תארו לעצמכם כלי רכב הנשלטים מרחוק, ערים חכמות שבהן מערכות החשמל, הרמזורים וההשקיה פועלות בצורה אוטומטית. שערו בדמיונכם שטיפול רפואי יינתן מרחוק, וצוותים רפואיים יוכלו לבצע בכם פעולות כירורגיות מסובכות, גם מבלי שיפגשו אתכם.
כל אלה לא לקוחים מסרט מדע בדיוני, והקדמה הטכנולוגית הזאת כבר יושמה בחלקה כאן, בישראל. אך הבסיס לטכנולוגיה המתקדמת טמון בתשתיות איכותיות. אומת הסטארט־אפ, שאולי אחראית ללא מעט מהפיתוחים הללו, סובלת מאימוץ מאוחר של התשתיות המתקדמות. הרגולציה המכבידה, אינטרסים מסחריים או צרכים ביטחוניים שמקבלים עדיפות – כל אלה גורמים לעיכוב בפריסה או בפתיחת התשתיות המתקדמות לציבור הרחב.
הכתבה פורסמה בגיליון ראש השנה 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן
אבל האור בהחלט נראה בקצה המנהרה. מכרז ארוך שיזם משרד התקשורת להקצאת תדרי 5G (הדור החמישי של רשתות הסלולר) הסתיים לאחרונה. הזוכות: כל חברות הסלולר בישראל.
משמעויות אדירות
לטכנולוגיה החדשה מאפיינים שלא הכרנו עד כה: מהירות גלישה סלולרית של מעל 1 גיגה־ביט לשנייה (לעומת 300 מגה לכל היותר בדור הרביעי), מאות אלפי התקנים המקושרים לאנטנה אחת וזמן השהייה – הזמן שנמדד בין מתן ההוראה לבין ביצוע הפעולה – נמוך באופן משמעותי ממה שהכרנו עד כה בגלישה סלולרית.
המשמעויות אדירות: מלבד שיפור בפעילויות הפנאי, כמו צפייה בסרטוני וידאו ברזולוציות גבוהות ובאופן חלק, או שימוש ביישומי מציאות רבודה עם יכולות עיבוד בענן, משנה הדור החמישי גם את העולמות העסקיים. נתבי דור 5 יוכלו לשמש כחלופה לנתבי אינטרנט בעסקים ובבתים פרטיים ואף ניתן יהיה להקים רשתות 5G פרטיות לארגונים.
בהוט מובייל, למשל, כבר הכריזו על שיתוף פעולה עם הסטארט־אפ הישראלי Nexar במסגרתו יחוברו מצלמות דרך המותקנות בכלי רכב אל רשת דור 5. סרטוני הווידאו שישודרו מהן בשידור חי יאפשרו לייצר מעין "מיפוי וידאו" של ערים שלמות וכך לאפשר לעיריות לעקוב באופן חכם אחר המתרחש בעירן, למנוע תאונות דרכים, לאתר חניות בזמן אמת ולנהל את הנכסים העירוניים. בנוסף, בעתיד ניתן יהיה לצפות בווידאו חי מכל נקודה על גבי מפה.
"יישומי הדור החמישי ישפיעו על אורחות חיי הציבור וצפויים להביא לגידול משמעותי בצמיחת המשק במונחי תוצר. יש לכך השפעה אדירה על צמצום פערים בין מרכז לפריפריה, על יצירת מקומות עבודה וחיבור אוכלוסיות מרוחקות לשירותים", אומר לפורבס שר התקשורת, ח"כ יועז הנדל. "כשרופא מיוספטל יוכל לנתח פציינט בקליפורניה, ורופא ממאונט סייני ינתח חולה בשערי צדק – זה מציל חיים", מדגים הנדל.
