15 שניות. זה הזמן שהקציבה הרשת החברתית אינסטגרם למשתמשים שלה כדי לספר את הסיפור שלהם בפיצ'ר המרכזי האחרון שהשיקה ב־2016 – הסטורי (סרטון קצרצר שעליו אפשר להוסיף אפקטים שונים, למי שלא ממש בעניינים). כלל לא בטוח שהיא שיערה אז שהפיצ'ר הזה הולך לחולל מהפכה שתוליד אלפי כוכבים חדשים ותהפוך אותם לעשירים מאוד.
הרשתות החברתיות יצרו במה חדשה וחינמית עבור הכוכבים של ימינו, אך אין רשת שעשתה זאת יותר בהצלחה מאשר אפליקציית אינסטגרם, שעלתה לאוויר לפני כעשור. באמצעות התמונות והסרטונים שהם מעלים יכולים האינסטא־סטארים להוביל היום קמפיינים של חברות ענק, שמשלמות להם במצטבר מאות אלפי שקלים – וכל זאת, מבלי שרגלם דרכה אי פעם באולפן טלוויזיה או רדיו.
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם
אם בעולם התקשורת הישן, הרייטניג הוא שם המשחק, כאן ההצלחה נמדדת לפי נתונים מספריים, כמו כמות העוקבים אחרי הפרופיל, אחוז החשיפה לפוסטים או כמות הלייקים והצפיות בסטורי.
דומיננטיות של המדיה החברתית
״תעשיית התקשורת ויחסי הציבור עברה שינויים גדולים בעשר השנים האחרונות וכמעט כל השינויים הללו קשורים, לפחות במידה מסוימת, לדומיננטיות של המדיה החברתית", אומרים ערן ניזרי ויונתן עראמי, שותפים בקבוצת לידרס (LDRS Group), סוכנות משפיעני רשת שמתמחה במעקב וניתוח נתונים באינסטגרם.
לידרס הם אחד משותפינו ביצירת הדירוג הראשון של כוכבי האינסטגרם המרוויחים בישראל. "כל כוכבי הרשת שנכנסו לדירוג השנה משתפים פעולה עם המותגים המובילים בישראל, שבוחרים בהם בגלל העוצמה שלהם ברשת החברתית", אומר ניזרי. "חלקם לא היו נבחרים לקמפיין כזה או אחר לולא היו להם מאות אלפי עוקבים באינסטגרם".
"שוק הפרסום והשיווק ברחבי המדיות החברתיות נוסק למעלה בשנים האחרונות", מוסיף שלמה סער, שעומד יחד אחיו דוד מאחורי עמוד האינסטגרם התקשורתי "ישראל בידור", העוקב ומסקר את תעשיית הבידור בישראל. "התקציבים של כל החברות הגדולות בישראל הולכים לכיוון הזה בצורה גורפת. יש לכל מותג את היכולת לבחור מי הם כוכבי הרשת או גופי התקשורת שיקדמו את הערכים של המותג לפי הגדרות זהוּת דומות. בכל העולם כבר הבינו שדור ה־Y ודור ה־Z הם צרכנים חכמים ומזהים מתי המשפיען ממסחר את עצמו ומתי לא, לכן חשוב מאוד הקריאייטיב. לדעתנו גוף תקשורת או כוכב רשת שמפרסם מוצרים שאינם תואמים את הערכים שלו פוגע קשות בתדמית שיש לו מול קהל האוהדים".
סימון התוכן השיווקי – לא בישראל
הנקודה הזו מקבלת משנה תוקף בישראל, מאחר שכאן, בניגוד למרבית העולם, לא נדרשים כוכבי האינסטגרם לסמן תוכן שיווקי. זו גם אחת הסיבות לכך שכאשר בוחנים את הנתונים של הכוכבים המקומיים, אפשר לזהות ביצועים טובים יותר מאלה של עמיתיהם בחו"ל. כך למשל, מדד ה־(LFR (Like Follower Ratio, שמוכר גם כ"אנגייג'מנט" או "מעורבות" (כלומר, היחס בין כמות הלייקים הממוצעת למספר העוקבים) נע בדרך כלל סביב 3% עבור חשבונות אינסטגרם גדולים ברחבי העולם. בארץ הוא גבוה באופן משמעותי. ה־LFR של נועה קירל (מקום 2 בדירוג), לדוגמה, עומד על 11%. גם הנתון הנמוך ביותר (4.3% של נטע אלחמיסטר, שעומדת בפסגת הדירוג) גבוה מהנתון המקובל בעולם.
יש לציין שאחוזי אהדה ומעורבות גבוהים מהממוצע יכולים גם להעיד על ניסיון ל"שיפוץ הנתונים", למשל באמצעות קניית לייקים (תופעה שכיחה למדי במציאות האינסטגרמית של ימינו). אך, לתופעה המקומית יכול להיות גם הסבר נוסף: בעוד שבעולם כוכבי הרשת נשארים בדרך כלל שנים בתוך העולם הווירטואלי, בישראל הקטנה הם בדרך כלל מוצאים עצמם מהר מאוד משולבים כמנחי תוכניות טלוויזיה, כמשתתפים בפסטיגלים או כמתמודדים בתוכניות ריאליטי למיניהן. החשיפה הזו בעולם האמיתי מבצרת את מעמדם כסלבס נערצים גם ברשתות ובוודאי תורמת לשיפור הנתונים שלהם.
כך בדקנו
דירוג כוכבי האינסטגרם המרוויחים בישראל מתמקד רק בכוכבים שצמחו בעולם הווירטואלי, ברשתות החברתיות. לכן, הוא לא כולל למשל דמויות מצליחות ומרוויחות מאוד באינסטגרם, כמו בר רפאלי או גל גדות. יתרה מזאת, הדירוג אינו מחשב את כלל ההכנסות של כוכב הרשת (שכוללות גם תשלום על קמפיינים בטלוויזיה למשל, הופעות וכיוצא בזה) – הוא מתמקד בהכנסות המיוצרות באמצעות האינסטגרם בלבד.
הדירוג נערך בשיתוף חברת לידרס, עמוד האינסטגרם התקשורתי "ישראל בידור" וחברת הטכנולוגיה הבינלאומית InfluencerDB.com, המתמחה בניתוח פעילות משפיענים ברשתות החברתיות. הוא מתבסס על ראיונות עם גורמי מפתח בתעשייה וניתוח הנתונים שנאספו על ידי המערכת וסופקו בין השאר על ידי השותפים של פורבס ישראל לדירוג.
צילומים: דניאל אלסטר באדיבות רוברטו מיוזיק, ערן לוי, אלעד אדמוני, דניאל קמינסקי, סטודיו מאיסה, רון קדמי, אינסטגרם
