|
כבר לפני כ־2,400 שנה, בחורשת עצים מצפון לאתונה, למדו ראשוני הסטודנטים בגימנסיון האפלטוני מתמטיקה וגאומטריה, פילוסופיה, אסטרונומיה, מוזיקה, משפטים, ספרות והיסטוריה מפיו של אחד מגדולי ההוגים של העת העתיקה. אבל אפילו אפלטון, מי ששורשי הפורמט האקדמי של ימינו שאובים מפועלו אי אז בעידן אחר ומרוחק, לא היה יכול להעלות בדעתו כיצד תיראה ירושתו בעידן המהיר והחדשני של המאה ה־21.
הכתבה מופיעה בגיליון "הכי טובים 2017" של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
במציאות כזו בולטות תופעות: ראשית, ההתפתחות הטכנולוגית, המדעית והאינטלקטואלית מגדילה ומרחיבה את הידע האנושי, שמצטבר ומשתכלל. ככל שהיריעה הולכת ומתרחבת, גם האפשרויות שעומדות בפני קהל הלומדים מתגוונות. קשת המקצועות הזמינים לציבור כיום היא עצומה, לא פחות. שנית, תלמידיו של אפלטון, כמו הכמרים בימי הביניים, האצולה בימי הרנסנס ואפילו הגברים הלבנים בארצות המערב של לפני מאה שנה – כולם היו מועדון סגור בשוק הידע והלמידה בשעתם. את העושר האינטלקטואלי של תקופות העבר שמרו לעצמם תמיד קהלים פריבילגיים ובעלי אמצעים, שניהלו אותו במעגל סגור. כיום לעומת זאת, המגמה שונה באופן ברור – לא זאת בלבד שאוריינות בסיסית ולימודי יסוד הופכים למנת חלקן של אוכלוסיות גדולות יותר ויותר, אלא שהלימודים האקדמיים וההשכלה הגבוהה פתחו את שעריהם לרווחה, והם משתפים כיום המוני בני אדם בהררי הידע האנושי.
השוק האקדמי מוצף בתחומי לימוד. מה הכי כדאי ללמוד ואיפה? | צילום: Fotolia
כשיש כל כך הרבה, מה בעצם כדאי ללמוד? אם לשפוט לפי מידת הפופולאריות של תחומי הלימוד השונים שמציעה האקדמיה הישראלית, נראה שגם ב־2016 מדעי החברה המשיכו למשוך אליהם בישראל את מספר הסטודנטים והסטודנטיות המצרפי הגדול ביותר לתואר ראשון, שני או שלישי – 19.2% ליתר דיוק, על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה. אלא שבמחקר שמתפרסם בשבועות האחרונים מאירים החוקרים זאב קריל וצליל אלוני ממשרד הכלכלן הראשי באוצר נקודה חשובה אחרת שמתקשרת באופן ישיר לענייננו – הם בוחנים את הקשר בין לימודים אקדמיים כאלו ובין מוֹבּיליוּת חברתית (כלומר היכולת להתקדם בסולם הסוציו־כלכלי בחברה, בהשוואה לדור ההורים). לא רק בתקופות עתיקות החברה האנושית היתה בנויה ממעמדות שונים, אך בניגוד לאקדמיה כמועדון סגור לעשירים בלבד, כיום, כפי שמראים קריל ואלוני (כמו חוקרים אחרים לפניהם), היא מאפשרת לבוגרים לנפץ את המסגרות שלתוכן הם נולדו, ולנוע בחברה בזכות הידע והיכולות החדשים שרכשו.
השילוש הקדוש
שלושה מקצועות לימוד בולטים מאוד מעל כל היתר בהקשר הזה, לפי ממצאיהם של החוקרים: הנדסה (שאותה לומדים כ־18.1% מהסטודנטים בישראל), מחשבים (6.7%) ורפואה (1.1%). אלה המקצועות שמספקים לבוגריהם את הסיכוי הגבוה ביותר למוביליות חברתית; הם משפרים בעשרות אחוזים את סיכוייהם לנוע מהחמישון החברתי־כלכלי התחתון, שאליו השתייכו הוריהם, אל החמישון העליון.
על רקע זה ביקשנו, זו השנה השנייה ברציפות, להציג דירוג של הפקולטות הטובות בישראל, והפעם: במקצועות שפותחים את הדלת הרחבה ביותר אל החברה ביום שאחרי הלימודים. אז באיזו אוניברסיטה או מכללה ישראלית הכי כדאי להפוך למהנדסי חשמל? איזה מוסד ישראלי נחשב לאחד מעשרת הטובים בעולם במדעי המחשב? כמה רופאים חדשים נולדים מדי שנה בישראל, והיכן זה הכי כדאי? אלו הן הפקולטות הטובות בישראל 2017.
