|
בימים אלו, עצם האזכור של שווקים מתפתחים מספיק כדי לגרום לכל יועץ השקעות להזיע. יקירותיו האחרונות של עולם ההשקעות – הודו, ברזיל, טורקיה, אינדונזיה, רוסיה ועוד – מעדו כולן, וחלק מן הפגיעה ניתן לייחס גם לבנק הפדרלי של ארה"ב, שהחליט להחזיר את ההשקעות של האמריקאים הביתה. ובכל זאת, השווקים באפריקה דווקא נראים מעודדים יחסית לעמיתיהם המתפתחים.
באפריקה נמצאות כעת 5 מתוך 12 הכלכלות הצומחות ביותר בעולם – ביצועיה החזקים יחסית של אפריקה בחמש השנים האחרונות אינם נשענים רק על מעגל הצריכה ויתרון ההקלה בנטל החוב. גם השיפור בניהול המקרו-כלכלי הוסיף לחגיגה, וכמובן עלייתו של הצרכן האפריקאי. מעמד הביניים באפריקה, שמתרכז באזורים עירוניים ורק הולך וגדל, בשילוב עם התבלטות הנוער ברחבי היבשת, מגבירים את תחושת האופטימיות בנוגע ליבשת.
אבל, בכל מקום שישנה סיבה לאופטימיות תמיד ישנה גם סיבה לדאגה. באפריקה נמצאות המדינות הכי פחות תחרותיות בכל העולם. תשתית לא מפותחת, אי שוויון מתמיד ואיטיות קצב יצירת המשרות בהשוואה לגידול האוכלוסיה מציבים אתגרים לא מעטים. בנוסף, מול האתגרים הללו תצטרכנה לעמוד ממשלות, שבניגוד לעבר יתמודדו גם עם אוכלוסיה משכילה ומעורבת פוליטית יותר.
על פי פירמת היעוץ Control Risks, מעמד הביניים במדינות אפריקה שמדרום למדבר הסהרה, אינם כוח המסוגל להניע שינוי. הקבוצה הרלוונטית יותר להנעת שינויים פוליטיים באזור, היא הקבוצה בתחתית סולם ההכנסות, העניים, שמהווים עדיין את הקבוצה הגדולה ביותר. נטייתם היא להתרכז במרכזים עירוניים, שם גם הקרקע הפוריה לפעולות התקוממות שונות כנגד השלטון. במהלך השנים האחרונות, מתיחות הורגשה בכל פעם שהוכרזה רפורמה לא פופולרית, כמו למשל ביטול סובסידיות הדלק בניגריה, או בארצות שבהן העבודה המאורגנת נפוצה, כמו דרום אפריקה, בקשר לסכסוכי שכר.
אי שוויון שהולך וגובר מהווה סכנה ליציבות הפוליטית | צילום: Shutterstock
הגידול במספר העניים מחוסרי העבודה, בצירוף עם אי השוויון הגובר, מייצגים אתגר עמוק יותר ללגיטימיות המנהיגים של מדינות אפריקה, כפי שארועי ההפיכה בצפון אפריקה (או בשמם "האביב הערבי") מדגימים. תסכול וטינה לגבי אי השוויון והשחיתות בצמרת הפוליטית והכלכלית הם מקורות לטלטלות פוליטיות, במיוחד בקרבה לבחירות. קריאות נגד שחיתות עשויות לשלהב את ציבור הבוחרים ולערער על הסטטוס קוו במדינה.
אחד הסימנים המרכזיים שמצביע על התקדמות היבשת, היא שלמרות המשך קיומם של המתחים הפוליטיים הללו, היום סביר פחות מבעבר שיתפתחו לכדי סכסוך אלים. בעשור האחרון מספר הקונפליקטים ביבשת פחת, כמו גם מספר הקורבנות. עם כמה יוצאים מן הכלל, סביר להניח שמרבית הפוליטיקאים יעשו שימוש בקולות המחאה בהתאם לעמדתם בעניין, יותר מאשר שיצאו לקמפיינים צבאיים כאשר הסיכויים אינם לצידם. אלימות פוליטית עודנה סיכון אבל פחות בהרבה מבעבר.
בסך הכל מדובר ביבשת עמוסת פוטנציאל, שמונעת על ידי תמהיל מורכב של סיכונים פוליטיים וכלכליים, שבהחלט יכולים להדיר שינה מעיני המשקיעים. מדינות שיצליחו לנווט בשדה המוקשים הזה ישגשגו, וכמוהן אלו שבחרו להשקיע בהן. תחזית הצמיחה של אפריקה לעשור הבא חיובית הרבה יותר מאזורים רבים אחרים בעולם, ומדינות שיוכלו לגוון ולבנות שוק עבודה גמיש בעודן מנהלות ציפיות בהתאם יזכו לאהדה מיוחדת. מה שבטוח זה שגם למדינות שיצליחו תהיה דרך לא קלה.
|
|
