|
חברות ההייטק הישראליות גייסו בשנת 2016 סכום של 4.8 מיליארד דולר, סכום הגיוסים השנתי הגדול ביותר שנרשם בישראל, כך עולה מדו"ח IVC-ZAG. מדובר בעליה של 11% לעומת שנת 2015. סכום הגיוס הממוצע, אשר טיפס וצמח בעקביות בחמש השנים האחרונות, הגיע ל-7.2 מיליון דולר בשנת 2016.
הרבעון הרביעי של 2016 הסתכם ב-1.02 מיליארד דולר מ-151 עסקאות, ירידה של 8% לעומת 1.11 מיליארד דולר מ-202 עסקאות ברבעון הרביעי של 2015. היקף הגיוס הממוצע עמד ברבעון הרביעי של 2016 על 6.7 מיליון דולר, בהתאמה לממוצע הרבעוני בשנתיים האחרונות.
"2016 הסתיימה כשנת שיא בגיוסי חברות ההיי-טק הישראליות", אומר קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC. "יחד עם זאת, השנה התאפיינה בירידה במספר סבבי המימון במקביל לגיוס ממוצע גבוה יותר פר סבב. כאשר בחנו את המספרים בניסיון להסביר את המגמה, גילינו תופעה של צניחה ב-30% במספר סבבי B שנסגרו בשנת 2016 לעומת 2015, בעוד שמספר הסבבים המוקדמים עלה במעט. זוהי מגמה מדאיגה מאחר שרוב ההון שאנו רואים מגיע מסבבים מאוחרים יותר ועלולות להתעורר בעיות רציניות בהמשך אם לא יהיו חברות בשלות להשקעות בסבבים מתקדמים".
מהדו"ח עולה כי בעוד שהיקפי ההון המגויס הגיעו לרמות שיא חדשות במהלך שנת 2016, מספר סבבי המימון לא היה גבוה כמצופה. 659 עסקאות נסגרו ב-2016, רק מעט מעל הממוצע בחמש השנים האחרונות, ו-7% מתחת לשיא של 706 עסקאות שנקבע בשנת 2015. יתרה מזו, גם נתח ההון שגויס בסבבי B ירד, מ-25% בשנת 2015 (1.07 מיליארד דולר) ל-16% בלבד בשנת 2016 (743 מיליון דולר).
מגמה מבורכת
בנוסף, חלה עליה בעסקאות גדולות מעל 20 מיליון דולר, הן מבחינת מספרן והן בהיקפי ההון שגויס. בשנת 2016 התבצעו 76 עסקאות כאלו, שהסתכמו ב-2.68 מיליארד דולר, עליה של 22%, בהשוואה ל-2.19 מיליארד דולר שגויסו ב-68 עסקאות בשנת 2015.
עו"ד עודד הר-אבן, שותף ומנהל במשרדי ZAG-S&W בניו יורק, מצביע על הסבר אפשרי. לטענתו, "העלייה בהיקף הגיוסים בשלבים מאוחרים מלמדת על שימוש גובר במימוני ביניים לחברות בשלות, לקראת מכירה אפשרית או יציאה להנפקה לציבור, לרוב בנאסד"ק. במידה ואלו הם פני הדברים, מדובר במגמה מבורכת של התבגרות בשוק שנחשב כמוטה 'אקזיטים מהירים' לאחר השקעות בשלבים מוקדמים". שותפו ב- ZAG-S&W, עו"ד שמוליק זיסמן, מסכים ומוסיף כי "אנו צופים שמגמת הצמיחה בגיוסים שליוותה את כלל תחומי הפעילות בשנת 2016, תמשך גם בשנת 2017, גם אם בשיעורים נמוכים יותר".
בקרנות הון סיכון ישראליות נצפתה עלייה מינורית, עם השקעה של 634 מיליון דולר בחברות היי-טק מקומיות בשנת 2016, לעומת 627 מיליון דולר שהושקעו בשנת 2015. במהלך חמש השנים האחרונות, ההשקעות של קרנות הון הסיכון הישראליות גדלו מידי שנה. במקביל, הנתח שתפסו השקעות הקרנות הישראליות מסך גיוסי החברות ירד בהדרגה מ-26% בשנת 2012 ל-13% ב-2016, הנמוך ביותר עד כה.
זיסמן. "מגמת הצמיחה בגיוסים תמשך גם בשנת 2017"
ירידה בגיוסי חברות האינטרנט
חברות תוכנה הובילו את גיוסי ההיי-טק בישראל בשנת 2016 עם 1.7 מיליארד דולר, 34% מההון הכולל, לעומת 1.4 מיליארד דולר ב-2015. מנגד, גיוסי חברות אינטרנט ירדו משמעותית עם 744 מיליון דולר שגויסו על ידי חברות בסקטור ב-2016, 16% בלבד מההון הכולל, לעומת 1.12 מיליארד דולר שגויסו ב-2015.
בנוסף, חלה ירידה של כ-14% בהיקפי הגיוסים בתחום מדעי החיים. "חרף הירידה בהיקפי הגיוס בתחום ובמספר החברות שגייסו בשנה החולפת, אנו אופטימיים לגבי התפתחות הענף בישראל. יש לכך שלוש סיבות עיקריות: עלייה מתמדת בהתעניינות גורמים סינים, צפי לחזרתם של משקיעים מארה"ב ומאירופה להשקעות בתחום מדעי החיים בישראל, ועלייתו של דונלד טראמפ לשלטון בארה"ב. לפי קמפיין הבחירות של טראמפ, הנשיא הנבחר אינו צפוי להגביר את הפיקוח על מחירי תרופות ושירותי רפואה כפי שהתחייבה הילרי קלינטון. השינוי מפיח משב רוח אופטימי בקרב כלל החברות הפעילות בתחום ולכן עשוי להגדיל את תאבונן להשקעות, גם בישראל", אומר זיסמן.
|
|
