Forbes Israel Logo

מחקר חדש חושף: בדידות היא לא סימפטום אלא מחלה בפני עצמה

בדידות וניתוק חברתי מלווים פעמים רבות בדיכאון ובעיות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות שונות. מסיבה זו הם מהווים מטרה מרכזית למחקרים שבדרך כלל מקטלגים את המצבים האלה כסימפטום של משהו גרוע יותר. אך כעת מחקר חדש הופך את המסקנה הזו על ראשה ומציע כי בדידות היא כלל אינה סימפטום – אלא מחלה בפני עצמה.

המחקר נערך על ידי "מומחה הבדידות" ג'ון קסיופו, חלוץ בתחום מדעי המוח החברתיים, שעבודתו המוקדמת סיפקה תובנות ששינו את הדרך בה אנו תופסים את המשמעות של להיות בודדים. כך למשל, אנחנו יודעים ממחקריו שמידת הבדידות אינה תלויה במספר הקשרים החברתיים של אדם. מישהו עם 3,000 חברים בפייסבוק יכול להרגיש בודד יותר ממישהו שנמנע ממדיה חברתית לחלוטין. אפשר להיות בודדים בתוך כל קהל, וירטואלי או פיזי, מכיוון שבדידות היא תחושה אינטנסיבית של בידוד חברתי הקיימת ללא קשר למספר האנשים בנמצאים בחייו של אדם.

עבודותיו של קסיופו מראות שלבדידות יכול להיות מרכיב תורשתי שפועל לצד גורמים חברתיים, כפי שתיאר בראיון לפני מספר שנים: "בדידות היא 50% תורשתית, אך זה לא אומר שבדידות נקבעת על ידי הגנים. כמות שווה של השפעה יש לפקטורים של סיטואציה. מה שנראה כתורשתי היא האינטנסיביות של הכאב שמורגש כתוצאה מבידוד חברתי".

המחקר האחרון שלו מראה שמוח בודד שונה מבחינה מבנית וביוכימית ממוח שאינו בודד, וששינויים אלה אינם רק סימפטומים, אלא גורים בעצמם לבעיות נוספות. אחד השינויים המרכזיים שגילה צוותו של קסיופו הוא שלמוח בודד יש תגובה עצבית מדוכאת לגירויים חיוביים. תמונות חיוביות אינן נרשמות במוח הבודד כפי שהן עושות במוח רגיל. הרעיון של קשר חברתי עם חברים או משפחה למשל, מעוררים פעילות ייחודית במוחם של רוב האנשים, בעוד שהתגובה במוחם של אנשים בודדים היא מופחתת.


תחושת הבדידות לא תלויה במספר הקשרין החברתיים | צילום: thinkstock

המוח הבודד מראה גם פעילות פחותה כאשר הוא מנסה לחזות מה אחרים חושבים – פעילות שכולנו עושים בחיי היום יום ונקראת בשפה המקצועית "מנטליזציה". החוקרים חושבים שמוחם של אנשים בודדים לא מסוגל לבצע את הפעולה הזו כחלק "משימור עצמי" מול ההשפעה של קבלת בשורות רעות מאחרים.

תובנות אחרות בנושא מגיעות ממחקרים שנעשו על חיות. למשל, מוחם של עכברים שגודלו בבידוד מייצר פחות כימיקלים עצביים הדרושים לגמישות ובריאות רקמות המוח. בטווח הקצר, ההבדל במוחם של העכברים הבודדים הוביל לאגרסיביות יתר ונסיגה, ולאורך הזמן יש הוכחות לכך שמוחם מדרדר מהר יותר לעבר דמנציה.

המסקנה היא שבדידות מגיעה עם שורה של תופעות לא בריאות ויהיה עלינו לשקול מחדש את עניין הביצה והתרנגולת בנושא הזה. תהא אשר תהא הסיבה לבדידותו של אדם, החוקרים מאמינים שהיא משנה את מוחנו באופן משמעותי – שינוי שמתחיל שרשרת של בעיות נוספות.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.