גילוי לב: אלגוריתם חדש יקבע עד כמה העורקים שלכם חסומים

מהמשרד הפינתי של ג'ון סטיבנס ברדווד סיטי, קליפורניה, יש נוף מאוד יפה לגשר שבין סן פרנסיסקו לאוקלנד ביי. מצד שני, שולחן העבודה המתפורר שלו הגיע מירושה, וריפוד העור הסדוק על הכיסאות חושף שהם נולדו בכלל באיקאה. "אנחנו כנראה יכולים עכשיו להרשות לעצמנו כיסאות חדשים", הוא אומר, וכנראה שהוא צודק.

הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

HeartFlow, הסטארט־אפ הרפואי שסטיבנס הוא המנכ"ל והנשיא שלו, גייס לאחרונה 467 מיליון דולר, על פי הערכת שווי של 1.5 מיליארד דולר, ממשקיעים מכובדים, כמו BlueShield Ventures BlueCross, ו־ Management Wellington, לפי נתונים שהתפרסמו ב־Pitchbook.

חישוב הזרימה על פי צורת כלי הדם | צילום: shutterstock

ההערכה מבוססת על רעיון גדול: בדיקה לא פולשנית שמציצה לתוך העורקים הכליליים (Coronary arteries) של המטופל ובודקת עד כמה הם חסומים. כרגע בדיקה כזאת מערבת החדרת קתטר מהמפשעה ללב ומדידת זרם הדם, הליך שנקרא Fractional flow reserve (FFR) ועשוי להיות מסוכן.

הבדיקה מבוצעת מיליוני פעמים מדי שנה במטרה להחליט אם המטופלים זקוקים לצנתור כדי לפתוח את העורקים החסומים. ב־HeartFlow טוענים שהם יכולים לבצע מדידה דומה באמצעות סריקת סי.טי, ולקבל תמונה תלת ממדית של הלב באמצעות רנטגן וללא סיכונים מיותרים. השיטה שלהם מבוססת על אלגוריתם חכם שמשלב יכולות של למידה עמוקה. תוכנית ביטוחי הבריאות האמריקאית Medicare משלמת ל־HeartFlow 1,450 דולר על כל בדיקה.

"זאת תהיה הדרך הכי אפקטיבית להסתכל על מחלה לבבית, ובטוחה יותר מכל מוצר אחר שקיים כרגע בשוק", אומר ביל וולדון, יו"ר HeartFlow ולשעבר המנכ"ל של ג'ונסון אנד ג'ונסון, שמאמין כי הבדיקה תהפוך לחלק מטיפול שגרתי. "וכשאתה מחבר את שני אלה יחד, אתה מקבל שילוב שאי אפשר לנצח".

אולם, לא חסרים ספקנים. "עם הזמן טכנולוגיות כאלה זוכות להתלהבות יתרה, ואחרי שמבצעים ניסויים מסודרים והבדיקות נחקרות לעומק, המציאות טופחת על הפנים", אומר סטיבן ניסן, יו"ר מחלקת הקרדיולוגיה ברשת בתי החולים קליבלנד קליניק. "מישהו לוקח רעיון שנראה סקסי ומושך מאוד, וכשאתה יורד לפסים הבסיסיים ביותר של המדע, זה פשוט לא מחזיק מים".

היעילות של הטכנולוגיה מעוררת שאלה מהותית יותר: עד כמה צנתורים הם אפקטיביים בטיפול במחלות לב, והאם אפשר בכלל לדעת אם עורק פתוח או לא?

טוב או רע?

HeartFlow הוקמה על ידי צ'רלס טיילור, שבשנות ה־90 חקר כדוקטורנט כיצד הרוח זורמת על פני השטח של כנפי מטוסי קרב, ותהה האם ניתן להשתמש באותה מתמטיקה כדי להסביר את תנועת הדם בלב? לצורך כך, יצר טיילור קשר עם כריסטופר זרינס, ראש מחלקת ניתוחי הלב בבית הספר לרפואה של סטנפורד, עשה דוקטורט והפך בעצמו לפרופסור בסטנפורד. יחד הם הקימו את HeartFlow בשנת 2007.

זרינס, סמנכ"ל הטכנולוגיה של HeartFlow, ביצע מחקרים מקדימים של התוכנה על תריסר מטופלים בלטביה, וגייס שני מיליון דולר מקרנות הון סיכון. סטיבנס, המנכ"ל, רצה מילדות להיות מנתח, אחרי שקלשון נכנס לו ברגל, אבל עזב את עבודתו כמנתח לב לטובת חיי סטארט־אפיסט לפני שני עשורים.

