האוזר: "אין מתאם בין תרומתו של מנהל להצלחתה של החברה"

הבעיה העיקרית עם שכר הבכירים היא שאין מתאם בין תרומתו של המנהל להצלחתה של החברה, כך אמר היום יו"ר הרשות לניירות ערך (ני"ע) שמואל האוזר. בכנס שארגן איגוד החברות הציבוריות ומשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן בנושא שכר הבכירים, אמר האוזר: "יש עלייה מונוטונית בשכר המנהלים בשנים האחרונות גם אם החברה מצליחה וגם אם לא – גם אם הערך שלה בשוק יורד המנהל מתוגמל יותר. יש בעיה שגם חברות שהרווחיות של מניותיהן ירדה, שכר הבכירים וההטבות הנלוות להן עלה. בנוסף, בכירים בעלי שליטה מקבלים יותר תגמול ממנהלים שאינם בעלי שליטה. בשנים האחרונות הפער הזה הצטמצם וזה לטובה".

האוזר התייחס לתפקיד הרשות במסגרת השמירה על השקיפות בנושא שכר הבכירים. "התפקיד שלנו, הרשות, הוא שכולם ידעו מה מצפים מהם ולדאוג שבידי המשקיעים יהיה מידע מלא. אנו מתכוונים לפעול בכלים שעומדים לרשותנו כדי לדאוג שלציבור יהיה גילוי מלא בהקשר לתיקון 20. במקרים מסוימים אנחנו גם נתמוך בתובענות ייצוגיות ותובענות נגזרות – התפקיד שלנו זה גילוי, ואנו נקפיד על כך".

עוד אמר האוזר: "המגמה שלנו היא להגביר את כוחם של בעלי המניות מהציבור בנושא ממשל תאגידי. אחד הפתרונות שהצענו בכדי להמשיך את המגמה הזו, במיוחד לאור המבנה הריכוזי של השוק הישראלי הוא יצירת נגישות נוחה לאסיפות הכלליות באמצעות מערכת הצבעות אינטרנטית. המערכת שלנו מוכנה ואנו רק צריכים לעשות כמה שינויים שקשורים לענייני החקיקה כיצד ליישם את זה. אני מקווה שבשנה הקרובה נגיע לכך שכל משקיע יוכל להצביע מביתו כולל המוסדיים".

שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע | צילום: דוברות משרד האוצר

גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט התייחס לחוק שכר הבכירים ואמר: "שמבחינתו החוק הזה הוא הזדמנות, קריאת השכמה לנושאי המשרה בחברות ולדירקטורים, שמבקשת מהם לקחת את החוק הזה כהזדמנות להשיב את אמון הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות בחברה ובמודל האישיות המשפטית הנפרדת. החוק מבקש להתמודד עם הטענות על כך שלא ניתן לתת אמון בתהליכים אלו".

ליכט הביע חשש כי החוק עלול להתפס כמעין רגולציה, אותה ינסו החברות לעקוף באמצעות תרגילים חשבנואים. "אנו מצפים למדיניות שכר שפויה ולהורדת שכר מוגזם. אין כוונה בחוק לצמצם את הפערים במשק ובחברה. הפתרונות לבעיה הזו נמצאים במקומות אחרים. התיקון מתמקד רק בחברות הציבוריות. הוא בא להתמודד עם שתי בעיות עיקריות: קפיצת שכר בלתי מוסברת בשנים 2003-2009 ומעבר משכר קבוע לדומיננטיות של שכר משתנה כמו בונוסים אופציות ופיצויים למרות שלא נמצאה תאימות בין ביצועי החברה לשכר".