“אם הייתי מתנהל באיומים, ייתכן שהייתי משיג יותר – זה לא האופי שלי, אבל בסוף אני משיג את שלי”

ואריה דרעי לא ידע שהוא כזה. "חזרתי לפוליטיקה אחרי שלא הייתי בסביבה מ־1993", הוא אומר ל"מעריב־סופהשבוע", "אני כמו חוני המעגל שנרדם והתעורר אחרי 70 שנה. הכל סביבי השתנה: התקשורת, הסביבה העסקית, הרגולציה וכמובן הפוליטיקה. כשהגעתי למשרד הכלכלה הכל היה חדש לי. אפילו לא הספקתי להביא איתי אנשים שלי. רק בשבועות האחרונים למדתי את העסק, וזה מצא חן בעיני. כל הטענות נגדי הן קשקוש אחד גדול".

אז אפשר לומר שהתפטרת כי מיצית?
"מה פתאום. התפטרתי בגלל האילוץ של מתווה הגז, ואם תרצה אסביר לך הכל".

עוד לפני שנגיע למתווה הגז ונתאר את השתלשלות העניינים, נזכיר שדרעי הגיע למשרד הכלכלה לאחר שלא קיבל את משרד הפנים. אחרי התפטרותו ממשרד הכלכלה הוא שאף לקבל את משרד העבודה והרווחה, וגם זה לא הסתדר בגלל התנגדותו של חיים כץ. בינתיים הוא מסתפק בהרחבת סמכויותיו במשרד לפיתוח הנגב והגליל ובהגדלת התקציבים.

אף על פי שהצליח בקושי לחמם את הכיסא במשרד הכלכלה, רשימת הישגיו, בעיקר בנושאי רווחה, לא רעה. בסיוע יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן קודם חוק שכר מינימום, שיעלה ב־2017 ל־5,300 שקל.

חוק עסקים קטנים עבר בקריאה ראשונה, והטיפול בהם ירוכז על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. גם ההסכם לתוספת שני ימי חופשה לעובדים הושג בסיועו, וגם שיפור מוסר התשלום לעצמאים לשוטף פלוס 30. עם אישורו הסופי של החוק, משרדי ממשלה, רשויות ומעסיקים פרטיים יחויבו לשלם לקבלנים ולכלל בעלי העסקים לאחר מקסימום של 30 יום.

כשר לפיתוח הנגב והגליל הוא קידם תוכנית לפיתוח הצפון בעלות של 20 מיליארד שקל על פני מספר שנים. התוכנית, שתצא לדרך ב־2016, תסייע לקידום עסקים בכל התחומים. והיו גם נושאים נוספים כמו חוק המזון, ביטול תקינת מוצרים והפחתת מכסים שדרעי קידם.

אבל כל זה לא נחשב ולא יעזור לדרעי. לעולם הוא ייזכר כמי שהכשיר את מתווה הגז. הוא הפך לאיש הרע, אפילו יותר מיצחק תשובה.

התדמית שלך ניזוקה בגלל מתווה הגז. למה לא חתמת על סעיף 52 המאפשר לפטור את חברות הגז מחוק ההגבלים מיד עם כניסתך? היית גומר את העניין וחוסך את כל המהומה שהתעוררה.
"אם הייתי יודע מראש שלא יהיה רוב להעברת הסמכויות בכנסת, תאמין לי שהייתי חותם מראש על המתווה. או שלחלופין הייתי מתפטר כבר אז. אבל הייתי משוכנע שלא צריך להיות שום קושי להעביר את המתווה בכנסת. באותו יום ראשון, כשהביאו לישיבת הממשלה את אישור המתווה והעברת הסמכויות, לממשלה ניתנה חוות דעת משפטית שלא צריך את אישור הכנסת. אבל בגלל שחששו מבג"ץ הוחלט להביא את הסיפור לכנסת, וכאן נתקע כל העניין".

רבים שואלים מה ההבדל בין ההתפטרות שלך לחתימה על סעיף 52. האם לא היה עדיף שתחתום על הסעיף אבל תישאר שר הכלכלה? לא חבל שהתפטרת?
"לא רציתי לעקוף את הממונה על ההגבלים שהתנגד למתווה, ולא רציתי שהעניין כולו ייפול על הכתפיים שלי. לא אני ניהלתי את המו"מ על מתווה הגז, וכשנכנסתי למשרד הכלכלה המתווה כולו היה סגור מראש ועובדה מוגמרת. ולמרות זאת, ביוזמתי הוכנסו שינויים ששיפרו את מצב הצרכן. לא רציתי לקחת את כל העניין על אחריותי ולחתום על מתווה שהיה שנוי במחלוקת ציבורית. אני מצטער שנקלעתי לסיטואציה הזאת שגרמה להתפטרות שלי. לא עזבתי את המשרד בגלל חילול שבת חלילה או כיוון שהממשלה הלכה נגד התפיסה שלי.

