Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

“מסלולי סיוע מהירים הם ייחודיים לישראל – בעולם עובדים מאוד לאט”

מאז פרץ משבר הקורונה, נענו לקול הקורא של רשות החדשנות מאות חברות ויזמים. אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות מספר על תוכניות הסיוע שגובשו ועל הפוטנציאל שנוצר
שלומי אזולאי

״רשות החדשנות מאופיינת בסדר ועבודה מתוכננים מראש, עם שוק שמגיע בדרך כלל אלינו. משבר הקורונה שינה את דפוסי העבודה גם אצלנו, רק שאנחנו נערכנו לכך בזמן, הרבה לפני שהוגבלה העבודה מהמשרד״, מסביר אהרון אהרון, מנכ״ל רשות החדשנות, על התנהלות הרשות ופעילותה בעת המשבר.

״התוכנית הראשונה שבנינו, בשיתוף עם משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, כוללת מענק של 50 מיליון שקל לחברות עבור תכניות מו”פ והדגמה של מערכות, מוצרים או פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי מגפת הקורונה.

״בנוסף, יצאנו יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה והתאחדות התעשיינים בקריאה למפעלים יצרניים להגיש תוכניות מו”פ, האצה ויישום של מוצרים תעשייתיים המקדמים תחרותיות והובלה במלחמה בנגיף. במסגרתן תינתן תמיכה כספית בשיעור של 50% או 75% מההוצאות לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על קידום מערכת הבריאות ובריאות הציבור בישראל ובעולם או לתוכנית המהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחומה. 

״הפעילות בוצעה בשיתוף ובתאום פעילויות עם מפא”ת (במשרד הביטחון) וזוכה לסיוע מצדם. היא קיבלה תמיכה של הרשות הן בפרויקטים בטווח הזמן הקצר והן בכאלו לטווח הזמן הבינוני-ארוך, ובכל השלבים: משלב הרעיון ועד לשלבי הפיתוח, שלבי ההרצה והניסוי ושלבי ההדגמה וההטמעה (כולל הטמעת המוצר בהיקף נרחב בארגוני הבריאות או בישראל)”.

מגוון תוכניות

לדברי אהרון, בתוך כשבוע קיבלה הרשות 900 פניות לקול הקורא שפורסם, בתחומים שונים ומגוונים, כמו פתרונות המגבירים את הקיבולת של יחידות טיפול נמרץ נשימתי ומסייעות לנטר ולטפל בו זמנית במאושפזים רבים בעלי מחלה חריפה בדרכי הנשימה. אחרים עסקו בפתרונות המסייעים לפעילות גופנית ולרווחת אזרחים ותיקים השוהים בביתם או בפתרונות המסייעים לתמיכה באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים עקב שהייתם בבית ויציאתם מהמסגרות המלוות אותם בשגרה.

מרבית הפניות, לדברי אהרון, הגיעו מחברות הזנק, אך לא רק חברות הגיבו לקול הקורא, גם סטארט-אפיסטים עצמאיים פנו עם הצעות ייחודיות ורעיונות פורצי דרך.

אהרון אהרון. רשות החדשנות מציעה שלל תוכניות סיוע
אהרון. “הצלחנו לאחד את כל גורמי התעשייה” | צילום: שלומי אמסלם, לע”מ

״התוכנית השנייה שיזמנו היא הזרמה של 600 מיליון שקל להייטק ולתעשייה עתירת ידע כמענה ראשוני להתמודדות עם המשבר ולקידום תוכניות מו״פ. הסכום יועבר ישירות לחברות אשר הגישו בקשות לרשות החדשנות מתחילת השנה והן נידונו בנוהל מהיר שהתסיים עוד לפני חג הפסח״, אומר אהרון.

