| לראשונה כובש פטריק דרהי, הבעלים של הוט את פסגת דירוג עשירי ישראל עם הון של כ-10 מיליארד דולר. דרהי, שחווה שנה עסקית מוצלחת במיוחד משאיר הרחק מאחור את האחים עופר המדורגים במקומות השני והשלישי ואת שאר בעלי ההון בישראל.
דרהי רכש את השליטה בהוט ב־2009 באמצעות אלטיס, קבוצת התקשורת שבבעלותו. בתחילת פברואר השלים בבורסת יורונקסט שבאמסטרדם את הנפקתה הראשונית וגייס כ־1.8 מיליארד דולר, מהם שלשל לכיסו כ־760 מיליון דולר וכמיליארד דולר לחברה.
ההכנסות מההנפקה הכניסו את דרהי בפעם הראשונה לרשימת עשירי העולם של פורבס ארה"ב, שהתפרסמה באפריל האחרון, היישר למקום ה־215, עם הון מוערך של כ־6.3 מיליארד דולר. אולם דרהי בהחלט לא עצר: מניית אלטיס זינקה ביותר מ־67% בשלושה חודשים. שוויה של החברה זינק בהתאמה ואיתה גם הונו של דרהי, שמוערך נכון להיום ביותר מ־10 מיליארד דולר, מה שמיקם אותו מיד בראש רשימת 100 עשירי ישראל.
מתחת לדרהי מדורגים לפי דירוג פורבס:
2. אייל עופר: 24.360 מיליארד שקל
3. עידן עופר: 19.840 מיליארד שקל
4. משפחת ורטהימר: 18.440
5. שרי אריסון: 16.360 מיליארד שקל
6. ארנון מילצ'ן: 16.360 מיליון שקל
7. בני שטיינמץ: 14.270 מיליארד שקל
8. דוד עזריאלי: 14.02 מיליארד שקל
9. חיים סבן: 11.640 מיליארד שקל
10. אדי וסול זכאי: 10.850 מיליארד שקל
בגיליון המיוחד של פורבס ישראל יתפרסם ראיון עם איתן ורטהיימר בעקבות מכירת חברת להבים, ובלעדי לפורבס ישראל – שיחה עם המיליארדר המסתורי מיכאל מירילשוילי.
מירילשוילי. מדבר לראשונה | צילום: יוסי אלוני
לרכישת המגזין חייגו 077-5273355
כך בדקנו
אין דרך קלה להעריך את הונם שווים של עשירי ישראל. השלב הראשון הוא באיתור ההון הציבורי שלהם, אבל גם שם, בתוך החברות הציבוריות, בעלי ההון יודעים להסוות את ממונם בשורה ארוכה של חברות אחזקה ובבעלות צולבת. האומדנים נעשים מורכבים עוד יותר בעת הערכת השווי של חברות פרטיות. במקרים כאלה השווינו נתוני מכירות ואחוזי רווח, מול חברות מאותו סקטור המונפקות בבורסה. גם מצעד הנפקות האג"ח של השנים האחרונות חשף בפנינו שורה ארוכה של חברות פרטיות שמחויבות לשגר דיווחים לבורסה.
הרשימה הורכבה על ידי תחקירני פורבס ישראל בשיתוף פורבס העולמי, לאחר סקירת מאות מסמכים של שינויי בעלות, דיווחי בורסות זרות ופרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, כמו גם שיחות עם בעלי ההון עצמם ועם מומחים פיננסיים.
האבולוציה של העושר
הכלכלה המקומית השתנתה רבות מאז שחנכה העיתונות הישראלית את רשימת עשירי ישראל, בתחילת העשור הקודם. פריחת ההייטק הובילה לגל מתעשרים חסר תקדים; הביקוש לקרקעות באזורי המרכז הביא לזינוק במחירי הנדל"ן (לא במקרה רבע מעשירי ישראל צבר את הונו בענף הנדל"ן), וכמובן – העשירים התעשרו עוד יותר.
לפני עשרים שנה, הספיקו 250 מיליון שקל כדי לקנות כרטיס לרשימת 100 עשירי ישראל. היום עלה הרף ליותר מ-800 מיליון שקל. ההון המשותף של עשירי ישראל עומד על 412 מיליארד שקל – סכום השווה להונם של כ-850 אלף ישראלים מן השורה.
במציאות של 2014 הופכת ישראל לאזור מבוקש על ידי אילי הון גלובלים, בנשימה אחת עם לונדון, ניו-יורק, מוסקבה או ז'נבה. עשירי ישראל של 2014 הם מרובי דרכונים ואזרחויות, מחזיקים דירות ברוטשילד, באפר ווסט ובנייטסברידג' וסוגרים עסקאות בדרום אמריקה, באירופה או במזרח.
יתכן שרבים יתפלאו מדוע מייסדי וויז – שרשמו השנה את אחד האקזיטים המרשימים ביותר בתולדות ההייטק הישראלי – לא נמצאים ברשימה. ואיפה מרקו טלמון, מייסד האפליקציה וייבר (Viber)?
בניגוד לדור הישן של ההי-טק, הדור שהוליד את קבוצת עורק וצ'ק פוינט, גדל דור חדש של יזמי הייטק מבריקים שקופצים על כל אקזיט ורצים לספר לחבר'ה. אם צ'ק פוינט היתה מונפקת השנה, סביר להניח שגיל שוויד היה לוקח את הכסף, מחלק קופונים שמנים לאנג'יילס – אותם משקיעים שמזרימים כסף לרעיון ראשוני והופכים לבעלי השליטה – ונשאר אמנם עם סכום מכובד, אבל לא מספיק לרשימה זו.
יש לזכור שישראל אינה מדינה של מחצבים או שטחים אינסופיים. את הערך המוסף שלה שואבת המדינה מההון האנושי שלה – יזמים שמותירים חותם מהותי, עסקי או אחר. מהבחינה הזו הסיפור עגום אף יותר בתעשייה הישראלית. יותר ויותר יזמים ותיקים אינם מורישים את העסק לדור הבא ומעדיפים למכור את עסקיהם לחברות בינלאומיות ולתת לצעירים הזדמנות להתחיל מחדש, עם כיסים עמוקים במיוחד. כך השלימה השנה משפחת ורטהיימר את מכירת ישקר וטכנולוגיית להבים לוורן באפט, ואילו משפחת פרופר השלימה את מכירת אסם לנסטלה. גם משפחות סגול, לפי הערכות בשוק, בדרך למכירת כתר פלסטיק לגוף בינלאומי – לא מן הנמנע ששוב תהיה זו ברקשייר האתווי של באפט. כל אלה באו לידי ביטוי ברשימה המייצגת תמונת מצב של העושר בישראל בשנת 2014.
-לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
