שוקולד ירוק: הצצה נדירה למפעל השוקולד-קנאביס הגדול בארה"ב

בבניין חיוור ומשעמם הרחוק מהכביש הראשי באזור התעשייה של סיאטל, אדם מחזיק פיסות קטנות של גבישי מריחואנה עם פינצטה, שוקל אותן ומניח אותן במכלים שקופים עגולים. שוויים של אותם גבישים עולה בהרבה על שווים של מרכיבים אחרים אשר נשקלים במפעלים לייצור שוקולד ברחבי העולם – ומגיע לכ-20 אלף דולר.

בחדר הסמוך, קונדיטורית מטמפררת שוקולד ומוסיפה לתוכו את שמן הקנאביס בערבוב חד ויוצרת סוג של ממתק שווילי וונקה כנראה אכל בזמן שצולם הסרט. חטיף ה-4.20, כך הוא נקרא, מגיע במגוון טעמים – מלח ים, טופי או אגוזים ונמכר בכ-20 דולר בחנויות לשימוש פנאי. "אוורגרין הרבל", החברה המייצרת את המוצרים המעושרים בקנאביס, החלה את מכירתם בחודשיים האחרונים – וכבר בקושי יכולה לעמוד בביקוש.

קו הייצור פועל שבעה ימים בשבוע והחברה מעוניינת לשכור לפחות עוד שישה אנשים שיתווספו לסגל הנוכחי שלה המונה כבר 30 עובדים. הם מנסים ליצור מלאי ל-4 שבועות, מספרת מנהלת המכירות הת'ר גרמן, אבל במצב הדברים הנוכחי, לדבריה, אם הם מצליחים לספק מלאי מוצרים לשבוע הקרוב – הם הולכים הביתה מרוצים. ככה זה כשהביקוש לא חדל לצמוח, והספקים מתקשרים ומבקשים עוד ועוד הזמנות דחופות.

חטיף השוקולד | צילום: מתוך אתר החברה

הבעלים של החברה הגיע למדינת וושינגטון מקליפורניה, שם היה הבעלים של "דה וניס קוקי קומפני", יצרנית מאכלים מתוקים נוספת. אחד מהשותפים, מרקו הופמן, הקים את החברה בשנת 2013 והחל לייצר את מוצרי המריחואנה האכילים ב-2014 כאשר מכירת מריחואנה הפכה לחוקית במדינה.

אונקיית השוקולד של חברת "אוונגרין הרבלס" מכילה 10 מיליגרם של THC (החומר הפעיל בקאנביס), כך שחטיף אחד מהווה מנה אחת של החומר על פי החוק של מדינת וושינגטון. מקלות הדבש ושקיות התה מכילות גם הם את אותה הכמות. ישנם מוצרים דומים הנמכרים כיום ע"י החברה עם מנת THC גבוהה יותר, אך הם נמכרים רק בחנויות למריחואנה רפואית.

המוצרים החדשים של החברה, שיגיעו גם הם במהרה לשוק הפנאי הם קו של משקאות מוגזים הנקראים בתרגום חופשי "קנאביס מרווה". כל בקבוק יכיל שלוש מנות של THC, כך שכל מי שירווה את צימאונו עם המשקה יחוש היטב בהשפעה. "לא ממליצה לשתות את כל המשקה לבד" אומרת גרמן.

בעוד שקמעונאים ולקוחות רבים מבקשים מהחברה למכור מוצרים זולים יותר, ליצרנית הקנאביס האכיל יש עלויות שלחברות המזון האחרות אין. כל אריזה חייבת להיות "חסינת ילדים", כך שהחטיף צריך להיות עטוף במשהו שלא ניתן לקרוע. כל תחומי מתקן הייצור חייבים להיות תחת מעקב וידאו, כך שישנה עלות נוספת למצלמות ולאחסון הצילומים. כל המוצרים צריכים להיות במעקב במערכת של המדינה, כמו כן על המוצרים להיות בהסגר לפני שהם נשלחים לחנויות.

יצרן של מוצרים המעושרים במריחואנה עומד בפני אתגרים רבים. "אנחנו הולכים על ביצים כל הזמן מול הבנקים, המשכירים וכל חברה או אדם שאנו עובדים מולו". אומרת גרמן, החברות חוששות כי הכסף הוא אינו מבוטח ע"י התאגיד הפדרלי לביטוח פקדונות ומפני שהתעשייה הייתה בעבר בלתי חוקית". כמו כן, החברה מוגבלת במתן דוגמאות לקמעונאים פוטנציאליים. "קשה לבעלי חנויות לדעת אם הם רוצים להחזיק מוצר בחנויות שלהם כאשר לא ניתן לספק את דוגמאות של המוצר בחינם לניסיון" מספרת גרמן. החוקים גם אוסרים על העובדים לרכוש את המוצרים במפעל הייצור, אלא רק ממשווק מורשה – מה שאומר שאין הנחות לעובדים.

על אף האתגרים הרבים, המכירות ממשיכות לגדול בקצב מהיר, כה מהיר שלמעשה בחודשיים בלבד הם כבר מוכרים כמחצית ממה שחברות הקנאביס הרפואי מוכרות – והן נמצאות בשוק כבר שנתיים.