דרעי. "הכל סביבי השתנה: התקשורת, הסביבה העסקית, הרגולציה וכמובן הפוליטיקה" | צילום: מרק ישראל סלם

"נקלענו לסיטואציה שהממונה דיוויד גילה הכניס את כולם לבעיה. יכולתי להתעקש לא לחתום, אבל מה היה קורה אם נובל היו מגישים תביעת בוררות? תאמין לי שהיועץ המשפטי לממשלה אמר לי שרוב הסיכויים הם שנובל תגיש תביעת בוררות, ואם זאת תוגש אז רוב הסיכויים שנפסיד בתביעה.

"ואני עדיין לא מדבר על החשיבות העצומה שיש לפיתוח 'לווייתן' על מצב המשק והכלכלה, במיוחד לאור האיומים הביטחוניים. אני אומר באחריות שהמתווה במתכונת הנוכחית הוא טוב, ואני שמח שפיתוח 'לווייתן' יצא לדרך".

מה הבטיח לך בנימין נתניהו בתמורה להתפטרותך ממשרד הכלכלה והעברת הסמכויות אליו?
"אני יכול לומר לך באחריות מוחלטת שעד הרגע האחרון הוא ניסה לשכנע אותי לחתום על סעיף 52 ולא להתפטר. עשינו מאמצים גדולים לאישור הסעיף בכנסת. נפגשנו עם הח"כים הערבים ועם אביגדור ליברמן. אני בטוח שללא האירועים הביטחוניים הח"כים הערבים היו תומכים. ראש הממשלה ניסה לשכנע לעשות משהו נוסף – לחתום או לחלופין להתפטר ממשרד הכלכלה ולחזור אחרי חודש. לא הסכמתי לזה והחלטתי להתפטר לתמיד".

אז מה קיבלת בתמורה? הרי בפוליטיקה אין ארוחות חינם.
"הרעיון שאקח אחריות על הפריפריה היה שלי. במקביל סוכם שתוך חודש־חודשיים ימצאו לי משרד אחר. מבחינתי, ברמה האישית, תיק הכלכלה הוא יוקרתי מאוד. יכולתי לדרוש את תיק התקשורת ואז כולם היו עולים אלי לרגל, אבל החלטתי שאם כבר עזבתי אני מעדיף לעשות דברים המתאימים לאג'נדה שלי ושמעניינים את ציבור הבוחרים שלי.

"אני מחפש תיק שיכול לסייע לי בקידום השכבות החלשות, שישרת את הציבור שלי. העניין של תיק העבודה והרווחה אכן עלה, ואני בודק אם יש שם הכלים המתאימים לטפל בסוגיות העוני. אבל בכל מקרה, השר הנוכחי חיים כץ לא מוכן לוותר, ואני לא יכול להכריח אותו. אני מקדיש עכשיו את כל המאמצים לטיפול בענייני הפריפריה.

אין לי עדיין לשכה בירושלים, ואני מנהל את העניינים מהמשרד בכנסת. כל ההרחבה של פעילות המשרד תועבר לאזור גבעת שאול בירושלים, במקום שבו פעלה מינהלת תנופה. גם חלק מפעילות משרדי הנגב וגליל, שהייתה בבית אמות משפט בת"א, תועבר לירושלים".

עם הקמת הממשלה וחתימת ההסכמים הקואליציוניים התברר שכל השותפות, ובראשן מפלגת כולנו של משה כחלון, חגגו. כולנו קיבלו את התיקים המובילים וסדרת התחייבויות לביצוע רפורמות. החרדים קיבלו את החזרת קצבאות הילדים, תמיכה בתלמידי ישיבות וביטול חוקים אחרים. הבית היהודי קיבלו תיקים יוקרתיים (משפטים וחינוך) ושדרוג תקציבים להתנחלויות. ומה קיבלה ש"ס של דרעי? ובכן, לה כמעט לא נשאר.

