אפקט אמזון: הסטארט-אפים הישראלים בענף הקמעונאות בנסיקה

אולם, אמזון היא לא היחידה שלטשה עיניים למדינה הקטנה מהמזרח התיכון. דאג מקמילון, מנכ"ל וולמארט, הגיע גם הוא לביקור קצר בתל אביב לפני מספר שבועות בשביל לבחון מקרוב את סצנת הסטארט-אפים הישראלית. על פי מספר דיווחים, המסע הזה היה אחד מיני רבים שביצעו מקמילון ומנהלים אחרים מוולמארט בשנים האחרונות, אולם רק עתה הוא קיבל את תשומת הלב הציבורית.

אמזון. בקרוב בישראל | צילום: Shutterstock

והייתה סיבה טובה לתשומת הלב הזאת. הסיטואציה מזכירה את הציטוט המפורסם: האם עץ שנופל ביער משמיע רעש? ובכן, אם דאג הוא העץ ותל אביב היא היער, ברור לכל מה משמיע את הרעש, ועוד איזה רעש.

האמריקאים רואים את סצנת ההייטק בישראל כדבר הלוהט ביותר עתה. הסטטיסטיקות הבאות, שנאספו על ידי Re:Tech, מסבירות מדוע:

1. בישראל, מדינה עם 8.5 מיליון תושבים בלבד, יש מעל ל-500 חברות סטארט-אפ טכנולוגיות שמתמחות בתחום הקמעונאות.

2. בשנת 2018 בלבד, 32 חברות סטארט-אפ גייסו סכום שיא של 428 מיליון דולר עם השקעה ממוצעת של 14.5 מיליון, כלומר צמיחה של 20% משנת 2017.

3. על פי CrunchBase, ההשקעה העולמית בקמעונאות טכנולוגית ב-2018 עמדה על 4.7 מיליון דולר, כש-10% מזה הלך להשקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות.

וולמארט. היא כבר זיהתה את הפוטנציאל | צילום: Shutterstock

בשל התנופה האדירה, מספר רב של חברות ענק אמריקאיות כבר צועדות במהירות לתוך הסצנה הישראלית. ובמקביל לכניסתה של אמזון לארץ, נוכחנו לראות לאחרונה כמה אינטרקציות נוספות. מקדונלד'ס למשל רכשה לאחרונה את חברת הסטארט-אפ הישראלית Dynamic Yield ב-300 מיליון דולר, ולפני כחודש וולמארט רכשה את Aspectiva וחברת בינה מלאכותית נוספת, רכישות שהגיעו בעקבות יוזמה משותפת של החברה האמריקאית עם סטארט-אפ ישראלי אחר בשם Eko.

אמזון, מקדונלד'ס ווולמארט אלו שמות גדולים, אולי אף הגדולים ביותר בתחום שלהם בין החברות האמריקאיות, כך שאם הן מחליטות להשקעה בצורה נרחבת בישראל, אזי אולי גם חברות אחרות צריכות לחשוב על זה – ועם למעלה מ-500 חברות סטארט-אפ, נראה שיש מספיק מקום לכולן ומספיק מקום לפיתוח של החדשנות – במיוחד בתחומים של מסחר ברשת, סייבר, IOT, בלוקצ'יין, עיצוב חנויות חכמות ועוד.

איך הופכים ל"אומת הסטארט-אפ"

לפי מחקר שביצעו Re:Tech בשיתוף עם קרן הון הסיכון Viola Ventures לגבי הגורמים שהפכו את ישראל ל"אומת הסטארט-אפ", ישנם ארבעה גורמים שונים שהניעו את עליית הסטארט-אפים במדינה: מחסור כללי במשאבים, הצבא והצורך בביטחון, תמיכת הממשלה בטכנולוגיה והחוצפה הישראלית.

על פי הדו"ח שהוציאו, העובדה כי בישראל יש בעיית מחסור למשל במים (כשלמעלה מ-60% משטח המדינה הוא מדבר) מאתגר את המוחות הישראליים למצוא פתרונות, שכן מדובר עבורם בהישרדות קיומית.

אילו עוד חברות נראה בקרוב בארץ? | צילום: Shutterstock

דבר נוסף שעולה בדו"ח הוא הגיוס החובה שגורם לכמעט כל אזרח בישראל להשלים שירות צבאי. בזמן השירות, רבים מהמוחות המבריקים של המדינה מקבלים אפשרות לצבור ניסיון, ידע ואימון בסביבת הייטק ענקית וחדשנית, דבר שמוציא אותם לשוק מיומנים ומוכנים.

דבר שלישי עליו מצביע הדו"ח הוא התערבות הממשלה בתחום העסקי עת החל לפרוח התחום הטכנולוגי בסוף שנות ה-80. אז החלה ממשלת ישראל להטמיע מדיניות פרו-עסקית בעסקים רבים. לפי הדו"ח, ההשקעות של קרנות הון הסיכון קפצו בישראל בשנות ה-90 מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד.

דבר רביעי ואחרון עליו מצביע הדו"ח כגורם להצלחת הסטארט-אפים הישראלים הוא החוצפה הישראלית, שמקושרת גם ליומרה או לתכונה של לקיחת סיכונים. גישת ה"יהיה בסדר" הישראלי מראה את כל ההבדל בין ישראל לתעשייה במדינות אחרות. על פי עלא פוהט, שותף ומנכ"ל Re:Tech, הגישה הזאת מאפשר ליזמים "לדלג מעל הבדלי תרבויות" ו"ליצור שיתוף פעולה מוצלחים" ללא קשר לסיטואציה הקורית בפועל במציאות.

חוצפה היא בדיוק המילה המתארת את האתוס של סצנת הסאטרט-אפים הישראלים. פרגמטיזם טהור גורם לאדם להאמין שאולי יש משהו ייחודי במים (או במדבר) בישראל.

ואם אמזון רואה את זה, דאג מוולמארט רואה את זה ומקדונלד'ס רואים את זה, יש סיבה מאוד טובה לשער שלא ייקח הרבה זמן עד שגם Alibaba ,Ebay וחברות נוספות יכניסו מרכזי מחקר ופיתוח לישראל.

ואם כך, שאר העולם הקמעונאי צפוי לקבל מכת מחץ בקרוב. אחרי הכל, במי הייתם משקיעים – ביזם הממוצע או ביזמים שמקימים סטארט-אפ בשביל לשרוד?