|
מלכתחילה היה ברור שג׳וב קל זה לא יהיה. כבר כשנכנס לתפקיד באמצע השנה שעברה היה על אלי גליקמן להתמודד עם חברה בקשיים פיננסיים ועם ועד עובדים חזק ואימתני.
בשנה האחרונה עברה על חברת החשמל טלטלה עזה, ונראה ששיאו של המשבר עוד לפניה. המאבקים המוכרים עם ועד העובדים פינו את מקומם להתמודדות על יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה ולספק את כל החשמל שנדרש ממנה, מבלי לפשוט על הדרך את הרגל.
החברה, שספגה דוחות ביקורת קשים ממבקר המדינה, סמוכה לשולחנו של משרד האוצר, שנדרש להעמיד ערבויות כספיות בזו אחר זו, האחרונה בהן בהיקף של 2 מיליארד שקל. במצב הזה, הדבר האחרון שמנכ״ל החברה גליקמן היה צריך, זו פרשה מביכה כפרשת "הבור התזרימי״ בעומק של 1.4 מיליארד שקל, שנפער בדיווחי החברה למשרד האוצר, מה שחייב אותה לבקש הגדלה נוספת של הערבות.
מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן | צילום: יוסי וייס
יש לציין, כי הוחלט שהפשלה לא תגבה את מחיר ראשו של המנכ״ל (אבל הראו לסמנכ״ל הכספים את הדרך החוצה). הדי הפרשה נרגעו, משרד האוצר הסכים להעמיד ערבות של 500 מיליון שקל בגיוס קרוב שמטרתו קניית דלקים והוצאות שוטפות, וכן להשלים את הערבויות ל־1.5 מיליארד שקל הנדרשים. אבל זה לא סוף הסיפור: חברת החשמל נכשלה בגיוס ההון בהנפקה פרטית למוסדיים וגייסה רק 738 מיליון שקל – במקום הסכום המתוכנן של מיליארד שקל. מרבית הסכום גויס בתנאי ריבית שיא של 6.5%. מה יעלה בגורל ההנפקות הבאות שהחברה זקוקה להן כאוויר לנשימה?
|
