Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

״הנקודה החשובה ביותר עבור תעשיית ההייטק – כשארה״ב תצא מהמשבר״

אלון ליפשיץ, מייסד קרן ההון סיכון Hanaco, על ההתמודדות של תעשיית ההייטק בעת המגיפה ואילו חברות ישרדו גם ביום שאחרי משבר הקורונה
שלומי אזולאי

משבר הקורונה תפס את תעשיית ההייטק כשהיא במצב טוב במיוחד; שיא של גיוסים, עוד ועוד חברות שמגיעות לשוויים של למעלה ממיליארד דולר ואווירה של פריחה כללית. כל זה נעצר עם פרוץ המגפה.

״הקורונה יצרה אפקט של הלם״, אומר אלון ליפשיץ, שותף מייסד בקרן ההון סיכון Hanaco. ״אני הייתי באסיה בתחילת השנה וכבר אז התחלנו להרגיש שמשהו לא טוב קורה. עכשיו, אחרי יותר מחודשיים, מתחילים לראות סימנים של יציאה מהמשבר בישראל, אבל לפי התפיסה שלנו – נגיף הקורונה כאן כדי להשאר ואנו נאלץ ללמוד לחיות איתו״.

אלון ליפשיץ. צילום: תומר שלום, סטודיו תומאס
״זו המהפכה התעשייתית החדשה עבור הטכנולוגיה״. אלון ליפשיץ. צילום: תומר שלום, סטודיו תומאס

לדברי ליפשיץ, חברות נדרשו ויידרשו לעשות שינויים גדולים מאוד. “שנת 2020 נחשבת לשנה ׳מתה׳ עם קיצוץ בהכנסות של כ-50%-70% וזה משפיע באופן ישיר על גיוסי ההון, התרחבות לחו״ל, קיצוץ או עצירה של גיוס כוח אדם ועוד. חברות שתכננו מהלך של גיוס הון מתקשות כעת לגייס ולא נראה שזה יקרה בעתיד הנראה לעין. אנו ממליצים להיערך תקציבית עד סוף שנת 2021״.

ליפשיץ (40), פעיל בשוק ההייטק הישראלי כבר 20 שנה. בשנת 2000 החל לייצג חברות בינלאומיות בישראל, כמו וודה-פון ובריטיש איירוויז, ואיתר עבורן טכנולוגיות שיתאימו לצרכים שלהן. ב-2010 עבר לתפקיד מנהל הפעילות בישראל של קרן ההון סיכון בלומברג קפיטל ואף בנה עבורה את הפורטפוליו בישראל שכלל השקעה ב-25 חברות במשך כ-7 שנים. ב-2017 החליט לעזוב ולהגשים את החלום שלו – להקים קרן הון סיכון משל עצמו על שם סבתו ניצולת השואה חנה כהן, ומכאן שם החברה. יחד איתו שותפים בקרן גם פשה רומנובסקי, יזם מצליח, וליאור פרושאור, משקיע טק בינ״ל.

שיטת עבודה חדשה

הקרן של ליפשיץ משקיעה ביזמים ישראלים ברחבי העולם מהשלבים המוקדמים של הקמת החברה ועד לשלבים המתקדמים יותר. ״אנו מלווים את כל החברות שלנו והחברה פועלת כרגיל מתחילת המשבר. יש לנו 11 עובדים בתל אביב שב-3 למאי חוזרים לעבוד״, הוא אומר. 

המשבר מצריך זמן הסתגלות ואדפטציה לשיטת עבודה שלא היו מורגלים אליה בענף. ״אני 8 חודשים בשנה שוהה בחו״ל לפגישות, השקעות או סגירת חוזים וכעת העבודה מהבית מצריכה הערכות ברמה המקצועית והמנטלית. אנו רואים הרתמות של התעשייה הישראלית, כמו למשל חברת מיי הריטג׳ שהקימה מעבדה לסיוע בבדיקות הקורונה״.

