אפקט ביבי: מאז הבחירות חובבי הבורסה חוגגים ומדד העושר השתפר

לאן דוהרת הבורסה

ימי חול המועד הם תקופה שבה מתפעלים ברוקרים מפוהקים את השווקים הפיננסיים על אש נמוכה. זו גם התקופה לשיגור הודעות מבלי שאיש ירגיש. אחת מהן נגעה לבית ההשקעות מיטב דש: השבוע נמסר על זכייתה במכרז לניהול תיק ההשקעות של עובדי האוניברסיטה העברית, בהיקף 1.3 מיליארד שקל.

שני פרטים מעניינים: דמי הניהול שיושלמו עבור ניהול התיק מסתכמים ב־0.035% לשנה, פחות מעשירית מהמקובל בשוק. שנית, מיטב דש נבחרה על אף פספוס התחזיות הכלכליות שלה מתחילת 2014. צבי סטפק, מבעלי החברה וברוקר ותיק, מתריע כבר למעלה משנה
וחצי מפני רמת הסיכונים בבורסה ומצביע על האבסורדים בשווקים. אחד מהם נוגע לתמחור האבסורדי של איגרות החוב הממשלתיות, הנסחרות בתשואה מועדפת בהשוואה לאמריקאיות.

צילום: thinkstock

גם בוועדה המוניטרית של בנק ישראל מוטרדים. השבוע הוסבר שתמחור היתר באיגרות הקונצרניות היה אחת הסיבות להחלטה שלא להעלות את הריבית. אני בטוח שסטפק, כאיש עסקים, אינו מסתפק בתפקיד קאטו הזקן המתריע בשער. סביר להניח שמנהלי ההשקעות במיטב דש שינו לאורך התקופה את אסטרטגיית ההשקעות וקיצרו את המח"מ (טווח ממוצע לפדיון) ואת תמהיל ההשקעות במניות.

בסוף, כמובן, יתברר שהוא צודק, אבל בינתיים הוא משלם את המחיר. מנהלי השקעות "אופטימיים" בגישתם, כמו אלה מאפסילון או מתמיר פישמן, יעקפו אותו בסיבוב. לאורך כל הדרך הם טענו שהריבית תרד, ובינתיים צדקו. כעת הם כבר מדברים על אפשרות לריבית שלילית. הגורם התורני להמשך תדלוק הבורסה היה נתוני התעסוקה המאכזבים בארה"ב,
שלדעת אנליסטים ידחו את המועד להעלאת הריבית לספטמבר. אני לא הייתי תולה בכך את תקוותי, אבל לברוקרים זו סיבה לניפוח סל הקניות לחג.

חוץ מהריבית האפסית, גם תוצאות הבחירות סיפקו רוח גבית לשוק ההון ההולך ותופח. הברוקרים קבעו שביבי טוב לא רק ליהודים אלא גם למשקיעים. מאז יום הבחירות ב־17 במרץ ועד שלשום הוסיף מדד ת"א 25 6.2%  לערכו. מדד ת"א 100 עלה באותה התקופה ב-5.7%. שווי שוק המניות הסתכם בסוף מרץ ב-860 מיליארד שקל. אם כך, הבחירות פינקו את המשקיעים במתנת חג של כ-50 מיליארד שקל שנוספו לתיק השקעותיהם.

השיפור בתחושת העושר אינו נחלת המכורים לבורסה בלבד, הוא מורגש גם אצל כל אחד מאיתנו המחזיק בקופת גמל או בקרן השתלמות. ראש הממשלה נתפס כחיובי לבורסה, לפחות לעומת החלופות הסוציאליסטיות שסיפקה המחנה הציוני. בבורסה מעריכים שנתניהו יצליח לרסן באוצר את משה כחלון ולמנוע פגיעה במגזר העסקי.

