|
המלחמה בחברות הסלולר והמהפכה הדרמטית בחשבונות הסלולר של כולנו הפכו את משה כחלון לגיבור עממי. אחרי שהוריד את הברונים השודדים מחברות הסלולר על ברכיהם וחסך לפחות מאות שקלים לכל משפחה, התואר רובין הוד באמת קטן עליו.
אבל דרכו של רובין הוד מגבעת אולגה לתהילת עולם לא מצאה חן בעיני חבריו הפוליטיקאים, שראו איך הגיע כחלון משום מקום והפך את אחד המשרדים האפרוריים ביותר למכרה זהב יח"צני. על פי השמועות, גם בנימין "תהיו כחלונים" נתניהו לא ראה בעין יפה את הפופולריות הגואה של נאמנו.
גם מנצח וגם מפסיד. כחלון | צילום: מגד גזני, באדיבות וואלה!
כחלון חש כנראה בכתף הקרה וברשימת החיסול שסוגרת עליו. הוא ידע שעל המקום הראשון שהשיג בעבר בפריימריז הוא יכול רק לחלום, וגם מקום ריאלי כבר לא מובטח. הוא הבין שבכל התמודדות עתידית יוסט הדיון מהצלחתו המסחררת במשרד התקשורת לכישלונו המהדהד במשרד הרווחה. מהטיפול של חבריו בליכוד הוא ייצא, במקרה הטוב, השריף מנוטינגהם.
במקום לעמוד ולהילחם העדיף כחלון להרים ידיים, והודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים. פרישתו הדרמטית הדהדה מקצה הארץ ועד קצהה – איך ייראו חיינו ביום שאחרי הכחלון? מה נעשה בלי הכחלוניזם? לאן הולך המפעל הציוני מכאן?
אבל לא אלמן ישראל. מיד אחרי הפרישה הדרמטית התחילו לדלוף הידיעות על הקמת המפלגה החדשה – כחלון יקים, כחלון יבנה, כחלון ירוץ, כחלון יתחרה. זה בכלל תרגיל של ביבי. זה בכלל גאונות של כחלון. הוא מתייעץ עם מקורביו. הוא לומד את הנושא. אחרי סופ"ש אצל אימא הוא יחליט.
ואכן, אחרי סוף השבוע אצל אימא הוא החליט. רובין הוד מגבעת אולגה קיבל את ההחלטה הפשוטה, בחר בדרך הקלה. כחלון, שוב, העדיף לברוח משדה הקרב. הוא לא יסכן את הפופולריות. הווינר הפך ללוזר.
|