מעל שלושים מדינות
עוד ב־2015 הציגו ענקיות הטכנולוגיה את היתכנות הטכנולוגית ל־5G. בניסויים שביצעו נוקיה וסמסונג, הן הציגו מהירויות גלישה של 10 ו־7 גיגה־ביט לשנייה, בהתאמה. עם זאת, קצב העברת הנתונים הזה נבדק אז בתנאי מעבדה, והערכות המומחים היו כי במציאות לא תתקבל מהירות הורדה כזו במכשירים הסלולריים.
בפועל החלה פריסת רשתות דור 5 בעולם בשנת 2018. בדרום קוריאה כבר פעלה בפריסה ארצית רשת דור 5 באפריל 2019, ובאותה תקופה שתי ערים בארה"ב, שיקגו ומיניאפוליס, רושתו בטכנולוגיה. עד נובמבר 2019 נפרסה הטכנולוגיה בכל רחבי סין, ונכון למחצית 2020 פועלות 84 רשתות דור 5 ב־36 מדינות בעולם.
שר התקשורת הנדל: "תשתיות התקשורת הקיימות בישראל הן ישנות ולא מתאימות לעידן שבו אנחנו חיים. זה כמו מכונית פרארי חדשה שמגיעה לנמל, אבל כל הדרכים הן דרכי עפר. חייבים לשנות את זה"
דו"ח של חברת אריקסון, שפורסם בחודש יוני האחרון, צופה כי עד סוף השנה יהיו בעולם כ־190 מיליון מנויים לרשתות הדור החמישי. בסוף 2025, צופים מחברי הדו"ח, יעמוד מספר תהמנויים ברחבי העולם על 2.8 מיליארד, כ־30% ממנויי הסלולר הצפויים באותה תקופה.
מליבה ועד תדרים
"כבר במהלך חודש יולי, פרטנר היתה לחברת התקשורת הראשונה בישראל שהודיעה על מוכנות של ליבת הרשת לדור 5, והציגה ביצועים של גלישה במהירות של יותר מ־1 גיגה־ביט לשנייה במכשיר טלפון נייד במעבדות החברה", אומר איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר. לדבריו, החברה ערוכה להפעיל את הרשת ולהרחיב את הפריסה של אתרי דור 5 ברחבי הארץ.
פרטנר אולי היתה הראשונה בישראל שהכריזה על מוכנות ליבת הרשת, אבל בכדי שכולנו נזכה ליהנות מגלישה בדור החמישי בכל מקום שבו נהיה, דרושים כמה תנאים: ראשית, אותה ליבה. זהו מערך ממוחשב ששולט על כלל האנטנות והתקשורת הסלולרית של כל רשת. בנוסף, דרושה פריסה פיזית של אנטנות דור 5. ברוב המקרים משתמשים בתרנים הקיימים, ועליהם מלבישים גם אנטנות חדשות, במקרים אחרים מקימים אתרי שידור חדשים.
כמו כן, אנו זקוקים למכשירי קצה תומכים: באפריל 2019 היתה סמסונג הראשונה להשיק את Galaxy S10 5G – הטלפון הסלולרי הראשון שתמך בטכנולוגיה החדשה. ומלבד הטלפונים הסלולריים, ישנם התקנים נוספים הפועלים בדור 5, כמו נתבים ורכיבי IoT, אותם רכיבים שמקשרים כמעט כל מוצר לאינטרנט והופכים את הבתים ואת הערים לחכמים. בישראל קיים עדיין מלאי מצומצם של מכשירי 5G, אך עם התמיכה ההולכת וגוברת של ספקיות הסלולר ברשת החדשה – כך גם ילך ויגדל מלאי המכשירים המיובאים.
ולבסוף – התדרים. משרד התקשורת מקצה לחברות תדרים מסחריים בשלושה טווחים: נמוך, בינוני וגבוה. במכרז שהסתיים במהלך חודש אוגוסט זכו, כאמור, כלל חברות הסלולר בישראל. סלקום שמוזגה עם גולן טלקום ניגשה למכרז יחד עם חברת אקספון (המפעילה את המותג we4g), פלאפון ניגשה לבד ופרטנר חברה להוט מובייל.