בשלושת השבועות האחרונים מתחילים להרגיש את שינוי האווירה גם בשטח. נתניהו וסילבן שלום אישרו השבוע ייצוא גז מקידוח הגז "תמר" לירדן ובקרוב גם למצרים. מניות האנרגיה הגיבו בהתאם. בשבוע שעבר פורסמו אחרוני הדוחות של החברות הציבוריות ל-2014. הופתעתי לטובה מהדוחות של חברות המזון (בעיקר אסם ושטראוס), שלמרות שחיקת המכירות הגדילו את רווחיותן בזכות הפעילות הבינלאומית. הפתיעו לטובה גם הבנקים, שסיימו את 2014 ברווח של 6.4 מיליארד שקל. מדובר אומנם בירידה של 7.5% לעומת 2013, אבל בתשואה של 7% על ההון. מדובר בדוחות מצוינים בהתחשב בריבית האפסית, שהשפעתה על הכנסות המימון היא קטלנית, ברגולציה המאלצת להגדיל את כריות ההון לאשראי צרכני ובאווירה הציבורית האנטי־בנקאית.

אבל עם כל הכבוד לכל אלה, הבורסה עדיין שברירית כמו מצה. חלק מהמניות אינן נסחרות בערכים ריאליים. עלייה מוקדמת מהצפוי של הריבית, התפתחות גיאו־פוליטית שלילית או דרמה ים־ תיכונית יפילו את שוק איגרות החוב, ובעקבותיו גם את שוק המניות. ובסוף גם
סטפק יצדק.

קבוצות הלחץ מתכוננות

עוד בטרם התיישבו השרים הפוטנציאליים סביב שולחן הממשלה, קבוצות האינטרסים השונות נערכות לגזירות שבדרך. הן עושות זאת מאחורי הקלעים בשיחות רקע עם מקורבים, עם יועצי השרים ועם התקשורת עצמה. עוד לפני שהועלתה רשמית אפילו הצעה אחת לסדר היום, האינטרסנטים נערכים לבאות וכבר מזהירים ומתריעים. והם יודעים בדיוק מדוע הם מפחדים.

דיוני התקציב מוכיחים כל פעם מחדש שעניינים הנוגעים להם לא יורדים מעל סדר היום. הנושאים רבים ומגוונים וכוללים בין השאר נושאי נדל"ן, שכר לימוד לסטודנטים, רפורמה בחברת החשמל, ביטולי הפטור ממע"מ על פירות וירקות או על קניות באילת ועוד. השבוע נצפה מיקו צרפתי, יו"ר ועד העובדים בחברת החשמל, יושב לצהריים ב"מסה" ומנתח עם חברים את מגוון האפשרויות הפוליטיות, את רשימת המקורבים לכחלון ואת איכות תפקודו של רונן צור כיועץ תקשורת.

נשיא ארגון להב, אהוד רצאבי, שיגר השבוע מכתב לנתניהו ובו בקשה "להכליל בקווי היסוד של הממשלה החדשה סעיף שייתן ביטוי לקידום וליצירת תמיכה כלכלית לעסקים קטנים ועצמאים". רצאבי ביקש מראש הממשלה לעמוד בהתחייבותו שניתנה ערב הבחירות. כדאי להזכיר שבמשאל שנערך בקרב ארגוני העצמאים ערב הבחירות זכתה יש עתיד של לפיד
כמפלגה המועדפת. רצאבי הוזעק מיידית לפגישה בבית ראש הממשלה, ובסופה נוסחה הודעה הכוללת הצהרת תמיכה. היום לא ברור עד כמה ביבי מחויב לה באמת.

לעומת זאת, מפלגת כולנו של כחלון כבר הגיעה לעבודה. הח"כ הטרי ואיש המגזר העסקי לשעבר אלי כהן הספיק להגיש הצעת חוק לתשלום דמי אבטלה לעצמאים כפי שהתחייב ערב הבחירות. גם לסטודנטים יש סיבה לדאגה. תשלום שכר הלימוד עומד על סדר היום בכל תקציב חדש, אך הלובי של הסטודנטים הצליח בשנים האחרונות לטרפד את היוזמות להעלאת שכר הלימוד. לכן הופתעו הסטודנטים לשמוע את יוג'ין קנדל מציע בכנס המועצה
הלאומית לכלכלה ליישם את מודל שכר הלימוד האוסטרלי, שלפיו תמורת צמצום הסבסוד יקבלו הסטודנטים הלוואות מוזלות לתשלום שכר הלימוד. 

מפלגת כולנו הגיעה לעבוד | צילום: מרק ישראל סלם

יו"ר התאחדות הסטודנטים גלעד ארדיטי מיהר לדחות את ההצעה: "האמירה מנותקת מהמציאות הישראלית, שבה הסטודנט יוצא לשוק בגיל מאוחר בגלל השירות הצבאי. יוקר
המחיה מקשה על הסטודנטים להרים את הראש מעל המים. בגלל השיטה הזאת יש לסטודנטים בארה"ב חובות של מעל טריליון דולר".

אבל נראה שההצעות לרפורמות בשוק הנדל"ן, בניסיון להוריד את מחירי הדיור, ישברו את השיא. לקבלנים גונבו הערכות (שאינן חסרות בסיס) שלפיהן באוצר מתכננים להכביד את עול המס על בעלי הדירות. גם כאן אין מדובר בסיפור חדש. גם בתקציב הקודם הוצע
לחייב במס שבח את אלה המוכרים את הדירה הראשונה שבבעלותם (משפרי דיור). הצעה זו ואחרות, כמו מיסוי של 25% בדירות להשכרה (כיום קיים פטור ממס עד 5,000 שקל) או העלאת מס הרכישה, ימתינו להחלטת כחלון. אבל הקבלנים כבר החליטו שהמהלך רע
לתפארת: "עד היום כל תרופות הפלא של האוצר רק החמירו את משבר הדיור". נושאי מסים אחרים, כמו ביטול הפטורים ממע"מ על פירות וירקות או המע"מ באילת, יטורפדו על ידי הלוביסטים. הם כבר הוכיחו את עצמם בעבר כשהצעות כאלו עמדו על סדר היום.

מחטף ממשלתי

בימים האחרונים, בשעה שעם ישראל בילה במנגלים והתעסק בחטיפה שלא הייתה, התבשלו מתחת לאפינו מהלכים ניהוליים דרמטיים, לאחר שהדירקטוריונים בכמה חברות
ממשלתיות מובילות מינו מנכ"לים. המינוי הבולט היה של עופר בלוך, בכיר לשעבר במגזר העסקי (מנכ"ל מפעלי נייר חדרה לשעבר), לניהול חברת החשמל. שבוע לאחר מכן התבשרנו על מינוי דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים, לתפקיד מנכ"ל רשות הדואר. הבא בתור היה ראובן קפלן, בכיר כלל ביטוח, שנבחר השבוע כמנכ"ל עמידר.

את המינויים אישרו כדין ועדות האיתור, אך עדיין לא ברור פשר החיפזון. ובכן, מאחורי הקלעים של תהליך המינויים עמד אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות. הוא הכיר
אישית את המועמדים ושכנע אותם להגיש מועמדות. יוגב גם עמד בקשר ישיר עם יצחק לקס, יו"ר עמידר, ועם יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל, כדי לוודא שהתוצאות ישביעו את רצונם. כשהיה צריך הוא ידע לדחוף, והתוצאות אכן תאמו את ציפיותיו.

יוגב ניצל את תקופת בין הערביים הפוליטית, כשביבי ושריו עסוקים בהרמות כוסית, כדי להשלים את תהליך הבחירה. סביר להניח שהוא לא היה מעז לקדם את המהלכים ללא הסכמה שבשתיקה מצד נתניהו, המשמש גם כממלא מקום שר האוצר. האם ראוי היה לבצע מינויים משמעותיים כל כך בתקופת הדמדומים הפוליטית? בחברות הממשלתיות טוענים
שהליך הבחירה גובה בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. כעת, לאחר שהמינויים אושרו בדירקטוריונים, הם יובאו כעובדה מוגמרת בפני השרים הרלוונטיים בממשלה שעדיין לא ברור מתי תושלם הקמתה.