״ויש דוגמאות נוספות של חברות שהשקענו בהן, עשו אדפטציה מהירה ויעילה, ונרתמו לטובת הסיוע במשבר: Hyro פיתחה צ׳ט-בוט המשמש אתרים של בתי חולים וקופות חולים למתן מידע למטופלים באמצעות שיחה עם הצ׳ט. כעת, הם הפכו אותו לצ׳ט-בוט שאוסף ומנתח מידע כדי להבין אם מטופל חולה ואיזה טיפול מתאים עבורו; Strigo שמסייעת לארגונים גדולים להטמיע תוכנות חדשות בנתה ממשק המאפשר לעובדים להתחבר מרחוק ולקבל הדרכה על התוכנה. היא אחת מהחברות שחוות כעת גידול במכירות; Namogoo מתמחה ב׳ניקוי רעשים׳ בין המשתמש לבין אתר הקצה. היא מונעת מפרסומות או חלונות קופצים למשוך את המשתמש לאתר שונה מזה אליו רצה להגיע ובכך שומרת על חווית משתמש גבוהה בחנויות האונליין״.

תלויים בשוק האמריקאי

סימני היציאה של ישראל והחזרה לשגרה אומנם מעודדים אבל נראה שעד שבארצות הברית וביתר העולם לא יתאוששו ויראו סימני יציאה – גם כאן זה לא לגמרי יקרה. לדברי ליפשיץ, בעולם ובארצות הברית חווים משבר בריאותי וכלכלי קשה במיוחד ויקח זמן עד שהם יחזרו לעצמם. משך הזמן שיקח לשוק האמריקאי להתאושש הוא הנקודה החשובה ביותר לתעשיית ההייטק בארץ.

״אני אופטימי. הכסף יחזור לזוז. החוק בעניין הזה הוא פשוט – חברות טובות שורדות ומגייסות. מה זה חברות טובות? חברות שמתמקדות בפיתוח, מגייסות בשווי נמוך יותר, ומשאירות רק כוח אדם חיוני. וניתן לראות תעשיות שלמות, שקשורות למשבר, שמתחזקות, כמו טלמדיסין והום-קר. דוגמה מצוינת לכך היא חברת יוטפו, שמספקת פלטפורמה לחנויות אונליין, היא חוותה ירידה בפעילות ובמכירות בתחילת המשבר, ועכשיו חווה עליה משמעותית בפעילות.

סימן חיים מעודד אחד כבר התקבל עם הידיעות על עסקת הרכישה המתגבשת של מוביט, בה השקיעה Hanaco, בידי אינטל תמורת כמיליארד דולר.

הזדמנות גדולה

״צריך להבין שגם אחרי המשבר יסתמכו מאוד על טכנולוגיה כדי להמשיך לתפקד בשגרה וגם בעתות משבר וזו הזדמנות גדולה עבור חברות ומשקיעים. זו המהפכה התעשייתית החדשה עבור הטכנולוגיה – שדרוג רשתות האינטרנט, שיפור התקשורת בין הרופאים למטופלים, וכל עולם הקניות אונליין שמתייעל. יש המון חברות ישראליות שפועלות בתחום ואלו שלא – צריכות לחשוב איך הן עושות את האדפטציה ונמצאות שם״.

האם אתם מלווים את החברות שהשקעתם בהן לאורך כל תקופת המשבר ולאחריו? איך זה בא לידי ביטוי?

״אנו מלווים את החברות בכל התהליך, החל מסגירת פעילויות, אם זה נדרש, דרך מיקוד בתחומים רלוונטים כמו פיתוח וטכנולוגיות נדרשות, קיצוץ וניהול משאבי אנוש ועד הערכות שווי וגיוסי הון.

״היום שאחרי יהיה מלווה בריבאונד גדול – הטמעה של הרבה טכנולוגיות וכסף שיוזרם לשוק אבל יתמקד בחברות שמתאימות לחיים בצל הקורונה, בצל משבר״.

״אנחנו לקראת תקופה ארוכה של היערכות והבנה איך לחיות ולהתמודד״, הוא מסכם. ״מתנהלים בזום ומגלים שהתפיסה שהיתה עד כה – שגיוס משקיע לקרן הון או השקעה ביזם מחייבת לפגוש אותו – משתנה לחלוטין״.