כך בדקנו
גם השנה בחרנו לבחון מגוון משתנים בבואנו לדרג את הפקולטות הטובות בישראל: שיעור הסטודנטים המסיימים את לימודיהם בזמן התקני (שנתיים+); שיעורי השכר והתעסוקה הממוצעים של בוגרי הפקולטות לאחר שנתיים מסיום לימודיהם; דירוג המוסדות במדד שנחאי הבינלאומי לשנת 2017, המספק במקביל לדירוג הכללי שלו גם דירוגים בשורה ארוכה של תחומי לימוד ספציפיים; וכן נתונים המעידים על מידת ההשפעה (אימפקט) שיש לפקולטה על הדיסציפלינה שלה ברמה הבינלאומית. בין השאר למשל, נבדק שיעור הציטוטים האקדמיים של מאמרים ומחקרים פרי עטם של אנשי סגל וחוקרים בפקולטה על ידי חוקרים ומפרסמים אחרים בתחום.
נוסף על כל אלו, הפעם הוספנו לשקלול עוד מדד אחד מרכזי – באדיבות התאחדות הסטודנטים הארצית, נעזרנו בממצאי סקר הסטודנט לשנת 2016, שנערך על ידי מכון המחקר מאגר המוחות, ועליו ענו יותר מ־11 אלף סטודנטים מכל רחבי הארץ, כדי להיטיב ולהבין אילו מוסדות הם הטובים ביותר גם בעיניי הלקוחות המרכזיים בשוק האקדמי – קהל הסטודנטים. השאלות נגעו ברמת הקורסים, בטיב ההוראה של המרצים ושל המתרגלים, ביחס המרצים לסטודנטים, בשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה, באופן קביעת הציונים ובתוכנית הלימודים לתואר.
הנדסה
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי בשנת הלימודים תשע"ו (2015־2016) הנטייה ללימודי הנדסה אפיינה בעיקר את מי שמשתייכים לאשכולות החברתיים־כלכליים הבינוניים בישראל, אשכולות 7־5, כש־15.1% מהם לומדים הנדסה. לעומתם, לומדים מקצועות הנדסיים באקדמיה רק 11.1% מהמשתייכים לאשכולות הנמוכים ו־12.9% מהמשתייכים לאשכולות הגבוהים. ארבעה מקצועות הנדסיים הם הנפוצים ביותר בישראל, ויחד לומדים בהם כשני שלישים מכלל תלמידי ההנדסה במדינה – הנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מחשבים (תוכנה) והנדסת מכונות.
אוניברסיטת תל אביב | צילום: יח"צ
הטכניון הוא, ככל הנראה, המוסד המוביל בישראל ללימודי הנדסה, ובאופן כמעט בלתי מעורער. כך למשל, מתוך 22 מקצועות הנדסיים שונים שדורגו במדד שנחאי לשנת 2017, ב־16 מופיעים מוסדות ישראליים בצמרת האקדמיה העולמית, כשהטכניון מופיע ב־15 מתוכם. רק בתחום הנדסת האנרגיה הוא נעדר (אוניברסיטת בן גוריון היא המוסד הישראלי היחיד שמדורג במקצוע זה, בטווח המקומות 200־151, ועל פי בדיקת פורבס היא גם מובילה בפער משמעותי במספר הפרסומים האקדמיים והציטוטים שלו היא זוכה בתחום זה בהשוואה לכל יתר המוסדות בישראל). הנדסת מכונות, אוטומציה ושליטה מרחוק, הנדסת חלל, הנדסת תחבורה והנדסת מתכות – בכולן הטכניון הוא המוסד הישראלי היחיד שדורג בצמרת העולמית במדד שנחאי, כשבתחום החלל מדובר במקום השמיני העולמי.
מספר הציטוטים של מחקרי הטכניון במחקרים אקדמיים של חוקרים ממוסדות אחרים (משתנה שמעיד כאמור על מידת ההשפעה האקדמית שהמוסד זוכה לה) כמעט כפול בתחומי ההנדסה השונים (יחד) בהשוואה למוסדות הבאים אחריו – אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון.
הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת בר אילן זוכה לשיעורי שביעות הרצון הגבוהים ביותר מקרב הסטודנטים שלה בכל הפרמטרים שנסקרו על ידי התאחדות הסטודנטים ומכון מאגר המוחות, למעט בשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה (למשל, שימוש באתר למידה מקוון, הרצאות מוקלטות או התקשרות ווירטואלית עם צוות ההוראה). בנושא זה הפקולטה להנדסה של בר אילן מדורגת שלישית אחרי המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ואחרי הטכניון.
ככלל, רמות השכר הממוצעות של בוגרי הפקולטות להנדסה בישראל הן גבוהות משמעותית מהממוצע הכללי בישראל ונעות בין 17.1 (במכללות המתוקצבות, כמו סמי שמעון למשל) ל־23.5 אלף שקל בחודש (במכללות הפרטיות, כמו המכללה למינהל למשל). באוניברסיטאות מדובר בשכר ממוצע של מעט יותר מ־22.5 אלף שקל בחודש לבוגר הפקולטה להנדסה. הנתונים התפרסמו לאחרונה במחקר אחר שערכו קריל ואלוני ממשרד הכלכלן הראשי באוצר יחד עם אסף גבע. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בוגרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב הם המשתכרים בסכומים הגבוהים ביותר בענף (בהתעלם מהמכללות הפרטיות, שביצועיהן ביתר המדדים שלנו לא בלטו).
רפואה
במדינת ישראל פועלות כיום חמש פקולטות לרפואה בלבד – באוניברסיטאות תל אביב, העברית ובן גוריון, בטכניון ובפקולטה הצפתית של אוניברסיטת בר אילן. בימים אלו מתנהלים דיונים גם על הקמת פקולטה באוניברסיטת אריאל בשומרון, אך אין ספק כי גם אם היא תוקם, יכולתן של כל שש הפקולטות יחד לענות על צורכיה של מערכת הבריאות הישראלית היא דלה – כ־600 בוגרים מצטרפים מדי שנה למעגל הרופאים של ישראל, כשהצורך המוכר במערכת הוא כמעט כפול.
במצב הדברים הזה, כשהביקוש גבוה בהרבה מהיכולת של הפקולטות לקבל סטודנטים לשורותיהן, מבחני הקבלה והמיון ללימודי רפואה בישראל הם מהמסובכים (והיקרים) בעולם ומצריכים ממוצעי בגרויות מרקיעי שחקים, ציון פסיכומטרי שיתחיל ברף 730 הנקודות, מעבר של מבחר מבחני התאמה, בחינות בקיאות וראיונות אישיים – ועל כל אלה רצוי להוסיף גם לא מעט מזל.
אוניברסיטת בר אילן | צילום: יח"צ
כך קורה שישראלים רבים בוחרים להעתיק את מגוריהם למדינות אחרות, שבהן תנאי הקבלה ללימודי הרפואה מחמירים פחות. אך בכל זאת, כפי שראינו, מי שמתקבלים בסופו של דבר ללימודי רפואה בישראל ומסיימים אותם בהצלחה, נהנים ממוֹבּיליוּת חברתית משמעותית מאוד בהשוואה להוריהם: על אף שרק 1.1% מהסטודנטים הישראלים הם סטודנטים לרפואה, במידה שיסיימו בהצלחה את לימודיהם, הם יגדילו את סיכוייהם לנוע מהחמישון התחתון באוכלוסייה אל העליון ב־57%.
כמו לפני שנה, גם בדירוג הנוכחי אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית מדורגות ראשונות, ובפער נמוך זו מזו. שני המוסדות התברגו בטווח המקומות 200־151 בדירוג שנחאי 2017. בעוד מאמרים פרי חוקרים ואנשי הסגל של האוניברסיטה הירושלמית מצוטטים יותר בתחום הרפואה על ידי חוקרים אחרים, בהשוואה למקבילתה התל אביבית, דווקא האחרונה היא זו שמפרסמת יותר מאמרים. היות שהפערים בין המוסדות בשני המשתנים קטנים מאוד, הם כמעט מנטרלים זה את זה, ולכן ההכרעה נשענה ברובה על עמדתם של הסטודנטים עצמם.
כשמדובר בסקרי שביעות רצון, קשה להשוות בין מכללות לאוניברסיטאות ובין חוגים קטנים לחוגים גדולים (מבחינת מספר הסטודנטים הלומדים בהם), משום שסטודנטים שלומדים במוסד אחד לא מכירים על פי רוב אופני לימוד אחרים, ולכן שביעות הרצון שלהם, אותנטית ככל שתהיה, אינה נמסרת בהשוואה לאופני לימוד אחרים, אלא בהשוואה לציפיותיהם. אבל כשמדובר בשני החוגים הגדולים והמובילים בארץ, שניהם באוניברסיטאות הגדולות, ההשוואה הופכת לאפשרית.
הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב דירגו את המוסד שלהם במקום הגבוה ביותר בכל הנוגע למבנה תוכנית הלימודים לתואר, אופן קביעת הציונים, טיב ההוראה של המרצים ויחסם לסטודנטים. בירושלים הסטודנטים העניקו את הציונים הגבוהים ביותר לפקולטה שלהם בנוגע לרמת הקורסים ולאיכות ההוראה של המתרגלים. הטכניון מוביל בשביעות הרצון משילוב טכנולוגיות למידה. בסופו של דבר, הפקולטה התל אביבית היא המוערכת ביותר על ידי הלומדים בה. בשקלול שיעורי השכר והתעסוקה של בוגרי הפקולטות בשנתיים שלאחר סיום הלימודים, המקום הראשון ניתן גם השנה לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
מחשבים
אחד מתחומי הלימוד הבררניים יותר בישראל הוא מדעי המחשב – כמו בלימודי רפואה, שיעור נמוך מאוד מהסטודנטים הישראלים מצליחים להתקבל אליו בסופו של דבר, אך מי מהם שיתקבל ויסיים את לימודיו בהצלחה (כ־67%) יגדיל משמעותית את רמות השכר שלו בהשוואה לכל סטודנט אחר. השכר הממוצע של בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטאות עומד על יותר מ־27 אלף שקל בחודש (נכון לשנת 2014) – המקצוע הפך למשתלם ביותר בשוק ההשכלה הגבוהה בישראל.
על אף שהוא לא זמין לסטודנטים לתואר ראשון, ראוי לציין את מכון ויצמן למדע בתור המוסד הישראלי הבכיר בכל הנוגע למדעי המחשב. הוא מדורג עשירי בעולם במדד שנחאי, הוענקו לחוקריו כבר עשרות פרסים בינלאומיים חשובים בתחום, והוא מהבולטים במספר המחקרים הבינלאומיים שהוא מוציא אל הפועל.
אוניברסיטת בן גוריון | צילום: יח"צ
אך כדי לשרת את קוראינו עם מוסד שיהיה זמין להם, לצדו של מכון ויצמן למדע, פותחת את הדירוג שלנו גם הפקולטה למדעי המחשב של הטכניון, כשבעורפה נושפת הפקולטה של אוניברסיטת תל אביב, בפער זעום. שני המוסדות מדורגים במדד שנחאי בטווח המקומות 150־101, מספר הציטוטים שלהם זוכים הפירות המחקריים של שניהם בספרות המקצועית כמעט זהה, וגם שיעורי התעסוקה והשכר של בוגריהם כמעט זהים (ומובילים את הענף כולו). בסופו של דבר, לטובת הטכניון הכריעו שני פרמטרים – חוקריו מפרסמים יותר מאמרים אקדמיים, ושיעור שביעות הרצון של הסטודנטים בו גבוה מזה של הסטודנטים התל אביבים.
אמנם שלוש הפקולטות הללו – במכון ויצמן למדע, בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב – הן המובילות בארץ, אך המבחר הגדול של מכללות ואוניברסיטאות שמלמדות מחשבים ומדעי המחשב מספק מספר גדול למדי של מוסדות בולטים בלפחות פרמטר אחד. כך למשל, במדד שנחאי מופיעות גם הפקולטות של אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת בר אילן בטווח המקומות 400־301, וזו של האוניברסיטה העברית בטווח 500־401; האוניברסיטה הפתוחה מדורגת גבוה בשיעור שביעות הרצון של הסטודנטים בתחום, ושכרם הממוצע של בוגריה בתחום המחשבים הוא מהגבוהים במדינה; המכללה האקדמית נתניה והמסלול האקדמי של המכללה למינהל מציגים שניהם את רמת שביעות הרצון הגבוהה ביותר בתחום בקרב הסטודנטים והם בולטים גם בשיעורי התעסוקה הגבוהים של בוגריהם תוך שנתיים מסיום הלימודים; המרכז הבינתחומי בהרצליה מצטיין בשיעור הסטודנטים שמסיימים בו את לימודי המחשבים בזמן המיועד.
בשקלול כל הפרמטרים, אל המקום השלישי נכנסה בסופו של דבר המחלקה של אוניברסיטת בן גוריון, שמציגה שיעור ציטוטים נאה בספרות המחקר (המעיד על מעמדה בקהילה המחקרית). משתנה נוסף שהכריע את הכף לטובתה הוא עבודתה הצמודה עם מרכז הסייבר הסמוך לאוניברסיטה בבאר שבע, המשמש מקפצה תעסוקתית לבוגרים ומקור ליישום מהיר ומיידי של הידע האקדמי שלהם ופירות המחקר שלהם. המחקר שם גם נהנה בתנאים האלו מעדכניות ורלוונטיות גבוהה, על רקע ההתמקדות הכללית של מדינת ישראל (הסטארט־אפ ניישן אחרי הכל) בענף הסייבר ביתר שאת בשנים האחרונות.
הכתבה מופיעה בגיליון "הכי טובים 2017" של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