ומה רצה דרעי בסך הכל? הוא רצה מע"מ אפס על 29 מוצרי מזון בסיסיים שבפיקוח, אלא שאז צצו אנשי המקצוע שהתנגדו. על פי המצב נכון להיום, מע"מ אפס על מוצרי מזון לא יהיה. אבל ירידת מע"מ של 1%, כפי שיזם כחלון, והפחתת מס החברה שיזם נתניהו, יצאו לדרך. אגב, עלות הפחתת המע"מ ומס החברות הסתכמה ב־5.8 מיליארד שקל. המע"מ אפס של דרעי אמור היה לעלות 1.2 מיליארד שקל.

נכשלת ביישום אחת ההבטחות הגדולות שלך?
"בהבנות שאליהן הגעתי דובר על הורדת המע"מ על 29 מוצרי יסוד שבפיקוח. אם הייתי מתעקש, זה מה שהיה קורה. אבל כשר הכלכלה עשיתי עבודה יסודית והתברר לי שאני הולך לבזבז את ה־1.2 מיליארד שקל על הכתובת הלא ראויה. נפגשתי לשיחה שאף אחד לא ידע עליה עם הנגידה קרנית פלוג, שאני מאוד מעריך. היא הוכיחה לי שאם המע"מ על מוצרי יסוד יירד לאפס, השכבות החלשות יקבלו רק 29 שקלים לחודש. מי שייהנה יהיו בעיקר העשירים והרשתות הגדולות.

"הנגידה הציעה לקחת את ה־1.2 מיליארד שקל ולעזור לשכבות החלשות באמת. חשבתי על העניין והגעתי למסקנה שהיא צודקת. החלטתי ללכת על מע"מ אפס לתחבורה ציבורית, חשמל ומים אך ורק לשכבות החלשות. אני מבטיח לך שזה יהיה ב־2016 למרות שהמהלך לא חייב להיות חלק מהתקציב שיאושר".

ואם זה לא יקרה?
"לא נצביע בעד התקציב, אם לא תהיה התחייבות מפורשת למע"מ אפס בתחבורה ציבורית, כולל רכבות ואפילו גם מוניות שירות. בנוסף, על הצריכה הבסיסית במים (3 קוב ראשונים – י"ש) לא ישולם מע"מ. לגבי חשמל, אני מסכים שלא נמצא פתרון למע"מ אפס וכנראה שנרד מהעניין. ביטול המע"מ בתחבורה הציבורית ובמים עולה יחד כמיליארד שקלים. תבדוק אותי אם בעוד שבוע, לאחר אישור התקציב, זה יקרה או לא".

פלוג. "לעזור לשכבות החלשות באמת" | צילום: אריק סולטן

ואכן, במהלך ישיבת ועדת הכספים שלשום, התעקש דרעי שסעיף הפחתת המע"מ יופיע כהתחייבות תקציבית, ולא היה מוכן להסתפק בהתחייבות כללית של האוצר להפחתת תעריפים נקודתית. בעקבות כך המגעים עם האוצר עלו על שרטון ואישור תקציב המדינה בוועדה נתקע שבוע לפני אישורו הסופי בכנסת.

כמי שעומד בראש מפלגה חרדית, עניין שמירת השבת היה חשוב לדרעי והוא מגבה אותו גם בתקציבים. ועדת השרים לענייני פריפריה בראשות דרעי החליטה לממן פרויקטים באזורי הפריפריה בהיקף 300 מיליון שקל. 20 מיליון שקל מתוכם מיועדים לפיתוח אתרי דת וקברי צדיקים. "אנחנו גאים במורשת שלנו", מסביר דרעי בלי להתבלבל ומוסיף: "מיליוני יהודים נוהגים להתפלל בקברי צדיקים לפחות פעם בשנה. הכסף יגיע גם לאתרים המקודשים לנצרות ולדתות אחרות".

הוא כעס כשהתברר לו שחלק מעבודות פיצוץ גשר מעריב נעשה בשבת. הוא גם ניסה להתערב בעניין משחקי הכדורגל בשבת. אחד השיאים היה התקרית שבה הורה לסגור בשבת ובחג דוכן שיווק של חברת הייטק בתערוכה בהולנד. השבת חשובה, אבל לא אחת ערכי השבת עמדו בסתירה לתפקידו במשרד הכלכלה. כשאני שואל את דרעי אם הוא מצטער על תקרית הדוכן, הוא משיב ללא היסוס:

"אני לא מצטער. אני גאה בכך שבמדינת ישראל שומרים על השבת. עם שלא יודע לשמור על הסמלים שלו הוא עם ללא זהות. מדינה אינה יכולה לרמוס את המסורת. דע לך שהגויים יעריכו אותנו יותר אם נשמור על הערכים. פרנסה וכסף חשובים, אבל זה לא הכל. הדבר היחיד שאני מצטער עליו הוא שלא הודיעו מראש שיש כוונה לפתוח את הדוכן גם בראש השנה. חבל שכך קרה, כי אם היה מודיעים לי מראש ניתן היה למנוע את הנזק. בכל מקרה אני לא מתחרט שאני דואג לשמירת השבת".