אורי יוגב | צילום: ויקיפדיה

שר האוצר (כנראה כחלון) יתבקש לאשר את מינוים של בלוך, גולדשטיין וקפלן מבלי שאפילו הכיר אותם. במקביל יצטרך שר האנרגיה לחתום על מינוי מנכ"ל חברת החשמל, שר השיכון
על מנכ"ל עמידר, ושר התקשורת על מנכ"ל רשות הדואר. השרים, שהועמדו בפני עובדה
מוגמרת, יצטרכו לגייס סיבות מצוינות להתנגדות למינויים. יוגב הכין להם מלכודת מושלמת. עד שהממשלה תוקם נוצר מצב מביך: המועמדים שנבחרו יהיו בינתיים על תקן של ברווז
צולע בחברות שמהן הגיעו. רצוי שיקדימו לעזוב אף על פי שמינוים לא אושר רשמית.

מי יצחק אחרון

את ימי חול המועד ואת חופשת הפסח בילה ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי במקום עבודתו. זו הקדנציה השלישית שבה הוא משרת את הנופשים המבלים בעיר, והפעם, אחד משיאי האירוח היה מפגש עם 300 תיירים מצרפת הנאמנים לאילת. 

מספרים לי על ירידה בהיקף התיירות לעיר. זה נכון? 

הלוי: "בתי המלון והחופים מלאים. ייתכן שבעבר היו בחגים יותר מבקרים, אבל העיר מלאה למרות שיש ירידה בתיירות מרוסיה. חזרתי לפני שלושה שבועות מיריד התיירות שם, והמצב
לא מזהיר. בגלל המשבר הכלכלי, השלטונות מעודדים את הרוסים לתיירות פנים באי קרים ובסוצ'י".

ומה עושים אצלנו כדי לשפר את התיירות באילת?

"משרד התיירות הוביל החלטה לעודד טיסות לאילת באמצעות סבסוד מקומות טיסה. מטוסים שינחתו בעובדה יקבלו תמריץ של מאות ואלפי יורו. אילת ממשיכה למצב את עצמה כעיר
של כנסים. אין שבוע שאין בו שניים או שלושה כנסים באילת".

ומה אתה עושה כראש עיר כדי לחזק את המגמות הללו?
"אנחנו רוצים להפוך את העיר למוקד משיכה לאירועי ספורט. בשבועות הקרובים נצא במכרז להקמת קריית ספורט בינלאומית, ואנחנו בשלבי הקמת מרכז קונגרסים. כבר הקצו לנו 60 מיליון שקל לצאת לדרך עם מרכז הספורט שימוקם צפונית לשדה התעופה. היקף ההשקעה הכולל יהיה גבוה מ־100 מיליון שקל. למרכז הקונגרסים כבר קבענו מיקום, ושיטת המימון נבדקת. שדה התעופה רמון נבנה במהירות מפתיעה וייכנס לפעילות ברבעון הראשון של 2017. בעקבות פינוי השדה הקיים יתפנה שטח של 750 דונם לאתגרי בנייה חדשים".

אני רוצה לחזור לתופעת הישראלי המכוער: לא נעים לראות אורחים המשתלחים בקצין הביטחון של המלון.
"מדובר באמת בתופעה מכוערת שאינה שייכת לאילת. המושב שממנו הגיעו אותם שני חבר'ה צריך לבדוק את עצמו. למרות שמדובר בחופש, לא כל דבר מותר. לא שמעתי על אירועים כאלה במהלך החג. אנחנו מארחים עשרות אלפי אנשים, והעיר זורמת ללא
כל בעיות".

