כשדור הפרחים פגש את המשבר הכלכלי: כל הסיבות לנפילת אירופה

אירופה משלמת היום את המחיר על תור הזהב שלה. מלחמת העולם השנייה הייתה טראומתית עבור היבשת הישנה, ויחד עם האיום הסובייטי, הדבר הצית רצון עז ומתמשך לאיחוד פוליטי בין המדינות באירופה, כשגוש היורו והמטבע המשותף היו התוצאות האחרונות שלו.

התקופה שמאז הסכם רומא ב-1957, שהיה הלבנה הראשונה בהקמת האיחוד הכלכלי האירופי, הייתה כזו של צמיחה ושגשוג, ואולי אפילו תקופת הזהב של היבשת. בלי סכסוכים, היבשת נהנתה מתאוצה כלכלית ומ"בייבי בום". השילוב יצר אוטופיה. מעתה, חשבו באירופה, מחר תמיד יהיה קל יותר מהאתמול.

אירופה חוותה תקופה ארוכה של שלום, ויחד עם השחרור המיני, נוצר הבסיס לצניחה שתבוא לאחר מכן. ואכן, ההשפעה של העלייה בילודה וזמן העבודה המופחת היו הרוצח האולטימטיבי. ההאטה בנתוני התעסוקה פגעה בצמיחה וברווחי הממשלות, בשעה שהעלייה בתוחלת החיים הגדילה את תשלומי הפנסיות והביאה לדרישה מוגברת לטיפול רפואי.

מהר, לפני שייגמר | צילום: רויטרס

הדה-רגולציה הכלכלית הייתה רק תגובה פוליטית לדור מפונק שנתקל פתאום בסימנים ראשונים של מיתון מאז שנות ה-80. "חוב" הפכה להיות המילה המלאכותית החדשה של דור הוודסטוק, עכשיו עם ילדים וחליפות עסקים. עד כה, הדור הזה לא הכיר משברים ולא חווה פוליטיקה קשוחה וצמצומים. האם אירופה תצליח לשרוד את משבר החוב?

התשובה היא שהיבשת אמורה לשרוד, אך לא בצורה חלקה, ולא עם מטבע משותף. בארה"ב האזרחים מוכנים להעברת מימון בין מדינות מכיוון שהם חשים חלק מאותה אומה. באירופה, לעומת זאת, בלתי אפשרי לאפשר לתת לגוף חיצוני סמכות על פני מדינה ריבונית והתקציב שלה, מה שמנסה לעשות האיחוד. אפילו בתוך מדינות הדבר לא פשוט. בלגיה נוצרה מאיחוד של שתי אומות בשתי שפות שונות, ובלגים רבים לא מאמינים שהמדינה שלהם תשרוד בצורה המאוחדת למשך זמן רב. הקשרים בתוך היישות הפוליטית צריכים להיות חזקים מאוד כדי לתמוך בהעברות כספים משמעותיות כפי שקורות כעת באירופה.

ההיסטוריה של הזוועות ביבשת הישנה דחפה את המנהיגים האירופים לכיוון אינטגרציה עמוקה ומהירה ב-50 השנים האחרונות. זה אולי עבד כשהשותפות היו ממושמעות, אך לא עם דור הבייבי בום. היורו נראה אבוד במצב הנוכחי שלו, מכיוון שהוא דורש לכפות אינטגרציה פיסקלית על אזורים שאינם מעוניינים בכך.

העובדה שההסכם ב-1957 נחתם דווקא ברומא אינה מקרית. ייתכן שהיה אז חזון להחיות את ימי רומא העתיקה בפרויקט האירופי. באופן אירוני, הסדקים הראשונים שעלו בתוכנית הגיעו בשנה שעברה דווקא מיוון.

עם זאת, עדיין יש הרבה לעשות בכיוון של איחוד אירופי. עם ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות ואמצעי התחבורה המודרניים, שילוב המדינות השכנות זו לזו ודאי ייטיב עם כל היבשת, בה אספקת העובדים פוחתת.

מטבע משותף יכול לעבוד רק במדינות עם כלכלות קרובות זו לזו מבחינה יחסית, ושהן חלק מיישות פוליטית חזקה – אך האם נותרו כאלה מדינות?