחרי לרעת האמריקאים, שהוביל לחלק נכבד מהרעות החולות של כלכלת ארה”ב.

ההסתגרות וסגירת נתיבי הסחר דוחפת את ארה”ב להישען על ייצור מקומי ולקבל החלטות דרמטיות, כמו ביטול הרפורמות של אובמה, שטראמפ לא הצליח לבטל בקונגרס. האופן שבו טראמפ יטפל במשבר הקורונה יהיה פקטור חשוב בסיכוייו לכהונה שנייה. במפלגה הדמוקרטית נותרו שני מועמדים ריאליים – סגנו של אובמה ג’ו ביידן והסנאטור הסוציאליסט ברני סנדרס

סמוך לפרוץ המשבר לקח ביידן את ההובלה, אולם אין לדעת כיצד ישפיע המשבר הנוכחי על דפוסי ההצבעה הדמוקרטיים – האם יעדיפו מועמד שמרן יחסית כמו ביידן בעתות משבר, או דווקא יתמכו בשינויים העמוקים במרקם הכלכלי והחברתי שסנדרס משווק לבוחריו.

עולם חדש

גם בשעת כתיבת השורות הללו, כשלא ברור כמה זמן יימשך המשבר בפועל, ברור שהנזק לכלכלה העולמית עומד להימדד בטריליוני דולרים. אובדן מיליוני ימי עבודה, קריסת חברות, הוצאות רפואיות וביטוחיות אדירות ועוד, ישפיעו קשות על היום שאחרי, ועם כל יום גדל הנזק בסכומים דמיוניים. התוצר העולמי הנומינלי בשנת 2019 עמד על 88 טריליון דולר. במשבר 2009 התכווצה הכלכלה העולמית ב-3.3 טריליון דולר, וההערכה המתגבשת לאטה היא שהמשבר הנוכחי יגבה יותר. 

פירוש הדבר הוא שענפים כלכליים כמו ענף התיירות על נגזרותיו, הנדל”ן, מערכות הבריאות, הביטוח ואחרים יקרסו לחלוטין במדינות מסוימות ובסיומו של המשבר תשתנה התמונה הכלכלית העולמית לחלוטין. ארה”ב עשויה להרוויח בסופו של יום מהמשבר בעוד שכלכלות סין, רוסיה והאיחוד האירופי עומדות בפני בעיות רבות, כמו גם מדינות הנפט במזרח התיכון ובמקומות אחרים. 

אם לאמץ משהו מהשלכות המגיפה שהשתוללה בעולם באמצע המאה ה-14, הרי שדפוסים חברתיים של החברה במאה ה-21 עשויים להשתנות – התמותה הגבוהה בקשישים, לצד בייבי בום אפשרי במשבר שבו כולם סגורים בבית, עשוי להביא לשינוי עמוק במבנה הגיל בחברה האירופאית (הגיל החציוני באיטליה, למשל, עומד כיום על 45 לעומת 30 בישראל). הכלכלה המערבית הגבירה את קצב המעבר שלה לעבודה ביתית, להסתמכות על שירותים אונליין ואף ללימודים מרחוק – יש להניח שכשיתחיל תהליך השיקום, הענפים הכלכליים של המחר יאמצו את העקרונות האלה ככל שניתן. וגם מושגים כגון פנסיה תקציבית, קביעות בעבודה, שביתות יזומות וכדומה, יתחילו להיעלם או יעברו שינויים והתאמות.

המדינות שיידעו להתגמש מול האתגר הכלכלי – הן בחוקי העבודה והפנסיה, הן בטיפול בחולים ובשאר ההתמודדויות שהברבור השחור הזה מעמיד מולן, הן אלה שייהנו בשנים שלאחר מכן מצמיחה כלכלית מהירה. לשאר צפוי מיתון כלכלי ממושך.

בתמונה הראשית: ״ניצחון המוות״ של הצייר פיטר ברויגל האב (1562)

הכתבה מופיעה בגיליון מרץ 2020 של פורבס ישראללרכישת הגיליון לחצו כאן