"אינטרס עצום"
"קיבלתי החלטה לצאת לדרך עם המכרז וכך היה", אומר השר הנדל. "לממשלה יש אינטרס עצום בקידום תשתיות תקשורת מהירות. תשתיות התקשורת הקיימות בישראל הן ישנות ולא מתאימות לעידן שבו אנחנו חיים, לכמות המידע וקצב הצריכה שלו. זה כמו מכונית פרארי חדשה שמגיעה לנמל, אבל כל הדרכים הן דרכי עפר. חייבים לשנות את זה".
בסך הכל צפויות החברות לשלם למדינה 265 מיליון שקל תמורת התדרים שזכו בהן, אם כי חלק גדול מהסכום יחזור אל החברות לפי תנאי המכרז, כמעין מענק לעידוד השקעותיהן בתחום התשתית, ומתן תמריץ להקמה מהירה של רשתות דור 5 בישראל. "ועדת המכרז קבעה יעדים לשדרוג ושיפור של תשתיות הסלולר במדינת ישראל על מנת למקסם את ההשקעה בתשתיות תקשורת סלולריות. לכן תשלומי דמי הרישיון נקבעו לספטמבר 2022 והמכרז כולל מודל תמרוץ חסר תקדים המוערך בכחצי מיליארד שקל", אומר הנדל. "בתוך התהליך, החברות יקבלו מענק בעבור עמידה ביעדי פריסה בשיטת כל הקודם זוכה ביותר, כך שמי שיפרוס ראשון יקבל מענק מוגדל ביחס למתחריו".
חברות הסלולר השקיעו הרבה כסף במכרז. אם הן תעלינה מחירים זה יפגע בסופו של דבר בצרכן.
"אנחנו מאמינים שלא תהיה פגיעה בכיס של הצרכן. יש היום תחרות רצינית בשוק הסלולר והחברות יצטרכו לייצר כאן ערך מוסף. דור 5 הוא הזדמנות למנועי צמיחה חדשים לתחומי פעילות שלא בהכרח קשורים לצרכן הפרטי. הצרכן הישראלי נהנה מתחרות גבוהה על המחיר ומקווים שבקרוב גם על מוצרים חדשים שישפיעו על כלל אורחות חייו. אנחנו מבינים שהדור החמישי מצריך יצירת אקו־סיסטם שתאפשר לחברות להניב הכנסות מפיתוחים טכנולוגיים שלא מסתיימים רק בסלולר".
עניין של שנים
בפלאפון כבר הספיקו לקיים השקה מסחרית לדור 5. מרבית החברות לא מפרטות כמה אתרים הן כבר פרסו, אך ההערכה מצביעה על מאות אתרים לכל חברה. בפלאפון אומרים כי בחודשים האחרונים יצרו את הפריסה הרחבה ביותר בישראל בתחום תדר ה־3,500 מגה־הרץ המשמש לטכנולוגיית הדור החמישי.
"השלמת הפריסה היא תהליך ארוך ומורכב, ותיקח כארבע שנים. בינתיים הלקוחות יוכלו ליהנות מגלישה במהירות גבוהה באזורי האתרים התומכים. מעבר לזה, יש לזכור שהמכרז כולל עוד שני תדרים – 700 ו־2,600 מגה־הרץ, וגם הם יסייעו לשיפור כיסוי הרשת ומהירות הגלישה בה", אומר אילן סיגל, סמנכ"ל השיווק של פלאפון.
מתי יוכלו לקוחות החברה לגלוש בפועל ברשת החדשה?
"אנחנו ברשת פלאפון כבר עשינו השקה מסחרית עם חבילות ייעודיות ומכשירים תומכי דור 5, גם השלמנו פריסה מקיפה של אתרים תומכים. כעת, אחרי שפורסמו תוצאות המכרז, אנחנו מחכים להקצאת התדרים על ידי משרד התקשורת ואישור הפעלת השירות, ומבחינתנו – מיד לאחר מכן אנחנו מרימים את המתג ומאפשרים ללקוחותינו ליהנות מהרשת המהירה והמתקדמת ביותר בישראל".
