Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

מנכ”ל מדטרוניק ישראל: ״מה שבעבר היה נראה דמיוני – היום הוא מציאות״

ירון יצהרי מסביר בראיון לפורבס על האסטרטגיה המתוכננת, על שיתוף הפעולה עם טסלה ועל הצעד המפתיע לשחרר את הפטנטים על מכונות ההנשמה שהיא מייצרת
שלומי אזולאי

ירון יצהרי, מנכ״ל ענקית הטכנולוגיה הרפואית מדטרוניק ישראל בארבע השנים האחרונות, לא חשב שמה שצפו בחברה לגבי עולם ה״רפואה מרחוק״ לעוד 10 שנים לפחות, יתממש כבר כעת, ב־2020. מגפת הקורונה האיצה את התהליך ושינתה את התפיסה ואופן הטיפול בחולים בישראל ובעולם בכלל, אך לדבריו, זאת רק נקודת ההתחלה.

הכתבה מופיעה בגיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן

יצהרי וכלל צוותי החברה עובדים מאז פרוץ המשבר הרבה יותר קשה. ״הצוותים שלנו פרוסים בכל בתי החולים והמרפאות ברחבי הארץ בזמן שגרה, וכעת, בעקבות משבר הקורונה, זה מקבל משנה תוקף. הקמנו מערכים בתוך בתי החולים לניטור החולים על מנת למנוע מגע, ועדיין, יש לנו עובדים שנמצאים בבידוד מפני שנחשפו או שהו ליד חולי קורונה״, הוא מספר.

״הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לקבל את כל הנתונים מגוף המטופל ישירות למערכת הבקרה בבית החולים. ובקהילה – ניטור מרחוק, 24/7 של חולי לב וסכרת, למשל, כדי לאתר מבעוד מועד הסתבכות של המחלה ולמנוע מהם להגיע למצב שבו הם נזקקים להנשמה״.

מדטרוניק, חברת הטכנולוגיה מהגדולות בעולם, עם שווי שוק של יותר מ־130 מיליארד דולר והכנסות של כ־35 מיליארד דולר ב־2019, מעסיקה 90 אלף עובדים ב־160 מדינות. בישראל פועלת החברה משנת 1974 ומתגאה בכך שהיא מעסיקה 1,000 עובדים, יותר מ־50% מתוכם הן נשים.

להקדים את המאוחר

לאחרונה עלתה החברה לכותרות לאחר שהודיעה כי היא משחררת את הפטנטים על אופן ייצור מכונות ההנשמה שלה. ההודעה החריגה גרמה ללא מעט גבות להתרומם ולתהות על פשר הנדיבות הפתאומית הזו מצד חברה עסקית. בין השאר נטען, כי הצעד נועד בסך הכל להקדים את המאוחר – עודף מכונות ההנשמה שצפוי להיווצר בעולם ביום שלאחר הקורונה, יהפוך את הייצור שלהן לעניין לא כדאי עבור מדטרוניקס, אך יצהרי מתעקש כי החברה רואה עצמה כחלק אינטגרלי ממערכת הבריאות במדינות שבהן היא פועלת ולכן זה רק מתבקש שתפעל כפי שפעלה.

״הביקוש למכונות הנשמה עולה על ההיצע. אם במצב שגרה יש ביקוש לאלף מכונות הנשמה בחודש, כעת זה עלה פי מאה והביקוש הוא ל־100 אלף מכונות הנשמה בחודש. צו השעה הוא לתת מענה לאנושות. כלכלית – יכולנו להעלות מחירים ולהנות מהביקושים, אך המניע אינו כלכלי. היקף המכירות של חטיבת ההנשמה של מדטרוניק אינו עולה על 2% מהמכירות שלנו. ולגבי הטענה על כבילת משתמשי המכונות בשירותי האחזקה של החברה – השרות מופיע בדוחות הכספיים שלנו כ־1% מההכנסות. זה לא מנוע צמיחה שלנו״, מסביר יצהרי.

הפעילות בישראל מאוד מעניינת אותנו כחברה. יש כאן מגוון אתני ומגוון גילים רחב במיוחד וזה מספק יתרון אדיר ומידע עצום שניתן להפיק ממנו המון

אך שחרור הפטנטים הוא לא הצעד היחיד שעשתה החברה כדי להתמודד עם משבר הקורונה. ״יצאנו במהלך של הגדלת תפוקת המנשמים – הגדלנו את הייצור ביותר מ־100%, אבל זה עדיין לא הספיק לביקוש העולמי״, אומר יצהרי. ״לכן, חתמנו על הסכם עם טסלה. המפעלים הסולריים שלה יומרו לצורך ייצור מנשמים עבור מדטרוניק. מהלך נוסף הוא, כאמור, שחרור הפטנטים לייצור מכונות ההנשמה בישראל ובנוסף, פנינו בקול קורא לבתי חולים להביא אלינו מכונות הנשמה תקולות כדי שנתקן אותן ללא עלות במעבדה בישראל״.

עם עזרה מטסלה

יצהרי בן ה־47 החל את דרכו המקצועית בתעשיית התרופות והטכנולוגיות הרפואיות לפני 20 שנה בחברת פייזר. בהמשך שימש כסמנכ”ל בסטארט־אפ גלוקון, שפיתח שעון למדידה לא פולשנית של רמות סוכר. בשנת 2007, עם סגירתה של גלוקון, הצטרף למדטרוניק, שבה מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים, בהם סמנכ״ל פיתוח עסקי ומשנה למנכ”ל, אז הקים את החטיבה לפתרונות למערכת הבריאות. לפני ארבע שנים מונה לתפקיד מנכ״ל החברה ועם המינוי הוביל את מיזוג מדטרוניק העולמית עם מדטרוניק בישראל – המיזוג הגדול בעולם בתעשיית המדטק, טכנולוגיות הרפואה. יצהרי הוא גם המייסד של איגוד המדטק הישראלי. הוא מכהן כיו”ר ומנכ”ל האיגוד, שחברות בו חברות כמו פיליפס, סימנס, GE, וטבע מדיקל.

ירון יצהרי. "צו השעה הוא לתת מענה לאנושות". צילום: ליאת מנדל
ירון יצהרי. “צו השעה הוא לתת מענה לאנושות”. צילום: ליאת מנדל

חטיבת הפתרונות שהקים לפני מינויו כמנכ״ל בונה כיום בתי חולים, מציידת אותם בכל הציוד הנדרש ומתפעלת אותם. “באוגוסט פתחנו מחלקה קרדיולוגית חדשה בבית חולים שיקומי בבית לחם, בשיתוף עם בית החולים אימפריאל בלונדון”, הוא מספר. העבודה עליה כללה תכנון, גיוס רופאים וצוותים, הדרכות לאחים ואחיות בירדן, עבודה מול הממשל ברשות הפלסטינית, מול מתאם הפעולות בשטחים ומול גופים רפואיים בישראל. “המחלקה מנוהלת תפעולית על ידינו עד היום״, אומר יצהרי.

״בנוסף, אנחנו משתפים פעולה עם משרד הבריאות בתכנון בתי החולים העתידיים ובייעוץ כיצד להפחית מגע עם חולים והגעה לבתי החולים באמצעות טכנולוגיה שמאפשרת למטופל שירותים אמבולטורים וניטור בביתו״.
מדטרוניק יצרה שיתופי פעולה גם עם קופות החולים מכבי וכללית, במסגרתם היא עושה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, שמשמשות כתומכות החלטה על סמך ביג דאטה, במקרה זה נתונים מתיקים רפואיים של לקוחות הקופה. ״הפעילות בישראל מאוד מעניינת אותנו כחברה. יש כאן מגוון אתני ומגוון גילים רחב במיוחד וזה מספק יתרון אדיר ומידע עצום שניתן להפיק ממנו המון״, מסביר יצהרי. ״יש לנו טכנולוגיות שמנתחות ומנטרות את הדאטה וישראל היא בין המדינות הראשונות שבה אנו משתמשים בטכנולוגיה הזאת ובכך מודדים את תרומתה״.

רובוטים וטיפול מרחוק

באופן כללי מדטרוניק פועלת בארבע חטיבות עסקיות. חטיבת הלב, הגדולה ביותר, אחראית, בין היתר, על קוצבי לב, דפיברילטורים, ציוד לניתוחי לב, טכנולוגיה לפתיחת סתימות ופקקת עורקים ולהחלפת מסתם לב בצנתור. חטיבת הסוכרת, מנהלת יותר מ־12 אלף מטופלים שמרביתם ילדים (סוכרת סוג 1) ונמצאת עימם בקשר יומיומי לניטור רציף של רמות הסוכר בדם. בכך היא מאפשרת להורים לנהל חיי שגרה ומורידה מהם דאגות רבות.

