Forbes Israel Logo

לא עומדים בעומס: כך אנו מושפעים מהצפת המידע של העידן הדיגיטלי

מידע, מידע בכל מקום. המוחות שלנו אמורים להתמודד עם מידע שזורם אליהם מכל הכיוונים – כמו מחשבים, סמארטפונים ומכשירים אחרים שכל הזמן מצפצפים, שולחים הבזקים ומנחיתים עלינו מידע. אבל האם זה בהכרח דבר טוב שיהיה לנו את כל המידע הזה תחת האצבעות שלנו? מחקר חדש טוען שלא.

המחקר, שנערך על ידי אנליסטים מ-ESRI UK, גילה ששליש מאיתנו מרגישים לחוצים בשל הכמות ההולכת וגדלה של מידע דיגיטלי שאנחנו אמורים לצרוך, לראות כהגיוני ולפעול על פיו, בחיי היומיום שלנו.

רבים מאיתנו יכולים בוודאי להתחבר למתח שנוצר בזמן הכנה לבחינות, על ידי "דחיסת" כמה שיותר אינפורמציה שאנחנו יכולים לתוך הראשים שלנו. אבל בכל יום מצופה מאיתנו ל"דחוס" יותר ויותר, עם מידע שנורה לאיתנו מתוך מיילים, שיחות טלפון, סרטונים, שידורי חדשות ומדיה חברתית. תארו לכם את הדוגמא הטריוויאלית הבאה – אין יותר תירוץ לשכוח את יום ההולדת של הדודה שרה, כאשר היא מודעת לכך שכולם יקבלו תזכורות דרך פייסבוק.

למדע יש הסבר לכך כעת. המוח האנושי משגשג בחידושים ומופעל כדי לחפש אחריהם באופן קבוע. כאשר חידוש נעשה זמין בכמות משפיעה שאינה מוגבלת, המוח עובד קשה מדי בניסיון לעבד את המידע הזה, תוך כדי שהוא עסוק בחיפוש אחר מידע נוסף. הדבר מוביל לרמות גבוהות של הורמון הלחץ קורטיזול, שיכולות לגרום לבלבול, אובדן זיכרון ומצב של חוסר מנוחה.

צילום: fotolia

לפי המחקר, שנערך בקרב 1,000 בריטים, יותר משליש (35%) מהנחקרים הרגישו כי הצורך לעקוב אחר "עומס היתר של המידע" כיום, הופך אתם ללחוצים, בלי יכולת להירגע ועם חרדה. שני שליש (65%) אמרו כי הצורך לעקוב אחר כמות גדולה של מידע היא "דאגה עיקרית" בחיים שלהם.

אם להגיד את זה במילים פשוטות, הטכנולוגיה הדיגיטלית התפתחה בשיעור מהיר יותר מאשר ההתפתחות הפיזית של המוחות שאנחנו משתמשים בהם כדי לפענח בטכנולוגיה הזו ולהשתמש בה. המוחות שלנו לא בנויים להתמודדות עם הכמויות ההולכות וגדלות של המידע שאנחנו מנסים לדחוס לתוכם – וזה מוביל לכשלים בתפקוד המוח שמתבטאים כצורה של לחץ.

ממצאי המחקר תואמים את מה שד"ר לינדה שו, חוקרת מוח ופסיכולוגית מאוניברסיטת ברונל בלונדון, אמרה ל-BBC כבר ב-2012. "באמת ראינו את הכמות האדירה הזו של המידע שמציף אותנו כל הזמן. הבעיה עם עומס היתר של המידע היא באמת חדשה למוח האנושי".

למרות שהסקר מאשר את החדשות שלנו, זו תיאוריה שלא התעלמו ממנה בעבר. "קבוצת המחקר על עומס יתר במידע" נוסדה כבר לפני 8 שנים על ידי אקדמאים ומומחים, על מנת להעלות את המודעות לבעיה. למעשה, למרות שאולי פיספסתם את זה בשל כל המידע האחר שהייתם צריכים לעבד, ה-20 באוקטובר נקבע כיום "עומס היתר של המידע העולמי", בליווי הסיסמא "שלחו פחות מיילים".

הקבוצה טוענת שהחברים שלה מבצעים מאמץ גדול כדי לחתוך ב-20% את מספר המיילים שנשלחים, על ידי התנגדות לדחף להעביר מיילים שאינם קריטיים, והגבלת השימוש בכפתור "השיבו לכולם".

המחקר של ESRI מצא כי 44% מאיתנו ניסו להתמודד עם עומס המידע על ידי כיבוי המכשירים, ו-14% החביאו אותם כדי שהם לא יבדקו אותם שוב ושוב. אבל כיבוי הוא לא אופציה ריאלית עבור רובינו. אמנם חלק מהאנשים מצליחים להגביל את כמות הזמן שהם מבזבזים על בדיקת הניידים שלהם או חשבונות המדיה החברתית, אבל כולנו יודעים שאינפורמציה היא דבר ממכר והדחף להיות אונליין יכול להיות קשה יותר מהתעלמות ממנו.

פיתרון אחד הוא לשנות את הדרך בה אנחנו מכניסים את המידע לראשינו. כך בעצם, אמצעים ויזואליים לא רק עוזרים להעביר את המסר אלא הם גם יכולים לסייע לצמצם את הלחץ שנוצר כתוצאה מעומס היתר של המידע.

ד"ר דימיטרוס ציבריקוס, פסיכולוג עסקי וצרכני במכללה האוניברסיטאית בלונדון, מסביר כי הסיבה לכך היא בשל העובדה שאנחנו משתמשים בערך ב-20% פחות משאבים קוגניטיביים כדי לעבד מידע חזותי, בניגוד לטקסטים. לכן, האם זהו הזמן לשיפוץ יסודי של הדרך בה אנחנו מכניסים למוחותינו את המידע?

פיתרון אחר הוא לנסות לחתוך את כמות המידע בכל פיסת תקשורת שאנחנו שולחים, יותר מאשר לנסות לחתוך את המספר הכולל של הפעולות בהן אנחנו מתקשרים.

בצורה זו אפשר לשמור על כך שהמיילים והדברים שאנחנו כותבים במדיה החברתית יהיו קצרים. עלינו להיות מודעים לכך שבזמן שהקהל שלנו מנסה להבין מה אנחנו אומרים, הוא גם יתמודד עם עוד הרבה מידע אחר ולא קשור שיגיע אליו ממקורות שונים לחלוטין.

חשוב לזכור את זה בזמן שמחשבים נבנים כדי להתמודד עם מידע דיגיטלי מהיר, שונה ומורכב יותר, אך המוחות שלנו לא. המוחות התפתחו כדי להצליח לפעול כאשר אנחנו הם מקבלים מידע שהוא חיוני להשלמת המשימה – בין אם היא לשרוד כצייד נווד בעידן הקרח, או התקדמות במשימה עסקית חשובה בימינו. במילים אחרות, לפעמים – בכל הקשור למידע – פחות יכול להיות הרבה יותר.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.