בואי להוביל: מדריך פורבס להעצמה נשית

כילדה בבית אוסטרי-צ'כי חונכתי להיות נחמדה בכל מצב. כמובן שהורים ומורות היו מחוץ לתחום השיפוט. למה? כי "הורים אף פעם לא טועים", וכי מורות היו "ערך עליון" בעיני אמי. רציתי להיות שחקנית בהוליווד ואמרו לי ש"משחק זה לופט גישפעט" (עסקי אוויר). אז לקחתי את החלום, ארזתי אותו הרמטית ודחסתי לתיבת הפנדורה האישית שלי. בנקודה מסוימת באמצע החיים, בגיל 42, נזכרתי בחלום והחלטתי לצאת למסע שהצעד הראשון בו חייב אותי להפוך מ"נחמדה" ל"משפיעה".

הפסקתי לחשוב ולדבר על העולם והתחלתי לחשוב ולדבר עליי, הפסקתי לטפל בכל העולם ואשתו והתחלתי לטפל בי, הפסקתי לדאוג מכל מה שעלול היה לקרות והתחלתי לתכנן את מה שרציתי לעשות, הפסקתי לנהל את חיי כולם והתחלתי לנסות לנהל את… חיי שלי. התחזקתי, התעצמתי, גדלתי, והיו לכך מחירים.

שרה נתניהו, האישה החזקה במדינה על פי פורבס | צילום: daniel biskup

החברות, ששנים נהנו מתשומת לב וממשאבים אינסופיים – כסף, זמן, תשומת לב, הקשבה – גילו שאין לי עניין להמשיך להיות "פח האשפה". הן זזו הצידה, ומהר מאוד מצאו "פחי אשפה" חדשים, וטוב שכך. גזלני אנרגיה למיניהם, שנצמדים ושואבים את האנרגיות, נטשו. עבורם, מרגע שהופסקה היניקה החד-צדדית, הספינה החלה לטבוע. עבורי, מאותו רגע, הספינה הפכה לספינה בבעלות פרטית – שלי עצמי. האחריות הפכה לשלי וכך גם התוצרים.

חוק הביקושים

בחיים, כמו בעסקים, הצפה יוצרת ירידת ערך; צמצום ונדירות יוצרים עלייה בביקוש. ככל שהפכתי נדירה לחברותיי – כך התאמצו הטובות שביניהן לפגוש אותי. ככל שהייתי פחות נגישה למחזריי – כך הם הפכו כל רגב כדי להגיע אליי. ככל שהייתי מודעת לערכי המקצועי – כך הפכתי ממבקשת לקוחות למבוקשת על ידם. ככל שהתחברתי ל"אני" החדשה, שבמרכזו אני, הקריירה וההצלחה שלי – כך התגאו בי ילדיי. מהיציע עברתי למרכז הבמה. התוצאה: ממבקשת הפכתי למבוקשת. בכל תחומי החיים.

זה קורה ברגע זה לנשים רבות בערים שונות בעולם. האסימון נופל והן מבינות ש"אם אין אני לי מי לי", ושתשוקתה הראשונה של אישה חייבת להיות לעצמה ולמימוש מהותה וייעודה. הן מחליטות לנסות להיות מי שתמיד רצו ולא העזו בגלל פרדיגמות אישיות וחברתיות.
כבר בהתחלה הן מגלות שציפיות מקומן רק על כריות. הן מחליפות את הטיפול בכל העולם ואשתו בטיפוח עצמן, מתפכחות מפנטזיית הנסיכה החצי-רדומה שמחכה שיגלו ויקדמו אותה, ומפנימות את תפישת "גם וגם": גם אישה, גם אימא, גם אשת קריירה וגם… ובלבד שתלמדנה את סוד עיגול הפינות.

"אני מ.א.ה" – מצטיינת, אותנטית, הולכת קדימה (בכל מצב). זה הסלוגן והמנטרה האישית. ביקורת מעניינת אותן רק אם יש בה פוטנציאל צמיחה והן לא מרשות לעצמן להיפגע ממנה או מהמבקר. הן מסיימות את שלב החפירות הארכיאולוגיות בנבכי הנשמה שלהן ושל הסביבה וממירות אותו בהחלטה על יציאה לגילוי, בנייה ושיווק הזהות החדשה.

