Forbes Israel Logo

שנויה במחלוקת: הסיבה המפתיעה לכך שאתם לא אנשים עשירים

אם תשאלו את סטיב סיבולדי למה אתם לא עשירים, הוא מיד יענה לכם "זוהי בחירה". מבחינתו, "הפיכה לאדם עשיר היא בחירה מודעת שצריך לעשות". כלומר, הסיבה לכך שאתם לא עשירים היא משום שאתם לא רוצים את זה מספיק.

בשעות היום סיבולד הוא יועץ, המכשיר את צוותי הניהול והמכירות של תאגידי ענק כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון ופרוקטור אנד גמבל, ואילו בשעות הלילה הוא מעין חוקר עושר. ב-30 השנה האחרונות הוא ראיין יותר מ-1,200 מהאנשים העשירים בעולם. מה שהחל כבדיקה קצרה של נער במכללה כדי ללמוד על הסיבות שהופכות אנשים לעשירים, הפך לספר ("כיצד אנשים עשירים חושבים"), הון אישי (שהוא מסרב לחשוף אבל מציין כי הוא אחד מהאנשים המרוויחים ביותר בתעשיית הנואמים המקצועיים בעולם) ואמונה שנויה במחלוקת על רווחים ושכר.

האמונה של סיבולד כוללת נקודות כמו "אתם לא עשירים כי אתם מסתובבים עם אנשים שאין להם כסף", שיכולות להישמע כמו האשמת קורבן קלאסית, אם לא התעלמות כוללת מהעובדה כי מעגל העוני קיים. למרות זאת, התזה הבסיסית שלו מעניינת. סיבולד סבור כי עשירים חושבים באופן שונה משאר האנשים ולכן הם הגיעו לקריירות שלהם בגישה אחרת מהאדם הממוצע. אחד מהרעיונות המוצגים בה היא ש"אם אתם רוצים להיות עשירים, הרגשת נוחות היא האויב הכי גדול שלכם. אנשים רבים זוכים למקום נחמד לגור בו, מפתחים סגנון חיים נוח ומשתקעים". לפי סיבולד, התמקמות כזו בנוחות היא האויב של יצירת עושר. שמערבת דחיפה עצמית רבה".

עצה כמו "לדחוף את עצמך" יכולה להתאים יותר ליזם מאשר למישהו שמנסה למצוא את מקומו בתוך ההיררכיה התאגידית, אך סיבולד חושב ש"להחזיק בעסק משלכם היא הדרך הראשונה להפוך לעשיר", לפחות באמריקה, "אבל עדיין אפשר להיהפך לעשיר בתוך ארגון. היו מוכנים לדחוף את עצמכם בשעות בהן אתם עובדים, היו מוכנים לעבור אם הם רוצים שתעברו… היו מוכנים לעשות כל מה שנדרש אם הפיכה לאנשים עשירים זו אחת מהמטרות שלכם".

אנשים שבוחרים במקצועות כמו הוראה וסיעוד לא רוצים באמת להיות עשירים | צילום: fotolia

שאר הרעיונות של סיבולד קשים יותר לבליעה. לדוגמא, לדבריו זוהי אשמתם של אנשים אם הם לא עשירים, אבל בו זמנית הוא גם מאפיין את כלל המעמד הבינוני ב"מחלה" ששטפה את מוחם של האמריקאים לתוך חשיבה בה הכסף הוא שורש כל הרע – ולכן אין טעם לרדוף אחריו. "גדלתי במחשבה שהכסף לא היה משהו שאני צריך לרצות", מסביר סיבולד. החשיבה הזו השתנתה כאשר פגש אנשים עשירים שאמרו לו את ההיפך.

ההבדלים בין בני המעמד הבינוני לעשירים לא נעצרים בכמיהה לכסף, לדברי סיבולד. "אנשים רבים לא רוצים לעבוד כל כך קשה. בזמן שהם משחקים במשחקי וידאו, העשירים נמצאים שם בחוץ ועובדים", הוא אומר. "המרכיב החסר הוא הדחף". אבל מה עם אם חד הורית שעובדת בשלוש עבודות כדי לתמוך בילדים שלה, היא לא עובדת קשה? סיבולד מבהיר כי התפיסה שלו על צבירת עושר לא מתאימה לכל מעמד סוציו אקונומי.

זוהי המהות של העניין – העצה של סיבולד מתאימה לנתח מאוד ספציפי של האוכלוסייה. הוא מדבר במיוחד למעמד הביניים ולאלו שנוטים לנוח על זרי הדפנה, אך עדיין זועמים כאשר לא נכנסו פתאום לדירוגי העשירים. סיבולד חושב שאם מישהו בוחר במקצועות כמו הוראה, עבודה בעמותה, סיעוד או עיתונאות – המשמעות היא שבתוך תוכם הם באמת לא רוצים להיות עשירים. או לפחות, הם לא רוצים את זה מספיק.

"אם אתם רוצים להיות עצמאים כלכלית וזה יותר חשוב לכם מסיעוד, לדעתי אתם צריכים לקחת את הכסף שלכם" ולעסוק בסיעוד כאשר המטרה הראשונה היא להפוך לעשירים. "אם אתם לא ממוקדים, אתם לא תקבלו את זה", הוא מוסיף. "לא פגשתי יותר מדי אנשים עשירים שלא התכוונו להיות כאלה".

למרות זאת, המומחים של פורבס ארה"ב שעקבו אחר 1,800 המיליארדרים בעולם בכל שנה, לא מסכימים כי הוורן באפטים של העולם קיבלו את העושר שלהם על ידי התמקדות בהון האישי שלהם. הם התמקדו בעסק שלהם, והכסף היה שולי. "אם אתם רוצים להיות עשירים, תיכנסו לתחום הפיננסי", אומר אחד המומחים. "המיליארדרים אובססיביים לעסקים שלהם".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.