|
בניגוד למבצעים הקודמים, ובניגוד לקולות ההפגנות שעולים מן הרחוב, נראה כי התקשורת העולמית מציגה הפעם תמונה מאוזנת יותר כלפי הקונפליקט הנוכחי. בארה"ב, מובעת לא פעם גם תמיכה גורפת בעמדה הישראלית, החוצה מחנות פוליטיים. ביום שישי פורסם באתר פורבס האמריקאי מאמר תמיכה בישראל של כתב המגזין פסקל עמנואל גוברי, שמתייצב בצורה נחרצת לצד הטיעון הישראלי. נראה שגם ההסברה שלנו יכולה ללמוד דבר או שניים מהטיעונים הרהוטים שמציגים תומכינו בעולם:
"רבים מאתנו מתגאים בתפיסתנו העדינה וביכולתנו להבין את המורכבויות המוסריות והפרקטיות של העולם – וזוהי שאיפה ראויה. אך כאשר הדחף הזה הופך לאובססיה ודברים נתפסים כעובדות מוחלטות, הסיכונים מערפלים את התמונה יותר מאשר מבהירים אותה. יש כמה מקרים – מעטים, אך קיימים – בהם החישוב המוסרי הוא פשוט ביותר.
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
הייתי נוהג להתעניין מאוד בפרטי המדיניות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הייתי יכול להרצות באריכות על הפרטים הקטנים של קמפ דייויד, טאבה, ומפת הדרכים. על סוגי ההתנחלויות השונים, על המחסומים, צורתם המדויקת ומתארם. על החלטות האו"ם השונות ועל ההיסטוריה של פתח וחמאס. היום, לאחר כל כך הרבה שנים והסתבכויות, הספקתי לשכוח את רוב הפרטים.
אך מה שלא שכחתי זה את זה: מדינת ישראל היא דמוקרטיה, בה קיים שלטון החוק וכבוד לזכויות אדם (כן, לא בצורה מושלמת, בניגוד לארה"ב ולאירופה, שכפי שכולנו יודעים הן מושלמות). שנאה כלפי היהודים היא עובדה היסטורית מתמשכת, וכאשר לא עומדים מולה, היא תמיד מובילה לזוועות. השנאה הדמונית הזו הזדקקה לחלוטין אצל אויביה של ישראל, והדבר החשוב ביותר הוא זה: אם מחר חמאס, חיזבאללה ואויבה האחרים של ישראל יתפרקו מנשקם, השלום יפרח. אם ישראל תתפרק מחר מנשקה, יתרחש רצח עם. לכן, אין כאן שום אקוויוולנטיות מוסרית. לפעמים באמת יש רעים וטובים.
"לפעמים באמת יש רעים וטובים". טנקים בעזה | צילום: רויטרס
העובדה שהפלסטינים הם חלשים ועניים, בעוד ישראל חזקה ועשירה באופן יחסי, לא משנה דבר. גם העובדה שישראל לעיתים לא נוהגת בחוכמה, לא משנה דבר. אם ניקח אנלוגיה פרובוקטיבית באופן מכוון, אז כן, במהלך מלחמת העולם השנייה בנות הברית (אפילו אם מוציאים את ברית המועצות) ביצעו פשעי מלחמה. ההפצצות האסטרטגיות על גרמניה והטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי היו פשעי מלחמה. יחד עם זאת, אם הייתם חיים באותה תקופה ומשתמשים בפשעי בנות הברית על מנת ליצור שוויון מוסרי בין הצדדים, או שהייתם מסרבים לקחת צד, הייתם מואשמים בפיגור או בפחדנות.
זהו קונפליקט בו באמת יש רעים וטובים, והטענה שלא כך הדבר, היא פשוט לא ניתנת להגנה. האשם העיקרי בצרותיהם של הפלסטינים היא לא ישראל, אלא הטרוריסטים והפנטיים שמשתמשים בבני עמם ככלי למימוש הנקמה צמאת הדם שלהם.
אמירתה של גולדה מאיר היתה נכונה אז ונכונה גם היום: הסכסוך יסתיים, רק כאשר האויבים של ישראל יאהבו את הילדים שלהם, יותר מאשר הם שונאים את ישראל. כן, זה באמת פשוט עד כדי כך."
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
|