״תוכנית נוספת מורכבת משני מסלולים מהירים לטיפול בפן הכלכלי של המשבר. הראשון, בשיתוף משרד האוצר, כולל תקציב של 500 מיליון שקל מתקציב רשות החדשנות שישמשו כפתרון מהיר למשבר הקורונה עבור חברות שסובלות מבעיות נזילות בשנה-שנה וחצי הקרובות. הן יוכלו לפנות עם תוכנית המו״פ שלהן ולקבל תמיכה בהתאם. זה מסלול שמתאים בעיקר לחברות הייטק קטנות שנכנסו למשבר במצב לא כל כך טוב, לפני סבב גיוס״, מסביר אהרון. ״המכירות שלהן ירדו ב-25% עד 40% בשל הפסקת הפעילות בשוק העולמי והן צריכות סיוע מידי״.

חיזוק תעשיית ההייטק

״המסלול השני מיועד לחברות בינוניות בשלבי צמיחה והוא כולל הקצאה של 2 מיליארד שקל ממשרד האוצר, כסף תוספתי שיכנס לתוך תעשיית ההייטק הישראלית. בנוסף, ישנה תוכנית לחברות גדולות מאוד, עם מכירות של יותר מ-100 מיליון דולר, שכוללת הלוואה בערבות המדינה מקופה של 8 מיליארד שקל אותם הקצה משרד האוצר״.

האם התוכניות האלה ייחודיות לישראל? או שגם בעולם יש תוכניות דומות?

״המסלולים המהירים בהחלט ייחודיים לישראל כי המקבילים שלנו בעולם עובדים מאוד לאט. לכן, חברות שסובלות ממצוקת מזומנים במדינות אחרות נמצאות בבעיה – זה תהליך שיקח הרבה זמן, ואז עלול לא היות רלוונטי עבורן. יתר המסלולים מקובלים מאוד גם ביתר מדינות העולם, במיוחד הלוואות בערבות המדינה״.

האם יש שיתופי פעולה בינכם לבין גופים נוספים, כמו צה״ל ומשרדי הממשלה?

״הצלחנו לאסוף ולאחד את כל גורמי התעשייה, הארגונים וחברות ההייטק והפגשנו אותם עם הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, כשאנחנו מתכללים את הפורום שהקמנו ומתחזקים קשר הדוק בין כלל הגורמים הללו.

״עם מפא״ת אנחנו עובדים באופן שוטף בתוכנית מימד (מו״פ דואלי) ומתואמים מולם, מול המל״ל ומול פיקוד העורף גם בנושא הקורונה. וכמובן, שיש את השיתוף פעולה עם הגופים המוסדיים, כמו הבורסה ורשות שוק ההון. בפן הבריאותי אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, הכלכלה וגם מפא״ת. 900 הפניות שקיבלנו במסגרת הקול הקורא שהוצאנו היו חלק מהשיתוף פעולה הזה״.

הצד החיובי

משבר הקורונה לא הביא איתו רק דברים רעים. ישנה האצה חיובית מאוד של מספר תהליכים. כך למשל, הטרנספורמציה הדיגיטלית לערוצי ההפצה – כאלה שלא התרגלנו לקבל מרחוק. ערוצי ההפצה עברו שדרוג דרמטי בכל הנוגע ליכולת שלנו לקבל כל דבר, בכל עת, ישירות הביתה. שירות, התקנות, רפואה מרחוק ושליחויות.

״יש תהליכים טובים, תהליכים רדומים שקיבלו תאוצה בצורה משמעותית, כמו רפואה מרחוק, למידה מרחוק, עבודה מהבית ועוד”, אומר אהרון.

״דפוסי צריכה משתנים ומותאמים אישית הפכו בתוך חודש למציאות מובנית וטבעית עבור כולנו – אם בעבר היינו רגילים למשלוחי מזון בעיקר, כיום ובתוך תקופה מאוד קצרה, כל ערוצי ההפצה לכלל המוצרים במשק הועלו לפלטפורמה דיגיטלית והפכו זמינים – מפירות וירקות ישירות מהחקלאי ועד צפייה בהופעות, בהצגות ילדים, שיעורים פרטיים לבני נוער וסיור בספארי״. 

כל אלה הם פוטנציאל לצמיחתם של מיזמים טכנולוגיים חדשים בתקופה הקרובה שירכבו על גל השירותים מרחוק.