במחקר מ־2014 ניתחה התוכנה של HeartFlow סריקות סי.טי של 254 מטופלים. ב־84% מהמקרים היא זיהתה את החסימות שזיהתה בדיקת FFR, וב־86% מהמקרים היא זיהתה עורקים פתוחים שזוהו על ידי בדיקת FFR. מאוחר יותר באותה שנה אישרו ב־FDA את התוכנה של HeartFlow כמכשיר רפואי שמשמש להערכת סימפטומים של מחלות לב ועורקים.

ג'ון סטיבנס | צילום: HeartFlow

מומחים משתמשים בבדיקה של HeartFlow בעיקר במקרים שנויים במחלוקת. הנק פליין, 60, משקיע בתחומי הבריאות עם התמקדות במכשירים רפואיים, קיבל סריקת סי.טי שהראתה "רובד מסויד" בעורקים הכליליים שלו, שגורם להיצרות העורקים, אבל מבחן במאמץ (הליכה על הליכון עם אלקטרודות מחוברות לחזהו) הראה שאין שום בעיה. ואז הוזנו תוצאות הסריקה לתוכנה של HeartFlow, שהראתה שתי חסימות חלקיות. הרופא שלו החליט להכניס שני צנתרים. "זה מפחיד מאוד לדעת שיש לך מחלת עורקים, כשאתה יודע איך זה נגמר עם בני משפחה אחרים", אומר פליין. "טוב לחזור בחזרה ולהתרכז בחיים".

השאלה שנשארה פתוחה היא האם צנתורים שווים את העלות והסיכון שמתלווים אליהם? מצד אחד, הם מצילים חיים כשמשתמשים בהם בזמן התקף לב ומקלים על כאבי חזה, אבל מצד שני, מחקר שנערך בקרב 2,287 מטופלים לפני עשור, והשוואה עכשווית יותר לטיפול פלסיבו, עוררו תהיות לגבי יעילותם לעומת תרופות. אם כך, האם השימוש ב־HeartFlow ימנע הליכים רפואיים מיותרים או אולי יגרום להם?

החשבון הכלכלי פשוט, אומרים ב־HeartFlow: בדיקה שעולה 1,450 דולר מונעת הוצאות של 4,000 דולר. אבל "האם מטופלים חיים זמן ממושך יותר או סובלים מפחות התקפי לב כשבוחרים בגישה הזאת, בניגוד למשהו יותר שגרתי?", שואל ונקטש מורתי, קרדיולוג באוניברסיטת מישיגן. "והאם מטופלים באמת צריכים ניטור של זרימת הדם הלבבית שלהם?"

אז יש ספקות טכניים. HeartFlow מחשב את הזרימה באמצעות התבוננות בצורת כלי הדם, כמו שמישהו יכול לנחש את מהירות הזרימה של נחל מצורת הגדות שלו. "הניסיון למדוד FFR באמצעות סריקות סי.טי דומה לניסיון לרוץ מרתון על רגל אחת", אומר דארל פרנסס, פרופסור לקרדיולוגיה במכון הלב והריאות הלאומי הבריטי. לפי פרסום בכתב העת JAMA Cardiology, ניתוחים שמתבססים על סריקות סי.טי כדי למדוד זרימה היו הרבה פחות מדויקים כאשר נוסו על מטופלים חולים. בתגובה אומרים ב־HeartFlow, שהדוח "פגום מיסודו".

עם זאת, יש גם מאמינים רבים ל־HeartFlow, כמו רוברט ד. ספיאן, קרדיולוג במרפאת באומונט במישיגן, שקיבל 3,000 דולר מ־HeartFlow לנסיעות. "בהתחלה הייתי אחד החשדנים הגדולים, אבל עכשיו אני מומר אמיתי וחושב שזאת טכנולוגיה מדהימה", הוא אומר. ספיאן משתמש ב־HeartFlow בשלוש השנים האחרונות וביצע את הבדיקה על כ־2,000 מטופלים.

מידע חדש שפורסם ב־25 באוגוסט, בפגישה השנתית של מועצת הקרדיולוגיה האירופית, הראה שרופאים הבוחרים להשתמש ב־HeartFlow, משנים את דעתם לגבי אופן הטיפול בחולים שלהם בהתבסס על תוצאות הבדיקה. אולם לא סביר שהמידע הזה יוביל לסיום הוויכוח.

רוב חברות הביטוח הגדולות בארצות הברית משלמות עבור הבדיקה של HeartFlow, וכך נוהג גם שירות הבריאות הציבורי – והסקפטי – של בריטניה. ה-Medicare האמריקאי משלם עבור הבדיקה, למעט במערב ארצות הברית. "בסופו של יום", אומר המנכ"ל סטיבנס, "המידע ינצח".

הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק