| לפני מספר שנים שאל הנשיא אובמה את סטיב ג'ובס על כל המשרות של הרכבת חלקי מכשירים שאפל העבירה לסדנאות העבודה רחבות הידיים בסין. ליתר דיוק, הוא רצה לדעת האם המשרות הללו אי פעם תחזורנה לארצות הברית, והאם ישנה דרך שניתן אולי להחזיר אותן באופן יזום. תגובתו של סטיב ג'ובס הייתה, בפשטות, שהמשרות הללו לעולם כבר לא תחזורנה. זה לא דבר שנכון באופן ספציפי רק לאפל, או רק לסין. העסקה מאסיבית של עובדים בעבודות הרכבה, של כל מוצר שהוא, היא כבר פשוט לא דבר שיוכל להתרחש שוב באיזושהי מדינה עשירה. זה משתלם, וזול יותר להשתמש במכונות כדי לעשות זאת מאשר לשלם משכורות בסטנדרט של העולם העשיר. לכן, האפשרויות הרלוונטיות כאן הן או להשתמש בכח עבודה זול ממדינות עניות כדי לבצע את עבודות ההרכבה האלו, או שמכונות תבצענה אותן, וזה יכול לקרות בכל מקום.
בנקודה הזו מגיעות החדשות מכיוון פוקסקון (Foxconn), שמתכוונת לפרוס רובוטים בכל מפעליה בסין. ופוקסקון, נזכיר, היא אחת מהחברות הקבלניות שמרכיבות את ה-iKit האלקטרונית של אפל, כמו גם מוצרים ראוותניים דומים של יצרנים רבים אחרים.
כוח העבודה במערב יקר, וגם בסין הוא כבר פחות משתלם מרובוטים | צילום: Fotolia
"Foxconn Electronics תעביר את מפעליה בסין תהליך אוטומציה בן שלושה שלבים, מתוך כוונה להפוך את המפעלים לאוטומטיים במלואם בסופו של דבר", כך לפי דאו ג'יא פאנג, מנכ"ל הוועדה לפיתוח טכנולוגיות אוטומציה של החברה.
יש דבר שחשוב לדעת על העלויות במפעלים הללו. פועל ייצור סיני מרוויח בסביבות 6,500 דולר בשנה נכון להיום, לאחר התאמה להבדלי המחירים בין ארצות הברית לבין סין. מדובר ב-3.25 דולר לשעה, במשך שנת עבודה שמקבילה בערך לאורכה של שנת עבודה במערב. אלא שבסין עובדים אפילו שעות ארוכות יותר עבור הסכום הזה. בפעם האחרונה שבדקתי המשכורות במשרות הרכבת מוצרים בארצות הברית עמדות על כ-14 דולר לשעה.
כך שלהגיד כי בארצות הברית ייבנו סדנאות עבודה של עשרות ומאות אלפי פועלים אמריקאים, שירכיבו את מוצרי אפל או כל חברה אלקטרונית אחרת, הוא דבר שפשוט לעולם לא עומד להיות נכון.
השלב הראשון בתכניות האוטומציה של פוקסקון הוא להחליף את העבודות המסוכנות, או את אלו שכוללות פעולות חזרתיות שבני אדם פשוט לא מעוניינים לבצע. השלב השני יהיה לשפר את היעילות על ידי ייעול פסי הייצור באמצעות הפחתת מספר הרובוטים הדרושים בכל אחד מהם. השלב השלישי והאחרון יהיה להפוך את כל המפעל לאוטומטי, "כשרק מספר מינימלי של עובדים מנותבים לעבודות ייצור, לוגיסטיקה, ניסוי ופיקוח", לפי ג'יא פאנג.
ביטוי אחד שעושים בו שימוש כדי לתאר את השלב הסופי הזה הוא "dark line" – פס ייצור שבו ניתן לחסוך בתאורה, משום שהמכונות לא זקוקות לה ואין אף בן אדם שלוקח חלק בתהליך וכן זקוק לה. בקווי ייצור מסוימים בסין כבר הצליחו להשיג זאת.
אפילו בסין, היכן שכח העבודה זול, פוקסקון מתחילה להשתמש ברובוטים כדי להחליף ידיים עובדות. בארצות הברית מפעל חדש יהיה ללא ספק אוטומטי כולו, מה שיגביל מאוד את שיעורי ההעסקה הפוטנציאליים. לבנות אייפונים בארצות הברית אולי נשמע נחמד, ואין ספק שזה משמש היטב את הרטוריקה הפוליטית שם, אבל זה לא קלף חזק מבטיח לייצור משרות.
מצמצמת היקפים
אם לא די בכך, כעת נראה גם שברבעון הראשון של 2017 אפל תקצץ את ייצור מכשירי האייפון שלה בכ-10%, כך לפי המגזין הכלכלי האסייתי Nikkei Asian Review. באמצעות מידע שנאסף מאנליסטים וניתוח הזמנות לאורך שרשרת האספקה של אפל, המגזין היפני היומי מאמין שהמכירות הנמוכות מהצפוי של הסמרטפון החדש של אפל יובילו לפיחות בתפוקה שלה במשך שלושת החודשים הקרובים.
זו אינה הפעם הראשונה שבה אפל מאטה את ייצור מכשירי הדגל שלה. בשנה שעברה ראינו את הייצור של האייפון S6 והאייפון S6 Plus מצטמצמים מאוד במהלך הרבעון הראשון של השנה, בעקבות הצטברות שפע של מכשירים בשרשרת האספקה שנבעה מהערכות גבוהות מדי ברבעון הרביעי של השנה הקודמת.
בנקודה ההיא בזמן הפופולאריות של האייפון SE הייתה גם היא נתונה בספק, כך שהיה הגיוני להחזיק את שרשרת האספקה רזה ככל האפשר, כדי שכל מכירה מרשימה של מכשירי ה-SE לא תסתיים בסופו של דבר במאגרי סחורה גדולים ששוכבים סתם במחסנים ולא נמכרים. כיום אפל ממשיכה ליטות לכיוון "ייצור בדיוק בזמן", שמטרתו להפחית את הפער שבין רגע ייצור המכשיר לבין רגע מכירתו.
אפל גם קיצצה את הייצור של האייפון 7 והאייפון 7Plus כבר בהיקפי הזמינות של המכשירים הראשונים. באופן חלקי זה נבע ממגבלות אספקה שהיו קשורים למצלמת העדשה הכפולה של האייפון 7Plus, אבל למכשיר האייפון 7 הביקוש היה פשוט איטי, במקרה הטוב.
בעוד שמכירת המכשירים החדשים של אפל ממשיכה להיות חזקה יחסית, היא איננה חזקה כמו שהייתה בשנים הקודמות. ככל שמערכת התכונות של הסמרטפונים הולכת והופכת לסטנדרט, ככל שהרווחים שניתן להפיק מדי שנה ממכירות חומרה נובעים פחות ופחות מקפיצות טכנולוגיות משמעותיות בהשוואה לדגמים קודמים וככל ששינויים מסוימים במכשירים נראים כאילו הם נובעים יותר מהצורך לשרת את שורת הרווח של היצרנים מאשר את הנוחות של המשתמשים (כמו למשל ההשמטה האמיצה של שקע האוזניות הסטנדרטי של 3.5 מ"מ מהאייפון 7) – המומנטום של שדרוגי המכשירים על ידי הצרכנים הולך ופוחת.
האזניות שהעלימו את החור. כשהפיתוח פחות נוח, פחות משדרגים מכשיר | צילום: יוטיוב
אפל עדיין מוכרת סמרטפונים בשיעורים שיצרנים אחרים יכולים רק להתקנא בהם. אבל ניתוח פסי הייצור שביצע ה-Nikkei מרמז על כך שההאטה במכירות האייפון שאפיינה את השנה שעברה עדיין נמשכת. וכל עוד מכירות האייפון נשארות מנוע כלכלי שמאפשר לאפל לחקור ולהיות חדשנית גם בתחומים אחרים, כל צניחה במכירות המכשירים הללו יכולה להיות בעלת השפעה משמעותית מאוד בחברה כולה.
וזה כל הסיפור. אנחנו פשוט לעולם לא עומדים להשתמש יותר לאורך ההיסטוריה האנושית בכוח עבודה ממדינות עשירות כדי לבצע פעולות הרכבה של מכשירים מהסוג הזה. עדיין יש שם בחוץ מקומות שונים שכוח העבודה בהם זול דיו – בנגלדש, או אולי אתיופיה. לא שיש במדינות כאלו שרשרת אספקה שיכולה להפוך את התהליך למשתלם, אבל לפחות הכוח העובד הוא זול דיו. ובכל זאת, אם אפילו מול כוח העבודה הסיני הזול – של שלושה דולר לשעה – הרובוטים מנצחים, אז כנראה שזו באמת האפשרות היחידה שישנה. כשהיקף הייצור הולך ומצטמצם, התמונה נראית אפילו ברורה יותר, ולא משנה מה דונלד טראמפ אומר – המשרות הללו פשוט לעולם לא תחזורנה לארצות הברית, בדיוק כמו שאמר סטיב ג'ובס לאובמה. השימוש בכוח אדם גדול כדי לבצע עבודות ייצור והרכבה בעולם העשיר היא תופעה שפשוט נכחדה – שלב בהיסטוריה האנושית שנגמר ולא ישוב.
|
