|
באופן מפתיע, אולי, וכנגד כל הסיכויים, נוחי דנקנר היה יכול לסכם את השנה הזאת אחרת. "הרע מכל מאחורי״, יכול היה לומר לעצמו. בדירוג שפרסמנו כאן לפני שנה בדיוק הכתרנו אותו כמסתבך של 2011, אבל ממש עד סוף השנה הזאת, נראה היה שאיכשהו, כנגד כל הסיכויים, הוא מצליח להחזיק את העסק.
זה לא שהייתה זו שנה מוצלחת. זאת הייתה שנה של מאבקי הישרדות אינסופיים, התמודדות בכמה חזיתות במקביל – עסקיות, כלכליות, רגולטוריות, תקשורתיות ותדמיתיות. צרות מהסוג שיש רק לטייקונים עתירי זרועות השולטים ביותר מדי אזורים במשק הישראלי. בקיצור, רכבת הרים.
השפעות ההשקעה הכושלת בבנק קרדיט סוויס, ההשקעה המגלומנית בלאס וגאס, המכה שספגה חברת הסלולר סלקום, הדי המחאה החברתית שהמשיכו להכות בשופרסל וההפסדים בגין עיתון מעריב. כל אלה הובילו להערת עסק חי, כאשר לקבוצה חובות של מיליארדים למחזיקי האג״ח.
ואז נדמה היה שהגיעה הישועה – איש העסקים אדוארדו אלשטיין הזרים קצת כסף לאימפריה של דנקנר, ונתן לו את החמצן הדרוש כדי לסיים את השנה. כמעט עד למועד סגירת הגיליון נדמה היה שנוחי יצליח בכל זאת לעשות את הבלתי ייאמן ולסיים את השנה הזאת מבלי להתמוטט, ואפילו ללא הסדר חוב. אבל אם לרגע, עוד נדמה היה שאפשר להכתירו בתואר "המפסיד המנצח״ של 2012. לרוע מזלו של דנקנר, השנה שלו מסתיימת בנקודת שפל חדשה.
דנקנר | צילום: יח"צ, תומריקו
בסוף נובמבר פורסם כי דנקנר נחקר ברשות ניירות ערך בחשד למעורבות בהרצת מניות ערב ביצוע הנפקה של אי.די.בי בפברואר 2012. דנקנר, על פי החשדות, מימן רכישה של מניות בניסיון להעלות את מחירן ערב הנפקת האג״ח.
מוקדם עוד לומר איך תתפתח פרשה זו, אך נדמה שכבר אפשר לקבוע שמדובר בעוד מכה כואבת במיוחד. למרות הקמפיין התקשורתי שחוזר ומציג את הטייקון כהתגלמות של כל הבעיות בכלכלה הישראלית ושל הציניות חסרת המעצורים של הטייקונים – בקרב הציבור דנקנר הצליח עד כה לשמר את תדמיתו כאיש עסקים הגון יחסית, שהסתבך במידה רבה שלא באשמתו. במידה מסוימת, נראה כי תדמיתו זו, האמון שהציבור עדיין נותן בו ובכוונותיו הטובות, היא שהחזיקה את העסק בחיים ונתנה לו מעט מהחמצן לו הוא כה זקוק.
אם, כפי שנדמה בימים הראשונים שלאחר התפוצצות הפרשה, גם זה השתנה – אז באמת, כמו שאומרים אצלנו, נוחי יכול להתחיל "לסגור את הבסטה״.
|
|