חטיבה נוספת היא החטיבה הכירורגית, ציוד וטכנולוגיה לניתוחי קיצור קיבה, כירורגיה כללית ומכונות הנשמה. והאחרונה היא החטיבה השיקומית, שמתמקדת בהארכת חיים ובשיקום – טיפול בכאב, במחלות כמו פרקינסון, וברובוטיקה המאפשרת ניווט ודימות, בצינתורי מוח למשל. אל חטיבה זו צורפה ב־2018 הרכישה הגדולה והמדוברת של מדטרוניק בישראל – מזור רובוטיקה, שנרכשה על ידה תמורת 1.6 מיליארד דולר.

הביקוש למכונות הנשמה עולה על ההיצע. כלכלית – יכולנו להעלות מחירים ולהנות מביקושים, אבל המניע שלנו לשחרר את הפטנטים על מכונות ההנשמה
אינו כלכלי

כעת, בעידן הקורונה, ההשפעה על החברה, שמורכבת מתחומי פעילות כה רבים, היא מגוונת. בעוד שבחלק מהתחומים נרשמת יציבות בביקושים, בתחומים אחרים, כמו אמצעים לניטור מרחוק חל זינוק. ״יש לנו כבר תוכנית יציאה מהמשבר אבל רוב הפעילויות לא נעצרו בגלל המגפה״, אומר יצהרי.

מובלים על ידי ייעוד

המשבר הכלכלי של 2008 הביא לזינוק בשווי מניית החברה. האם אתה צופה שזה מה שיקרה גם לאחר משבר הקורונה שהפיל את המניה ביותר מ־20%?
״האזרחים בעולם מזדקנים והמחלות הכרוניות לא יעלמו, להיפך, הן רק ילכו ויתגברו. זה ידרוש מאיתנו להמציא מודלים חדשים לניטור, ובכלל, סקטור הבריאות הולך להיות הרבה יותר נדרש. אבל עדיין קשה לענות לגבי שווי המניה. ניתן להגיד שבישראל בוודאות יעלו הביקושים לטכנולוגיות ולציוד שלנו – הום־קר וניטור מרחוק״.

מה האסטרטגיה של החברה לעתיד?
״האסטרטגיה מתאימה את עצמה לתקופה ולדרישות מערכות הבריאות. הגדלת והרחבת טכנולוגיות הניטור מרחוק זה משהו שיהיה במוקד. אנחנו רואים כבר עכשיו את משרד החינוך נערך ללימודים מרחוק. בתחום הרפואה הרגולציה מאוד איטית ומה שקורה עכשיו זה שכל התהליכים מואצים בעקבות המגפה.

״אנחנו גם נפתח את תחום ההדרכות מרחוק לפרוצדורות רפואיות, ייעול חדרי הניתוח באמצעות שימוש ברובוטים, בעיקר בניתוחי גב ומוח, חיזוק של הטכנולוגיות הזעירות שמאפשרות התמקדות במניעה ולא רק בטיפול. יש לנו טכנולוגיה שמאתרת אצל המטופל המנוטר פרפור פרוזדורים ומסייעת למזער את האפשרות לשבץ מוחי על ידי זימונו לטיפול מתאים.

״בעשור הקרוב יותר ממיליון אנשים בישראל יחצו את גיל 65 – אנחנו רואים חשיבות בלהיות שותפים לניהול וההקמה של מערך ניהול המטופלים בכלים טכנולוגיים”, הוא מסכם. “אנחנו חברה שמובלת על ידי ייעוד – להציל חיים, להאריך חיים ולהקל על כאב. לא נוכל להמשיך בדרך שהיתה עד היום ולכן אנחנו מובילים בעולם את המהפכה של ניטור מרחוק. מה שבעבר לא היה אפשרי – היום אפשרי״.

הכתבה מופיעה בגיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן

שער גיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל
שער גיליון אפריל 2020 של פורבס ישראל

בתמונה הראשית: רכיב של החברה לניטור מרחוק של קצב הלב. צילום: מדטרוניק