Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

כמה כסף הפסידו קבוצות הכדורגל היקרות בעולם בעקבות קריסת הסופר-ליג?

הפרישה מפרויקט העל השאפתני של מועדוני העלית של אירופה החזירה להם מעט מהמוניטין שאיבדו אך זה גבה מחיר פיננסי כבד ווויתור על סכומי עתק של כסף
איתי זהוראי

ההודעה הדרמטית ששוחררה באישון לילה ובישרה באופן לקוני למדי על הקמת ליגה חדשה ונפרדת של מועדוני הכדורגל הגדולים באירופה – טלטלה את עולם הכדורגל מן היסוד ופתחה תיבת שרצים שלמה. ואכן, לזמן קצר היה נראה כאילו עולם הכדורגל עומד בפני מהפכה, אך המחאה העוצמתית והגורפת שפרצה בעקבות המהלך השערוריתי הייתה יעילה ומדויקת ונראה כי רעיון הקמת הסופר-ליג ירד מהפרק – לפחות למשך השנים הקרובות.

משב הרוח הצונן שמוטט את מגדל הקלפים הגיע תחילה מאנגליה, שם הכריזו מנהלי קבוצות ה״פרמייר-ליג״ בלחץ האוהדים והתקשורת על פרישה מידית מהמפעל. אליהם הצטרפו באופן כמעט מיידי ראשי ההנהלה של שתי המילנזיות האיטלקיות, אינטר ומילאן – וסתמו את הגולל על תחילתה של מהפכה שתתרחש בקרוב. ראשי הסופר-ליג שעוד לא נולדה וכבר נאלצו להודיע על פטירתה בטרם עת, הודיעו בתגובה להתפתחויות המדהימות כי הם ״שוקלים מחדש את הצעדים המתאימים ביותר לעיצוב הפרויקט״.

ההחלטה של ראשי המועדונים הגדולים לפרוש מהפרויקט הגרנדיוזי – מהלך בלימה שנועד בראש ובראשונה להרגיע את הרוחות הלוהטות ולהדוף את גלי הזעם והמחאה – נראית אולי ברורה ומתבקשת מאליה. אך הצעד הזה היה כרוך גם בוויתור על הרבה מאוד כסף. מיליארדים רבים של דולרים. לא עניין של מה בכך כשמדובר בקבוצות הספורט העשירות והחזקות בעולם – חלקן אף תאגידים הרשומים למסחר בבורסות, כמו מנצ׳סטר יונייטד למשל, שמנייתה הגיבה לאירועים בצניחה של 13% או יובנטוס, שאיבדה כ-6% משוויה.

פרס של פי ארבעה

הפיתוי להצטרף לליגה האקסקלוסיבית והסגורה היה גדול במיוחד, בעיקר כשמתחשבים במצבם הכלכלי הרעוע של המועדונים אחרי השנה הקשה שחוללה הקורונה. באותו וירוס ארור, אגב, תלו ראשי המועדונים את הסיבה העיקרית להחלטה שהובילה על הכוונה לפרוש מהמפעל הוותיק והמסורתי של אופ״א. סכומי הכסף האדירים שאמורה הייתה לייצר ליגת העל החדשה היו אמורים להיות בקנה מידה חסר תקדים, במיוחד עבור מי שהייתה מוכתרת כאלופה. קרוב לחצי מיליארד דולר – זה הסכום שאלופת הסופר-ליג החדשה הייתה משלשלת לכיסה אם הפרויקט היה יוצא אל הפועל – זאת לעומת רבע מהסכום הזה, כ-140 מיליון דולר ״בלבד״, שיוענקו השנה לזוכה בליגת האלופות.

כל 12 המועדונים המייסדים נמנים בין 20 קבוצות הכדורגל היקרות והעשירות ביותר בעולם – על פי הדירוג המיוחד שפרסם פורבס בשבוע שעבר ואלו חוו בשנת הקורונה שנה פיננסית מטלטלת במיוחד. ההכנסה הממוצעת של 20 הקבוצות הגדולות עמדה על 441 מיליון דולר לעונת 2019-20, ירידה של 9.6% לעומת 2017-18, בעוד שהרווח התפעולי הממוצע צנח ב-70% במהלך התקופה לרמה של 23 מיליון דולר. הירידה בהכנסות וברווחים עוד רחוקה מסיום נכון להיום, כל עוד הקורונה מוסיפה לכפות מגבלות התקהלות ודוחק בקבוצות הליגות הבכירות באירופה למנוע מהאוהדים להשתתף במשחקים.

הסופר-ליג החדשה. תשתלם מאוד לקבוצות העשירות בעולם

וכסף הרי הוא כל הסיפור כאן. על פי ההודעה המשותפת שפרסמו המועדונים לפני עצירת הפרויקט, הטורניר השנתי החדש היה אמור לספק להם צמיחה כלכלית ותמיכה טובה ומקיפה יותר – זאת בעיקר בזכות התחייבויות ארוכות טווח ותשלומי סולידריות בלתי מוגבלים, שהיו אמורים לגדול בהתאם להכנסות הליגה. מתחת המושג העלום של ״תשלומי הסולידריות״ טמונים סכומי עתק, גבוהים באופן משמעותי מהסכומים שמרוויחות היום הקבוצות הגדולות בפורמט ליגת האלופות הנוכחי. סכומים אלו היו צפויים על פי התחזיות להצטבר לכ-12 מיליארד דולר במהלך תקופת ההתחייבות הראשונית של המועדונים. בתמורה להצטרפותם לליגה החדשה היו זוכים מועדוני העלית של אירופה – 12 המועדונים המייסדים הנמנים בין העשירים והחזקים בעולם – בהכנסה של 4.1 מיליארד דולר (3.5 מיליארד אירו). מה שהיה הופך אותם לעשירים יותר וחזקים יותר מאי פעם.