תחקיר מקיף של הניו יורק טיימס, המתבסס על מסמכים ועדויות של אנשי מוסד, מגלה כיצד נחשפה רשת ההשקעות הגלובלית של חמאס על ידי המוסד ומצביע על מחדלי הממשלה בראשות בנימין נתניהו, שלא נקטה פעולה מיוחדת לעצירת מנגנון הכספים לאור הממצאים שהוצגו בפניה.
אולם כבר לפני שנתיים הזהיר בכיר לשעבר במוסד בראיון מיוחד לפורבס ישראל, כי מזוודות הכסף שהועברו בשנים האחרונות לחמאס פגעו אנושות במלחמה הפיננסית שניהל המוסד בארגון הטרור. הראיון התקיים במסגרת פרויקט פורבס ישראל למיפוי ארגוני הטרור העשירים בעולם.
מהתחקיר של הניו יורק טיימס עולה, כי כבר בשנת 2018 הצליחו אנשי היחידה הכלכלית המיוחדת של המוסד ״הרפון״ לחדור למחשבו של בכיר חמאס ולשלוף משם מסמכים פיננסיים, חשבוניות ופנקסי חשבונות. המסמכים, שהונחו מאוחר יותר על שולחנו של ראש הממשלה, שירטטו את קרן ההשקעות הגלובלית שבנה חמאס לאורך שנים ארוכות וכלל החזקות בחברות מגוונות במדינות רבות.
עוד עולה מהתחקיר האמריקני, כי שווי קרן ההשקעות הגיע לכ-500 מיליון דולר, ממנה הצליח ארגון הטרור למשוך רווחים של עשרות מיליוני דולרים בשנה אשר שימשו להתעצמותו הצבאית. ממצא זה מאשש למעשה במדויק את ממצאי תחקיר הטרור שפרסם פורבס ישראל בינואר 2022.
בתחקיר פורבס ישראל, במסגרת פרויקט "ארגוני הטרור העשירים בעולם", נכתב כי בעשורים האחרונים פיתח חמאס רשת עסקית מסועפת, שבאמצעותה הוא שולט על כ־40 חברות מסחריות בטורקיה, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן, אלג'יריה וסודן – רובן בתחומי הנדל"ן והתשתיות. חברות אלו מנהלות פרויקטים בהיקפים גדולים ומחזיקות עבור חמאס נכסים בשווי הנאמד בכחצי מיליארד דולר – כאשר מתוך הכנסתם מולבנים ומוזרמים לחמאס עשרות מיליוני דולרים בשנה.
עוד חשף תחקיר פורבס, כי ״החברות מוחזקות ונשלטות על ידי תומכי ופעילי חמאס, רשומות על פי החוק המקומי, מדווחות לרשויות המס ומנהלות קשרים לגיטימיים לכאורה עם חברות בינלאומיות, בנקים, ספקים ולקוחות רבים. כל זה מתאפשר בזכות משטר אוהד בטורקיה, לאחר שסעודיה ומדינות מפרץ אחרות הראו להם את הדלת החוצה. את הרגולציה המקלה של מערכת הבנקאות הטורקית מנצל הארגון כדי להלבין ולשנע הון שנצבר בקופתו בזכות אותן חברות״.
הלבנת כספים באמצעות קרנות צדקה
״התשתית הפיננסית בטורקיה מנוצלת גם לגיוס כספים מאנשי עסקים פלסטינים אמידים, בעלי חברות ועסקים. גם מערך קרנות הצדקה ועמותות הסעד והרווחה, מודל מימון פופולרי בקרב ארגוני טרור, מנוצל לגיוס עשרות מיליוני דולרים בשנה המולבנים ומוזרמים אליו באותה השיטה״.
בראיון מיוחד שקיימנו לצורך התחקיר עם בכיר המוסד עוזי שעיה, ציין איש הביון לשעבר את חשיבותה של טורקיה כפלטפורמה חיונית ואף קריטית בפעילות של חמאס. דבריו מקבלים כיום תוקף ומשמעות חזקה בעיקר נוכח התקפותיו החוזרות ונשנות של הנשיא ארדואן על ישראל ותמיכתו הבלתי מסויגת בחמאס, חרף מתקפת הטרור הרצחנית והמלחמה בה פתח ב-7 לאוקטובר. "טורקיה היא הבסיס והמוח הפיננסי של חמאס, שמשתמש בבנקאות, בחלפנות ובמערך העסקי הטורקי לצרכיו. כל אנשי הכספים והאסטרטגים הפיננסים שלו יושבים במדינה ומנהלים משם את כל האופרציה הכלכלית של הארגון. טורקיה גם משמשת צינור שדרכו מנותבים הכספים מאיראן", אמר אז.
"שבירת כל הכלים"
שעיה, שצבר ניסיון רב בלחימה הכלכלית במהלך שירותו כבכיר ביחידת 'צלצל', היחידה החשאית שהוקמה במטרה לחסל את התשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור, תקף אז בחומרה את תופעת מזוודות הכסף, שהפכה לשגרה תחת ממשלות נתניהו. כבר לפני שנתיים בראיון מיוחד שערכנו עימו במסגרת התחקיר התריע מפני התופעה שהפכה לשיטה מסוכנת: "ישראל נותנת להכניס עשרות מיליוני דולרים מדי חודש לתוך עזה – ומאפשרת בכך את ההתפתחות הכלכלית של הארגון", הזהיר אז והצביע על אותן מזוודות הכסף לחמאס כנקודת שבר גדולה במלחמה הפיננסית בארגוני טרור: "זה בבחינת שבירת כל הכלים. להגיד שכל מה שעשינו בעבר, פשוט לא שווה״.
״אחרי שמעבירים 30 מיליון דולר לחמאס, זה בעייתי מאוד לערוך מבצע לעצירת 150 אלף שקל״. התריע, ״העוצמה של הכלי הזה הייתה בתפיסה האסטרטגית ובהבנה שזו אחת הרגליים החשובות של הלחימה בטרור – כך שלהגיד שאנחנו ברגרסיה פה, יהיה תיאור עדין של המצב״.