קומי, התנערה

זה הרגע שבו הן קמות, כל אחת בסביבתה, ומבצעות את הצעד הראשון במסע שיהפוך כל אחת לאישה מובילה: עוצמתית, אותנטית, מומחית בתחומה, עצמאית כלכלית שמסוגלת להגשים כל פנטזיה בעצמה, אישה עם אג'נדה, ממוקדת ולא מתפזרת, משפיעה ומוערכת שזוכה במקום הראשון ולא בפרס "חביבת הקהל", אישה שמשכילה לשלב בין רוח לרווח, בין תרומה לתמורה. אישה שחושבת על התוצאה באותה מידה שהיא חושבת. 

על הדרך, אישה מובילה ברמה אישית, מקצועית וניהולית, שמודעת ומקבלת את מכלול עוצמותיה ולא חוששת מביטוי מלא שלהן בכל סביבות חייה.

רקפת רוסק עמינח | צילום: יח"צ

יום האישה 2013 בפתח והוא מזכיר לנו להתארגן לקראת ספירת המלאי השנתית של הישגי נשים ומעמד האישה. בתקשורת אוהבים להכין רשימות של 50 או 100 נשים מובילות, במגזר הציבורי מציינים את יום האישה באירועים עמוסי אוכל ובידור, או במסעות תענוגות בבתי מלון. מבחינתי, 365 ימים בשנה הם יום האישה לאישה שחותרת למובילות, ויום האישה הרשמי (8 במארס) הוא רק תזכורת חיננית לשנה מעצימה ומלאת עשייה והישגים.

ההחלטה להפוך לאישה מובילה מחייבת מסע אישי פרטי. אף אחד/ת לא יציג במקומך רעיון בפני המנכ"ל/ית, אף אחד/ת לא יתמודד למכרז, ישווק פעילות או יפתח עסק עבורך. את ורק את תהיי הרעיונאית, המפתחת, המתכננת, המבקרת, המבצעת, המשווקת והמנצחת הגדולה של מסע הצמיחה שלך.

כשאנחנו אומרות "נשים מובילות" מיד קופצות נגד עינינו שמות ודמויות של נשים מוכרות, שנולדו למשפחות עשירות ומפורסמות. כשאני חושבת על נשים מובילות, עומדת לנגד עיניי כל אחת מ- 5,000 הנשים שהשתתפו בפרויקטים להעצמה ומנהיגות שביצעתי בעשור האחרון בשיתוף יועצות מובילות לקידום מעמד האישה של ראשי ערים ומועצות, כדוגמת אתי אטיאס באשדוד ועדנה סבאג-קריבוי בבאר שבע. לכן, ההגדרה שלי שונה לגמרי. מבחינתי, נשים מובילות הן נשים שעשו משהו מופלא בעולם הזה, שיצרו שינוי בסביבתן, שהשפיעו על העולם הקטן-גדול שלהן באמצעות מי ומה שהן. 

הן באות מכל דת, לאום ומדינה. הן צמחו ממקום של כאב קטן או גדול שהוליד תשוקה לשינוי, עברו דרך קצרה, בינונית או ארוכה, קלה או מתישה. הן צעירות וגם מבוגרות, הן משכילות וגם שלא. כולן צמחו מלמטה ועברו את אותו מסלול הכשרה בבית הספר לחיים. לרוב הן אנונימיות: לא תמצאו אותן מככבות בכותרות העיתונים. כל אחת מהן אישה נורמטיבית, כמוך וכמוני, שיוצאת כל יום לעולם ממקום של עוצמה, מחויבות, נחישות ואג'נדה.

את מוזמנת להביט ימינה ושמאלה ולגלות נשים רבות ומיוחדות הראויות לכינוי "נשים מובילות". הן נמצאות בכל חברה, ארגון ועסק, וקמות כל בוקר מתוך תשוקה ומחויבות לשינוי שהן מבצעות.
הן קמו בוקר אחד, לרוב בעקבות אירוע מכונן, רגע רב משמעות שהציף את הכוס הפרטית ויצר את הדחף לשינוי. באותו רגע הן החליטו שנמאס להן להרגיש חלשות או מוחלשות, כנועות ומצייתות לתכתיבי החברה, מצפות, מייחלות וממתינות. הן החליטו שמותר להן להיות דעתניות, למדו את רזי האסרטיביות, התחילו להוביל מהלכים במקום להמתין לאישורים. הדרך לא הייתה קלה. אישה בתהליך העצמה ומובילות עלולה ליצור תחושת איום על עובדים/ות, מנהלים/ות, מקורבים/ות ומשפחה. זה חלק מהמחיר שעליה לשלם באהבה כדי לצמוח.