במסגרת תפקידו במשרד הכלכלה אמור היה דרעי לדאוג בעיקר לגורל התעשייה. בשיחות עם התעשיינים נשמעו טענות על כך שבדיוק כמו קודמו נפתלי בנט, דרעי לא ספר אותם ולא דאג מספיק לעידוד התעשייה. "אני לא חושב שיש מישהו במגזר העסקי שהייתי איתו בקשר כמו עם שרגא ברוש נשיא התעשיינים ואבי ניסנקורן מההסתדרות", אומר דרעי. "לכולם היה את הטלפון האישי שלי ומתי שרצו נפגשנו. לא היה לי קל איתם. גם מנכ"ל משרדי, עמית לנג, לא ראה עין בעין את ענייני המשק עם התעשיינים, וזה לא היה קל לי. אבל אם תשאל את ברוש, תראה שמאז כניסתי גם לנג שינה את היחס כלפיהם.

"נכון שלא נעניתי לבקשה להחזרת השם ממשרד הכלכלה למשרד התעשייה, אבל כשנכנסתי קיבלתי את המשרד עם השם הזה. לא אני שיניתי, ולו הדבר היה תלוי בי השם 'משרד התמ"ת' היה נשאר. אבל יש לי סיפור בשבילך: אגיע בעוד שבועיים לכנס התעשיינים. במקור חשבתי להפתיע אותם ולהודיע על הוספת 'תעשייה' למשרד הכלכלה. אני יודע שזה חשוב להם מאוד וחשבתי לעצמי שככה אני יכול לשמח אותם. כרגע אני לא אחראי על המשרד, אבל אולי אדבר עם ביבי כדי לשכנע אותו להחזיר את השם".

יש לך יחס מיוחד וקשר יוצא דופן לערביי ישראל. בכנס שיזם זוהיר בהלול התחייבת לייעד לפחות 20% מתקציב המשרד לטובת מעונות יום במגזר הערבי, כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה. איך אתה מסביר את הקשר הייחודי הזה?
"הקשר הזה נוצר עוד כשהייתי מנכ"ל משרד הפנים בגיל 28. זה אולי בגלל הרקע שלי ממרוקו, שם נולדתי, ומהערכים שספגתי מהרב עובדיה יוסף. כמנכ"ל משרד הפנים כאב לי מאוד על מצב הרשויות הערביות ולקחתי על עצמי משימה לדבר איתם בגובה העיניים ולטפל בהם. מצד שני, היו לי דרישות מהם בענייני גביית ארנונה, שקיפות, רוטציה בתפקידים ובמינויים, ואני חושב שהצלחתי. קניתי את אמונם. ההפתעה הגדולה שלי היא שהם זוכרים את זה עד היום. גורמים בכירים בממשלה לוחצים עלי לקבל את האחריות לטיפול במגזר המיעוטים, ואני שוקל".

האם אתה סבור שעדיין מדובר במגזר שהוא מקופח לעומת המגזר היהודי?
"כן. הם מאוד מקופחים. תראה את ההבדלים במערכת החינוך, במעונות היום, היעדר אזורי תעשייה ועוד. הייתה סגירת פערים מסוימת, ובכל זאת ההבדלים עדיין גדולים מאוד. אבל גם לחברי הכנסת הערבים חלק גדול באשמה. במקום לנצל את הכוח הפוליטי שלהם הם מצביעים אוטומטית בכל עניין נגד הממשלה, גם אם מדובר בעניינים כלכליים שעשויים לעזור להם. הם לא מנצלים את הכוח הפוליטי העצום שלהם לשיפור המצב. תראה מה עשו כולנו עם הכוח שלהם, כשמספר הח"כים שלהם נמוך מהסיעה הערבית. במבנה הקואליציוני הנוכחי אי אפשר להשיג שום דבר בלי להשתמש בעוצמה הפוליטית. תאר לך לאן היינו מגיעים לו אנחנו בש"ס לא היינו מנצלים את הכוח שלנו?".