כמו כל שנה, גם השנה יבחנו מחדש את נושא הפטור ממע"מ בעיר. הרבה אנשים שואלים את עצמם למה זה מגיע לאילת.

"זה לא חדש לי. כבר עשר שנים שאני מתמודד עם היוזמה ההזויה הזאת. אנחנו מנצחים רק בגלל שאנחנו צודקים ולא מסיבות אחרות. אם היוזמה תעלה גם הפעם נשוב ונציע לאוצר ולרשות המסים: בואו נשב ונבנה לאילת תוכנית כלכלית אסטרטגית רב־שנתית. גם ביבי
תומך במהלך. הרי אי אפשר לפתוח כל פעם מחדש את מגירת המע"מ".

ובכל זאת, יש הטוענים שאין שום הצדקה למע"מ כי בכל מקרה הסוחרים שומרים לעצמם את מרבית הרווח.

"לא רק שאסור לבטל את ההטבות האלה, צריך להרחיב אותן כדי לעודד את היזמים. אני ממליץ לך לנסוע לעקבה ולבדוק את סט ההטבות שניתן לעיר. בעקבה יש פטור ממע"מ. כל
העיר שם היא אזור סחר חופשי, ולכן משקיעים שם למעלה מ־22 מיליארד דולר. אתה שואל מה יקרה אם בכל זאת יבטלו את הפטור? זה לא יקרה. לא נאפשר את זה. אני לא אוהב לאיים, אבל יש לי התחייבות מכל הגורמים הרלוונטיים שזה לא יעמוד על סדר היום. לא יהיה מצב כזה".

מה אתה אומר על הטענות, שגם אני בדקתי אותן, שהמע"מ בגובה של 18% אינו מתגלגל במלואו לכיסו של הצרכן?

"אני כופר בטענות הללו. הקמנו צוות שעוקב אחר בעלי העסקים שלא מכבדים את החוק. אנחנו עורכים סקרים באזורים עם רשתות שיווק ארציות, ואפשר לראות שהטבת המע"מ מתגלגלת במלואה לצרכן. להבדיל מהרכילות אנחנו בודקים את עצמנו. אנחנו גם קבענו מפת אזורים מומלצת, בעיקר ברצועת החוף, ושם אנחנו מפרסמים את המחירים. בעלי
העסקים מתחייבים לחתום על אמנה לשמירת המחירים. אנחנו מעודדים את הטובים".

הקיוסקים והבסטות נעלמו לאחר מאבק משפטי ארוך. מה בא במקום?

"ברוך השם שזה נגמר, למרות שזה לקח יותר מדי זמן. הקמנו שוק דוכנים יפה בין מלון 'ליאונרדו' לבין הגשר עם 59 דוכנים אחידים כיאה לעיר מודרנית. יש לנו היום יש אחת
הטיילות הכי יפות בעולם, וזה עוד לפני השדרוג המתוכנן שלה לכיוון מזרח. במסגרת התוכניות ל־2015 הקמנו מזרקה עם חיזיון אור־קולי שתפעל לקראת יום העצמאות. פרסמנו
מכרז להקמת שלושה בתי מלון בצד המזרחי של העיר סביב הלגונה. אנחנו משדרגים את כל מרכז התיירות".

המלונאים מתלוננים על מצוקת כוח אדם, שהחריפה בעקבות מדיניות סילוק המסתננים. איך פותרים את הבעיה?

"נכון שהמספר שלהם קטן מ־7,000 לכ־3,000. אני מאחל למדינה למצוא את הדרך האנושית להחזיר אותם אחר כבוד לארצם. אני תומך בכך חד־משמעית, והמלונאים יודעים את זה ולא מהיום. מהגרי העבודה אינם פתרון נכון לטווח הארוך. כיום אנחנו בודקים הבאת עובדים ירדנים".

איך בילית את החג?

"בעיקר בפגישות עם הרבה אורחים, בסיורים בעיר ובביעור חמץ של ניירות הערך שנערמו על שולחן העבודה שלי".