איפה סופרוומן?

כדי להיות מובילת דרך את נדרשת להיות כמעט אישה ביונית, שילוב של סופרוומן, זינה הלוחמת וסמנתה הקוסמת: את חייבת להיות מטופחת ומרשימה כדי לייצר לך תדמית מנצחת, את צריכה להיות שנונה, חדת לשון ומהירת תגובה כדי לתת מענים לצרכים, בקשות והתנגדויות, את נדרשת להיות נעימה וזורמת ובאותה נשימה אסרטיבית וממוקדת, וזו משימה לא פשוטה.

מחד, אנחנו חיות בעידן של פתיחות, מאידך, כמות המשימות המוטלות על כתפי השואפת למובילות כפולה משל בן זוגה, כי במציאות החברתית בישראל עדיין לא חל שינוי מהותי בחלוקת התפקידים בתא המשפחתי ורוב המשימות בו עדיין הן באחריות הנשים. ביממה שלה יש רק 24 שעות, אך כמות תפקידיה זהה לזו של שלושה עובדים בארגון ולעתים אף יותר. גם הפרדיגמות הבסיסיות עליהן גדל דור ההורים של "מובילות הדרך" ממשיכות לככב בחייה: היא חייבת להיות מושלמת כאימא, כבת זוג ורעיה, מושלמת בטיפוח הבית וחיי החברה, אוהבת ונאהבת, מעורבת בפעילות בקהילה, וגם לסלול לעצמה את הדרך למובילות. או במילים אחרות, להטוטנית.

אנגלה מרקל, האישה המשפיעה בעולם על פי פורבס | צילום: רויטרס

למסע הזה, כמו ל"מלכת המדבר" או למסע כומתה, יש כללים משלו. תידרשי להכין את הציוד הנכון לקראתו, וזה לא מסוג הדברים שאפשר לקנות בריקושט. הבסיס להכנת הציוד נמצא אצלך ומחייב השקעה אישית שלך.

מדי שבוע אני פוגשת עשרות עובדות ומנהלות בארגונים ובעסקים. הן רוצות לנוע קדימה, אך לא תמיד ברורה להן הדרך, גם לא מהמורותיה ומחיריה. הן עושות את הצעד הראשון לקראת מובילות, הן חוששות, הן עדיין שבויות בכבלי הרצון והניסיון "להיות נחמדות", כי הרבה יותר קל להיות נחמדה בעיני המנכ"ל/ית מאשר לעמוד מולו או מולה באסרטיביות ולהילחם על דעתך. להן וגם לכן, אני אומרת, הפסקנה להתאמץ להיות נחמדות. השקענה את המשאבים הפרטיים בלהיות משפיעות. מי שמשפיעה יכולה גם להיות נחמדה, אבל מי שהינה רק נחמדה לא משפיעה ולא משנה דבר.

המדריך המקוצר – 10 צעדים שיהפכו כל אישה למובילת דרך

1. תשוקה ושיווק עצמי: אם כל הדלקים, מייצרת הבעירה האולטימטיבית שאת חייבת לגלות כתנאי מקדים למסע. השקיעי מחשבה בגילוי התשוקה שמניעה אותך, כדי שתוכלי לנהל אותה במקום שהיא תנהל אותך. גלי את נקודת החוזק שלך ואת יתרונותייך ולמדי לשקף אותם בצורה מיטבית בעשייה הארגונית.

2. סדר יום חדש: מהיום את במרכז, מה שמחייב אותך לשנות פרדיגמות ביחס למילות מפתח כגון אימהות, זמן איכות, עוצמה, שליטה, דעתנות, התנדבות וכסף. נקודת המוצא היא שמה שתבקשי יש סיכוי גדול שתקבלי ואם תתביישי או תחששי ותתלבטי, מישהו אחר שהעז ישיג במקומך. נכון שעדיין יש לך כפל תפקידים – אימהות וזוגיות בצד הקריירה, אבל הקריירה חייבת לבוא במקום הראשון. מניסיוני למדתי שילדים מתגאים באימהות עם קריירה, גם אם אלו לא מחכות להם בבית עם ארוחה משולשת מנות.

