Forbes Israel Logo

משבחים את הילד על כל מעשה קטנטן? כדאי שתחשבו שנית לפני שתהפכו את הילד לנרקיסיסט

פינוק יתר של ילדים וכל צורות ההורות המגוננות יתר על המידה, נמצאות תחת ירי של ביקורת בשנים האחרונות, על כך שהן אחראיות ליצירת דור חדש של ילדים שאינם יכולים לפתור בעיות בעצמם. כעת, התנהגות הורית נוספת נמצאת גם היא תחת אש, אך כעת מדובר בבעיה שונה. מחקר חדש מאוניברסיטת אוהיו מצביע על כך שמתן שבחים קבועים לילדינו הקטנים על הישגיהם, מלווה לעיתים בתופעת לוואי לא מכוונת של יצירת אגו מנופח יתר על המידה אצל הילד. לתופעת הלוואי הזו עלולות להיות השלכות חמורות גם בשלבים מאוחרים יותר בחיי הילד.

"מחקרים מראים כי תופעת הנרקיסיזם גבוהה יותר במערב מאשר במדינות לא מערביות ומצביעים על כך שרמת הנרקיסיזם נמצאת בעלייה מתמדת בקרב בני נוער מערביים בעשורים האחרונים" כותבים מחברי המחקר.

לא רק תכונה מעצבנת אלא גם מסוכנת. נרקיסיזם | צילום: thinkstock

הצוות בחן את השורשים של תופעת הנרקיסיזם, ע"י הצבת שתי תאוריות מתחרות על נרקיסיזם האחת כנגד השנייה. תיאוריית הלמידה החברתית המצביעה על כך שילדים הופכים נרקיסיסטים כאשר הוריהם מעריכים אותם יתר על המידה – כלומר כאשר ההורים מתייחסים לילדיהם כראויים יותר מאחרים. או כפי שפרויד ניסח זאת כאשר הם "נמצאים במצב בו הם מייחסים לילד תכונות ומעשים מושלמים, כאשר התבוננות חסרת פניות תמצא כי אין לכך שום סיבה מוצדקת". לעומת זאת, התיאוריה הפסיכואנליטית מצביעה על כך שילדים הופכים נרקיסיסטים כאשר הוריהם אינם חמים אליהם מספיק – מה שגורם לילדים לעלות עצמם על נס ולחפש את האישור במקום אחר. בכדי לברר אילו מהתיאוריות הללו יותר קרובה למציאות, הצוות נתן לקבוצת ילדים בגיל 7-11 ולהוריהם למלא שאלונים כל שישה חודשים למשך שנה וחצי.

חלק מהשאלות חקרו את הנרקיסיזם בילדים: לדוגמא, הילדים היו צריכים לדרג עד כמה הם מסכימים עם אמירות כמו "לילדים כמוני מגיע יותר". אמירות אחרות דירגו את ההערכה העצמית של הילדים: "ילדים כמוני מרוצים מהאישיות של עצמם". ההורים היו צריכים גם הם לדרג את הסכמתם עם משפטים על הערך של ילדיהם כמו: "ילדים אחרים צריכים לקחת את הילד שלי כמודל לחיקוי". בסוף השאלון היו צריכים הן ההורים והן הילדים לענות על שאלות אודות כמות החום והאהבה שההורים מעניקים לילדים.

אז אלו ילדים היו בסיכון גבוה יותר להיות נרקיסיסטים ככל שהזמן עובר? הערכת יתר של ההורים הוא המנבא הגדול ביותר של נרקיסיזם של ילד לאורך זמן, אבל באופן מעניין הוא אינו ניבא את ההערכה העצמית של הילד. במילים אחרות, הערכת יתר של מעשי הילדים ותכונותיהם לא מייצר אצלם הערכה עצמית בריאה וטובה אלא פשוט עושה אותם יותר נרקיסיסטים.

מעבר להיותה של הנרקיסיזם תכונה מעצבנת, היא גם מצביעה על מספר בעיות פסיכולוגיות וחברתיות, הן בילדות והן בבגרות, אשר חלקן יכולות להיות רציניות במיוחד. "ילדים נרקיסיסטים מרגישים עליונים על אחרים והם מאמינים כי הם זכאים לזכויות יתר ומשתוקקים להערצה מתמדת מאחרים" כותב מחבר המחקר אדי ברומלמן. "כשהם לא מצליחים להשיג את ההערצה שהם רוצים, הם יכולים להשתלח באופן אגרסיבי. כמו כן, אנשים נרקיסיסטים נמצאים בסיכון יתר לפיתוח התמכרות, חרדה ודיכאון".

כמובן שנרקיסיזם מבוסס בחלקו גם על גנטיקה, ולכן חלק מסוים בהתפתחות של תכונה זו היא מעבר לשליטתנו כהורים. "מחקרים מראים כי התפקיד של הגנים והסביבה בפיתוח נרקיסיזם הם חמישים-חמישים" אומר ברומלמן. וזה חדשות טובות ורעות, כי אם לילד נטייה גנטית לנרקיסיזם חשוב מאוד שלא להגדיל את תחושת הערך שלו ולחשוב היטב על הברכות והשבחים שמעניקים לו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.