|
שר התקשורת, גלעד ארדן, מתכוון להעביר בכנסת חקיקה שתחייב את חברות הוט ויס לשווק חבילות צרות בסיטונאות, כלומר גם לחברות אחרות אשר מתעתדות להכנס לשוק – כגון סלקום ופרטנר.
בכך תוכלנה חברות נוספות להציע לצרכנים חבילות תקשורת מלאות: תשתית ואספקת אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה ובעתיד גם סלולר, מבלי להידרש להשקעה אדירה בתשתית כתנאי סף לכניסה לשוק. כניסתה של תחרות בתחום זה צפויה להביא תועלת רבה לצרכנים בישראל, בדומה לשינויים שקרו בשנה האחרונה בתקשורת הניידת.
נכון להיום פועלות בתחום התקשורת הקווית הנייחת שתי חברות בעלות תשתית – בזק והוט. במידה וחברה מעוניינת להיכנס כשחקן חדש לענף התקשורת הקווית הנייחת בפריסה רחבה,
מבלי להיות תלויה בתשתיות החברות הקיימות, הדבר ידרוש ממנה השקעה בתשתית נייחת בעלות של מליארדי שקלים כרף כניסה לענף, מה שמהווה חסם כניסה משמעותי ביותר אשר מצר את התחרות בענף.
על כן אימץ משרד התקשורת על פי המוצע בחוק ההסדרים כמדיניות לקדם שוק סיטונאי לתשתית נייחת, אשר יחייב את בעלי התשתית הנייחת הקיימים למכור בסיטונאות למפעילים חסרי תשתית את שירותיהם במחיר עליהם יסכמו ביניהם, או, ככל שידרש, במחיר שייקבע באופן רגולטורי.
צילום: מרק ישראל סלם
סמכויותיו של שר התקשורת יורחבו. הוא יהיה רשאי לקבוע הצמדת תשלומים לפי החוק למדדים אחרים מלבד מדד המחירים לצרכן, ויכול יהיה להורות בדבר חיוב בעל רישיון בתשלום בעד פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש. ארדן יוסמך לתת הוראות לבעל רישיון שיחולו באופן מיידי לתקופה מוגבלת, אם נוכח כי פעולות בעל הרישיון מעוררות חשש לפגיעה מיידית בתחרות.
כמו כן יוכל ארדן לקבוע, בהסכמת שר האוצר, תשלום מירבי או מזערי בעד שירותי בזק, ללא מגבלת הזמן הקבועה כיום בחוק.
|