3. חדר משלך: מובילות דורשת מרחב פיזי, "חדר משלך", במילותיה של וירג'יניה וולף, שאינו חדר השינה או המטבח, במיוחד אם את בעלת עסק קטן מהבית. בתהליך ארגוני, כשאני רואה מנהלת שמוותרת על חדר פינתי שהוצע לה כדי לא לעורר מחלוקות, אני נעמדת על שתי רגליים אחוריות, כיועצת, כמנטורית, ובעיקר כקולגה למין הנשי, עד שהיא מבינה שטעתה ומשנה את דעתה. חדר הוא הצהרת כוונות ועמדות, סמל סטטוס רב-עוצמה.

4. כללי המשחק והשפה החדשה: את הופכת מ"'עו"סית" ל"בוסית". עו"סים מטפלים, חומלים ומכילים, בוסים מעצימים, מניעים ומנהלים. "את רוצה להיות צודקת או מרוויחה?" זו השאלה שאני שואלת כל מנהלת שאיתה אני עובדת. כללי המשחק בעולם הארגוני והעסקי מבהירים שהדרך חשובה, אבל אנחנו חיים למען התוצאה, מעט זה הרבה ולהפך, במיוחד כשמדובר בתקשורת בין אנשים, וחפירות זה נושא לארכיאולוגים, בעסקים חייבים לברר מעט ולנוע הרבה.

5. גבשי לך אג'נדה: זהי את הייחודיות שלך והפכי אותה לסמל המסחרי שלך, ראי מה קרה למירב מיכאלי ששנים התעקשה לשמר את דעותיה בנושא שוויון ומעמד האישה, למרות שהודרה ממרכז העשייה בשל הקיצוניות. מחיר עקביותה בשילוב מהלך אסטרטגי חכם הניבו הצלחה.

6. קדר המריעות והמריעים שלך: השאירי בחייך רק חברות וחברים שמספקים מעטפת מחזקת ומניעה, אנשים שנעים בקצב דומה לשלך, שמרגשים ומפרים את חשיבתך, שמפרגנים קשרים, מחמאות ושיתופי פעולה.

7. למדי לקשור קשרים: שבי והכיני את רשימת הקשרים שלך – אנשים, מקומות עבודה ותפקידים של בני משפחה, חברים, חברות, קולגות, מנהלים לשעבר, אימהות ואבות בגן ובבית הספר, חברים מוועד ההורים והבניין. העלי את המידע על טבלת Excel ותגלי שאת יכולה להגיע לכל אדם בכל תפקיד שהוא בישראל ומחוצה לה.

8. פרגני לך ליווי מקצועי בדרך :כמעט לכל מנהל זוטר יש יועץ/ת. גם לך מגיע. נכון שאת מוכשרת ובכל זאת, לא הכול את צריכה לעשות לבד.

9. מצאי לך מודל חיקוי ולמדי ממנה: אפשר ללמוד מניסיון של אחרות, הן יכולות להיות גדולות וידועות והן יכולות להיות אנונימיות ועוצמתיות. אישית, היו לי כמה מורות דרך בחיי:
מאופרה ווינפרי למדתי שכל דפקט אפשר להפוך לאפקט, כולל חוויות טראומטיות. מקייטי ביירון למדתי את ארבע השאלות על פי מודל "העבודה" שחוסכות סבל וייסורים. מג'וליה קמרון גמעתי את "דרך האומן" והתחברתי ליצירתיות שמאפשרת לי לחדש ולהתחדש, ננסי פריידי לימדה אותי את סודות השחרור ממסכת כואבת עם האימהות שלי לילדיי וזו של אמי כלפיי, והיו ותהיינה מורות מאירות דרך רבות נוספות.

10. כתבי ספר משלך: הדרך למובילות בתחום התמחותך עוברת דרך כתיבת ספר משלך. גם כמנהלת בארגון את יכולה להטביע חותם באמצעות ריכוז סיפורי הצלחה ומשובי לקוחות. כבעלת עסק תוכלי לכתוב ספר שישווק את מומחיותך בקרב לקוחות, ספקים ומתחרים.