מה טיב היחסים שלך עם אבי ניסנקורן מההסתדרות?
"הדלת אצלי הייתה כל הזמן פתוחה עבורו. כך היה בהעלאת שכר המינימום וכך גם היה בתוספת ימי החופשה. הלכתי איתו ביחד והצלחנו לכופף גם את נשיא התעשיינים שרגא ברוש. עשינו צו הרחבה".

אני מבין שהיחסים עם משה כחלון לא מזהירים. יש הטוענים שהוא נכנס לטריטוריה שלך ולקח ממך את הקרדיט על הטיפול בתעשיינים.
"מה לעשות, זה המקצוע שלו. היחסים איתו כיום הם קורקטיים. אני לא אוהב לדבר רעה נגד אנשים, אבל מה לעשות, זה המצב. לצערי הוא לא הזמין אותי לישיבות עם התעשיינים וגם לא שיתף אותי בתוכניות לעידוד התעשיינים. ככה לא עובדים, אבל ככה גם נראות התוצאות. בסופו של דבר, כל הדברים המהותיים הנוגעים לתעשיינים עוברים במשרד הכלכלה".

אני שואל את דרעי על יאיר לפיד וההתקפה האישית נגדו ערב הבחירות, כאשר המליץ לדרעי להשתקם. "אנחנו לא חברים כמו שהיינו פעם. ברמה האישית הקשר מסתכם בשלום שלום כשאני פוגש אותו במסדרון. מה אעשה שהוא החליט לתקוף אותי אישית מסיבות פוליטיות? זה פגע בו יותר מאשר בי".

האם אתה תומך בהרחבת הקואליציה?
"מאוד מאוד. זה יהיה עבורי יום שמחה אם היא תתרחב והמחנה הציוני ייכנסו. בקואליציה של 61 ח"כים יש בעיית משילות. קשה מאוד להתנהל כך, במיוחד לאור האתגרים הביטחוניים והבינלאומיים הגדולים שלנו. עדיף שתהיה ממשלה רחבה וזה הרבה יותר טוב למדינה".

האם אתה מאמין שהממשלה תחזיק מעמד עד לבחירות הבאות, או שהיא תיפול בגלל התקציב? "אני בטוח שהתקציב יעבור בעוד שבוע, ואם זה יקרה אף אחד לא יוכל לאיים על הממשלה עד התקציב הבא. במקרה זה רק הממשלה יכולה להפיל את עצמה. נכון שיש כל הזמן דיבורים שהוא לא יעבור, אבל אף פעם לא קרה שתקציב עבר בשקט בלי איומים. בפוליטיקה הדבר הזה הוא טבעי".

כמי שהורשע במערכת המשפט, מה דעתך על ההתקפות של גורמי ימין על בית המשפט העליון ושופטיו?
"פרסמתי הודעה תקיפה וחריפה נגד התקפות אלה. אני נגד כי זאת לא דרך התורה ולא דרכנו. גם אם חולקים על החלטות בתי המשפט, התקפות אישיות אינן הפתרון. באים בטענות כלפי השופט עוזי פוגלמן, שכאילו אינו תומך במניעת פיגועים. אבל האם הוא יכול לתמוך בהריסת בתים בניגוד להליכים המשפטיים? המקסימום שאפשר הוא לבקש לזרז את הדיונים. אני רואה בחומרה את ההתקפות נגד המערכת".

יש תחושה שבשבועות האחרונים הפכת למעין "המבוגר האחראי" בפוליטיקה. אתה מגן על נתניהו בנושא הפיגועים, תמכת בו במתווה הגז, אתה מוכן להתגמש בנושאים כלכליים ונדמה לי שהתקרבת אליו. מה קרה לך. איפה אותו דרעי הבלתי מתפשר מלפני 25 שנה?
"אם הייתי מתנהל באיומים, כמו שאחרים נוהגים, ייתכן שהייתי משיג הרבה יותר בטווח הקצר וזה היה בא על חשבון האחרים. זה לא האופי שלי, אבל בסוף אני משיג את שלי. אולי אם הייתי צעיר הייתי נוהג אחרת, אבל הרבה דברים השתנו מאז. גם אם אני מקבל היום פחות מבחינה פוליטית, אני מעדיף ממשלה יותר יציבה. מי יודע? אולי הגיל עושה את שלו".