גם בפרטנר מספקים תשובה דומה: "כבר בתקופה הקרובה יראו יותר ויותר לקוחות פרטנר בעלי מכשירים תומכים את הסימול Partner 5G על גבי מסך הטלפון הנייד, ובתוך מספר חודשים הגלישה והשיחות על גבי דור 5 כבר יהיו דבר שכיח בהרבה. פריסה מלאה של תשתית סלולר ברחבי הארץ תיקח עוד כמה שנים, אך בהחלט ניתן יהיה ליהנות מהרשת האיכותית באזורים רבים כבר בעתיד הקרוב", צופה המנכ"ל בנבנישתי.
אילן ברוק, מנכ"ל הוט מובייל, אומר שהחברה "השלימה את כל תהליך הכנת ליבת הרשת ופרסה כבר מספר אתרים ברחבי הארץ ובשבועות הקרובים תגיע לפריסה של למעלה מ־250 אתרים. במהלך התקופה הקרובה נתחיל למכור מכשירים תומכי דור 5".
בסלקום זהירים יותר עם ההצהרות. "סלקום, המנהלת מזה חודשים אחדים פיילוט לשידורי דור 5, החלה בהיערכות לפריסת האתרים במטרה לתת תמיכה רחבה בטכנולוגיה מוקדם ככל הניתן", נמסר מהחברה.
התקפות והצתות
לא הכל ורוד. סביב המירוץ לפריסת רשת הדור החמישי התגבש גם גל מחאות, מתודלק בתיאוריות קונספירציה שונות והפצת המסרים ברשתות החברתיות – בעולם, וגם בישראל. אחת הטענות היא שטכנולוגיית הדור החמישי מחייבת הצבת אנטנות ומגברים רבים יותר, ועולה החשש כי כמות רבה יותר של אתרי שידור עלולה ליצר קרינה רבה ומסוכנת יותר. טענה זו הופרכה על ידי כמה ארגוני בריאות, ביניהם ארגון הבריאות העולמי.
תאוריות אחרות הולכות רחוק עוד יותר על הציר הקונספירטיבי ומנסות לקשור בין התפרצות הקורונה לבין פריסת דור 5. העובדה שווהאן שבסין, היכן שפרצה מגפת הקורונה, היתה אחת הערים הראשונות שבהן הוקמה רשת כזו – רק חיזקה את התומכים בתיאוריה. יש הטוענים שהאותות המשודרים מהאנטנות הם שגורמים להיווצרות הווירוס; אחרים טוענים שהשידורים גורמים להיחלשות המערכת החיסונית בבני אדם, וכך לתסמינים חמורים ואף למוות; ויש הטוענים שפריסת האנטנות נועדה בכלל לסייע במעקב אחר אזרחים.
תנועות המחאה הללו גרמו לא פעם לתקיפת צוותי ההקמה של אנטנות סלולריות ברחבי אירופה, ואף למקרי הצתה שלהן. בישראל התבטאו המחאות בהפגנות קטנות שהתקיימו בתל אביב ובכמה ערים נוספות.
"יש הרבה מאוד דיסאינפורמציה, וחלק מהאחריות שלי היא לתת לזה מענה ולהפיג את החששות", אומר השר הנדל. "למדינת ישראל יש סטנדרט מחמיר בתחום הקרינה. אין אנטנה שמוקמת ולא עוברת את תקנות המשרד להגנת הסביבה, וככל שיש יותר אנטנות בסביבה, כך יש פחות קרינה בסלולר. האמת היא שהדור החמישי, בוודאי בתדרים האלה, אפילו יפחית את הקרינה הקיימת", הוא מסכם. "המשרד ימשיך לפעול בשקיפות מלאה ובשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לקידום פריסה מתקדמת תוך הקפדה על תקנים מחמירים ודאגה לציבור".
צילום התמונה הראשית: shutterstock
הכתבה פורסמה בגיליון ראש השנה 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן
