מתחת לרדאר: הצצה נדירה אל מעבדת המחקר הסודית של ארה"ב

בין אם מדובר באסטון מרטין בלתי נראית או בעט מתפוצץ, בכל פעם שג'יימס בונד זקוק לכלי טכנולוגי, הוא ניגש אל Q ולמעבדת MI6 הסודית שלו. בעולם האמיתי, סוכנים אמריקנים מסתמכים לרוב על קבוצה פחות חשאית, אך ממומנת בהרבה. חמושים ב־8,000 עובדים ובתקציב שנתי של בין 1 ל־2 מיליארד דולר מכספי משלמי המיסים האמריקנים, Mitre Corp, מחלקת הפיתוח העצמאית של הממשל, מייצרת פריצות דרך טכנולוגיות עבור סוכנויות אמריקניות במשך יותר משישה עשורים. מרכז המחקר של Mitre  שוכן בארבעה מגדלים על גבעה במקלין, וירג'יניה, והיא מעסיקה כמה ממדעני ומהנדסי המחשבים המובילים בארה"ב כדי לבנות כלים דיגיטליים עבור הצבא, וארגוני הביטחון והמודיעין המובילים של אמריקה.

הכתבה מופיעה בגיליון יולי 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן

בין ההזמנות הפראיות ביותר של הממשלה: אב־טיפוס שיכול לפרוץ לשעונים חכמים, מנטרי כושר ומדי חום ביתיים לצרכי ביטחון לאומיים; תוכנה לאיסוף טביעות אצבעות מאתרי מדיה חברתית כמו פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר עבור ה־FBI; תמיכה בבניית מה שה־FBI מכנה המאגר הגדול ביותר של האנטומיה האנושית וההיסטוריה הפלילית בעולם; ומחקר כדי לקבוע אם ריח הגוף של מישהו יכול להראות שהוא משקר.

הפרויקטים המגוונים האלה, בעלות מיליוני דולרים, נחשפו במאות עמודים שהושגו באמצעות בקשות במסגרת חוק חופש המידע האמריקני (FOIA) וראיונות עם מנהלי Mitre לשעבר וגורמי ממשל. הם מספקים רק הצצה קטנה לעולם הסודי של הקבלן הזה.

אישור לסיים את המשימה

השפעתה של Mitre חורגת הרבה מעבר להתפתחות הטכנולוגית העצומה שלה. היא גם יועצת מרכזית לסוכנויות ממשלתיות רבות לגבי האופן הטוב ביותר ליישם אסטרטגיות טכנולוגיות ומדיניות. העבודה האחרונה שלה: לסייע למרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ולמשרד להגנה מפני אב"כ של המחלקה לביטחון המולדת (DHS), ליצור תוכניות כוללות לצמצום התפשטות מגפת הקורונה.

"אם יש [בעיה של] ביטחון לאומי או אינטרס ציבורי, כנראה ל־Mitre יש יד בזה", אומר מהנדס ביטחון הסייבר לשעבר ב־Mitre, מאט אדמן. קירח, מזוקן ובעל קול בריטון, אדמן יכול היה לעבוד בכל אחת מחברות הטכנולוגיה הלוהטות של עמק הסיליקון, אך במקום זאת החליט למקד את כישוריו בבעיות ביטחון לאומי מאתגרות. בתקופתו ב־Mitre, אדמן שיתף פעולה עם ה־FBI, תוך שימוש בכישורי הפריצה שלו בכדי לסייע בהורדתה של פלטפורמת הרשת האפלה (darknet) "דרך המשי" הידועה לשמצה, ששמשה ככלי מסחר בסמים.

זמן קצר לאחר שעזב את Mitre הוא קיבל אישור לסיים את המשימה. באוקטובר 2013 הוא בעיר רייקיאוויק שבאיסלנד, לצד סוכן ה־FBI אילוואן יאם, כדי להוריד את האתר שנוהל על ידי רוס אולבריכט, שכונה "הפיראט האיום רוברטס" ומרצה כעת מאסר עולם. אדמן היה גם ב־Mitre כשהארגון עזר ל־FBI לפרוץ ולעקוב אחר משתמשים באתרי ניצול ילדים כחלק מ"מבצע טורפדו", במה שציינה אז התובעת הכללית לורטה לינץ', כאבן דרך בחקירות הרשת האפלה.

רחוק מעיני הציבור

ההיסטוריה של Mitre מלאה בשירות ציבורי כזה, שנשאר רחוק מעיני הציבור ולא זוכה לקרדיט הראוי. כמו שאומר אחד הסלוגנים של הארגון: "אתה אולי לא יודע את זה, אבל Mitre נוגעת בחייך כמעט בכל יום". בניסיון להבין את היקף הנגיעה של Mitre בחיינו, פורבס פתח בחקירה בכדי להוציא את מגוון העבודות המדהים של Mitre מהצללים. מה שמצאנו הוא מכון עילית שהוכיח בעצמו את יעילותו הגדולה לממשלת ארה"ב, ומספק כלים למעקב אחר פושעים, מחלות ומהגרים שמנסים לחדור למדינות באופן בלתי חוקי.

אולם, חלק מאותם פרויקטים מפעילים פעמוני אזהרה בקרב ארגוני זכויות אדם וחסידי פרטיות כמו ה־ACLU (האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות) המודאגים ממעקב יתר של Mitre באמצעות הטכנולוגיה המתוחכמת שלה. למרות בקשות מרובות להיפגש באופן אישי עם מנהלי Mitre ולבקר במטה שלה, בארגון סירבו לספק תגובה לכתבה. ה־FBI ו־DHS מכירים בבקשות לתגובה, אך לא סיפקו מענה.

מעטים שמעו על Mitre או מכירים את ייעודה, למרות חשיבותה. אפילו לתושבים שגרים בסמוך למתחם המשרדים הגדול שלה, לרוב אין מושג לגבי חלקה החשוב בביטחון הלאומי וההגנה האמריקנית בששת העשורים האחרונים. "היא היתה במרחק של קילומטרים בודדים מאיפה שגרתי, והיא שם כבר מאמצע שנות החמישים", אומר שון ואלה, שהגיע לראשונה לקמפוס לראיון עבודה בשנת 2008. "מעולם לא שמעתי עליה". בסופו של דבר הוא עבד על אבטחת סייבר של חיל האוויר וחיפש סוגיות אבטחה במערכת הפעלת אנדרואיד של גוגל במהלך חמש שנותיו שם.

התשובה לסובייטים

כשהיא מחוץ לעין הציבורית, ההיסטוריה של Mitre מדהימה. החברה ללא מטרות הרווח נולדה מתוך המלחמה הקרה, צמחה מתוך קמפוס הייטק הכי המפורסם בעולם – MIT (ראשי התיבות של MIT מספקים ל־ Mitre את המחצית הראשונה של שמה). בסוף שנות החמישים, מול האיום של מכה גרעינית סובייטית, חיל האוויר האמריקני ביקש מ־MIT לסייע לו ליצור מערכת הגנה אווירית שתאפשר לו לגלות מפציצים מתקרבים. המכון הקים את מערכת SAGE ("סביבה קרקעית אוטומטית למחצה"). המערכת שילבה תקשורת מכ"ם, רדיו ורשת כדי לאתר מטוסי אויב מתקרבים ולהתריע ולעדכן ללא הרף את בסיסי חיל האוויר הסמוכים, שיוכלו להקפיץ מטוסים שיירטו את האיום. זו היתה מערכת ההגנה האווירית הראשונה מסוגה באמריקה. Mitre הוקמה על ידי מנהלי MIT בשנת 1958 כדי לנהל את SAGE ולהמשיך את פיתוחו העתידי.

במהלך ארבעים השנים הבאות, Mitre עמדה מאחורי הקלעים של טכנולוגיות מעקב אווירי כמו AWACS ו־STARS, טכנולגיות שהפכו מוכרות ושימושיות מאוד. היא גם מילאה תפקיד משמעותי בפיתוח טכנולוגיות נפוצות כמו GPS ומערכת מניעת ההתנגשות בתעבורה לתעופה המסחרית. כיום התפקיד שלה רחב עוד יותר, והיא מובילה כל מיני יוזמות בנושא אבטחת סייבר ופרויקטים בתחום הבריאות, תוך דבקות בתפקיד הליבה שלה – להגן על הביטחון הלאומי האמריקני.

"המאפיין של Mitre שתמיד הסברתי אותו לאנשים הוא שכאשר אנו אומרים שאנחנו עושים 'מדע נתונים', אנחנו עוקפים בהרבה את מה שאנשים בדרך כלל מכנים IT", אומר מרטין פגה, מנכ"ל Mitre בין השנים 2006־2000, לפורבס. היא, למשל, היתה מעצבת אנטנה מיוחדת שתתלבש על מטוס צבאי כדי לשלוח ולקבל נתונים מלוויין תקשורת, אומר פאגה, עובד ותיק של סוכנויות מודיעין שונות, בעל מראה גנרי שמתאים לתפקידו. Mitre גם היתה מתכננת את מערכת התקשורת הלוויינית, כמו גם את הרדאר, "כל סוג של מערכת מידע", הוא מוסיף.

מתי לפתוח, מתי לסגור

המומחיות הרחבה שלה משמשת כעת כדי לסייע לאמריקה לצאת ממשבר הקורונה. בחוזה של 16.3 מיליון דולר שנחתם עם ה־CDC בסוף יוני, התבקשה Mitre לעזור בבניית "יכולת לאומית מתמשכת להכלת נגיף הקורונה". ה־CDC, שהוציא 20 מיליון דולר עם Mitre על טכנולוגיות ושירותים למעקב אחר מחלות בשנת 2019, לא נענה לבקשותיו של פורבס לפרטים נוספים על תוכניות המגפה האלו.

בינתיים, ב־17 במארס, כאשר המגפה החלה להתפרץ בארה"ב, קרא המשרד להגנה מפני אב"כ ל־Mitre לתפקד כנקודת המשען של תכנית תגובה למגפה, "להיות מעורבת, ליידע ולהדריך" ראשי ערים, מושלים ומנהלי כוחות חירום העוסקים במגפה. Mitre ייצרה גם מודלים של מחלות כדי לעקוב אחר המגפה ולקבוע אילו "התערבויות לא־תרופתיות" (כמו למשל סגירת בתי ספר, חנויות ויישום ריחוק חברתי) יכולות לעזור למחוקקים "לשטח את העקומה".

החוזה קובע: "ככל שתתקדם המגפה, הקבלן יזהה, יאסוף וינתח נתונים בכדי לאפשר למנהיגים מדינתיים ומקומיים למידה כמעט בזמן אמת לצורך הסרת אמצעי ההסגר". במילים אחרות, Mitre עוזרת למנהיגי אמריקה להחליט מתי ואיך להיפתח שוב.

Mitre יצרה גם, פרו בונו, מערכת מעקב בשם "שרה אלרט" שעוזרת למדינות שונות – ארקנסו, פנסילבניה ורמונט, אם נציין כמה מהן – לפקח על התפרצויות. המערכת מאפשרת לאנשים שידוע שהם נמצאים בסיכון להידבקות בקורונה להעלות את התסמינים והטמפרטורה שלהם למאגרי הבריאות המקומיים. בארקנסו, יותר מ־12 אלף נרשמו מאז תחילת אפריל, ועדכנו את מחלקת הבריאות באמצעות מסרון, שיחה, דואר אלקטרוני או דרך האתר על מצבם. "המערכת הזו מאפשרת לנו לזהות מהר יותר מקרים משניים, ובאמת ליצור טיפול טוב יותר בקבוצות חברתיות, מה שהיה עד כה אתגר", אומר ד"ר מייק סימה, האפידמיולוג הראשי במחלקת הבריאות בארקנסו. זה היה כל כך מוצלח, שסימה מתכנן להמשיך להשתמש במערכת למעקב אחר מחלות זיהומיות אחרות חוץ מנגיף הקורונה.

אין מגבלות

Mitre שונה מקבלני צבא ומודיעין אחרים בכך שאין לה מנדט להרוויח כסף. בניגוד לקבלנים מסחריים כמו Northrup Grumman, Raytheon ו־General Dynamics, היא מנהלת שבעה מאותם מרכזים עצמאיים שמכונים בתעשייה "מרכזי מחקר ופיתוח במימון פדרלי" (FFDRC’s). החברה גובה רק על זמן העבודה של עובדיה, בתוספת סכום קטן נוסף, בדרך כלל כ־3% מהעלות הכוללת, שתומך במחקר עצמאי נוסף, אומר פאגה. "אנשים באים עם רעיון נהדר ואומרים, היי, אם היו לי 100 אלף דולר הייתי יכול להפוך את זה למשהו גדול. והחברה יכולה לתת להם את זה".

זה הציב את המנכ"ל לשעבר בעמדה חריגה. "הלכתי לישיבה של הדירקטוריון. אני ניגש לדו"ח ואומר 'עבדנו קשה השנה. והגענו לאיזון כספי'. וכולם היו נלהבים. כל מנכ"ל אחר היה שומע 'אתה מפוטר'".

Mitre לא ממסחרת את הטכנולוגיה שהיא יוצרת. לאחר בניית אב־טיפוס, הזכויות עליו מועברות לממשל, לעסקים פרטיים או למוסדות אקדמיים. מאז 2014 היא העבירה יותר מ־670 רישיונות לשותפים בתעשייה ואוניברסיטאות.

כשהיא פטורה מלחצים מסחריים, האופק של Mitre הוא בפיתוח כמה מהפתרונות הקיצוניים יותר לשאלות הדחופות ביותר של הממשלה. קחו לדוגמה את פרויקט איסוף טביעות האצבעות של אנשים מפייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות נוספת. מיילים ופרטים על החוזה, שהושגו על ידי פורבס, מתארים "פרויקט טביעות אצבע בתמונות ברשתות חברתיות" בסך 500 אלף דולר עבור ה־FBI, שהחל בשנת 2015. הוא מנוהל על ידי יחידת פריצה של ה־FBI בקוונטיקו, ווירג'יניה, וממומן על ידי גוף מימון מחקר לא מדווח שנקרא Triad.

טביעות אצבעות מתמונה

כריס פייהוטה, מי שעמד עד לא מזמן בראש ענף המדע והטכנולוגיה של ה־FBI, אומר כי Triad נועדה לממן מחקר חדשני מגופים חיצוניים אובייקטיביים וכי "טביעות אצבעות מתמונה" הוא בדיוק מה שזה נשמע: ניסיון להוציא מידע ביומטרי מתמונות שהועלו למדיה החברתית. תחשבו על חברי כנופיה שהעלו תמונות של עצמם לרשת, כשהם מסמנים בידיהם את הסימנים האופייניים של הכנופיה שלהם, מסביר פייהוטה. "הם גם נותנים לנו גישה לדפוסי טביעות האצבע שלהם", הוא מוסיף. "[ה־FBI] יכול לקחת את המאפיינים של טביעות האצבע שלך מאותן תמונות והם יכולים לבנות קבצי טביעות אצבע או מאפייני טביעות אצבע של אנשים [שעבורם] אין לנו מידע ביוגרפי". זה יכול להיות שימושי למשל במקרה של אנשים שמפרים את חוקי ההגירה ואין לארה"ב רשומה של טביעת האצבע שלהם במאגר נתונים אחר, מוסיף פייהוטה. זה יכול לשמש גם כדי לזהות מישהו בסרטון של ניצול ילדים או, כמו בחקירה בעיר הוולשית סוונסי, לתפוס סוחרי סמים המשתמשים בכלים כמו ווטסאפ.

אם הטכנולוגיה הזו עובדת כמתואר, היא עשויה להועיל לגורמי אכיפת החוק וסוכנויות המודיעין ש־Mitre עובדת איתם – ועלולה להיות מסוכנת לפרטיות האישית. נייט וסלר, עורך דין מטעם פרויקט הפרטיות והטכנולוגיה ACLU Speech, אומר כי פרויקט המעקב מעורר "חששות רציניים לפרטיות", במיוחד בתקופה של אי שקט אזרחי פאן־אמריקני על רקע הגזענות ומגפת הקורונה. "אף אחד לא מצפה שבאמצעות פרסום תמונה דיגיטלית ברשת הם חושפים את הנתונים הביומטריים הייחודיים שלהם, כולל טביעות האצבע שלהם, לאיסוף במאגר של גורמי אכיפת החוק", הוא אומר. "לא רק שאנחנו רואים מחאות היסטוריות נגד גזענות מול שחורים ואכזריות משטרתית, אלא שאנחנו רואים רמות היסטוריות של תיעוד דיגיטלי של אותם מפגינים על ידי התקשורת ועל ידי גורמי אכיפת החוק… הסיכוי שגורמי אכיפת החוק יוכלו להשיג בזול, בקלות ובמהירות טביעות אצבעות של אנשים מהצילומים האלה זה דבר מצמרר במיוחד".

פייהוטה מציין שכאמצעי זהירות, ה־FBI ייקח רק טביעות אצבע מתמונות במדיה חברתיות שבהן מופיע אדם שהוא חשוד בביצוע פשע, ולא סתם יפשפש בפייסבוק עבור כל התמונות הזמינות.

היסטוריה בסיוע לממשל

ל־Mitre יש היסטוריה בסיוע לממשל בהרחבת יכולות המעקב הביומטרי. חוזה משנת 2014 מפרט את עבודת הסיוע של Mitre ל־FBI בפיתוח כלים לזיהוי פנים, ממש עד "יצירת רשימות אזהרה מקומיות על ידי סימון חשודים נושאי עניין". היא גם עוזרת ל־FBI לבנות את מערכת ה־Next Generation Identification – NGI, שהיא אחד ממאגרי המידע הגדולים ביותר בעולם של פני חשודים פליליים, טביעות אצבעות וחלקי גוף מזהים אחרים.

על פי ה־FBI, ה־NGI הוא "המאגר האלקטרוני הגדול והיעיל ביותר בעולם של מידע ביומטרי והיסטוריה פלילית". זה עלה ל־FBI לפחות 500 מיליון דולר מאז תחילת פעילותו בשנת 2007, חלק גדול מהסכום עבר למפתח המוקדם לוקהיד מרטין, על פי סקירה של רשומות החוזה. פייהוטה אומר כי כל מיני גורמי אכיפת חוק, מקומיים ופדרליים, יכולים לגשת אל המאגר כדי לבדוק את זהותו ואת הרקע של עבריין. מ־2013 לפחות, Mitre קיבלה מיליונים בחוזים לאספקת טכנולוגיות והדרכה שיסייעו בבנייתו כחלק מפרויקט שלא דווח בעבר בשם “Sugar Bowl II”, שם קוד בלתי מוסבר, כך מראה התיעוד.

ההוכחות בשעון

Mitre הגיעה גם לעולם הצומח במהירות של מכשירים חכמים: חשבו על שעונים חכמים, רמקולים, טלוויזיות ומצלמות אבטחה. בחוזה של 500 אלף דולר בספטמבר 2017, DHS ביקש מ־Mitre ליצור מערכת שיכולה לאתר ולפרוץ שעונים חכמים, מנטרי כושר, מכשירי אוטומציה ביתיים או כל דבר שיכול להיכנס תחת הקטגוריה של האינטרנט של הדברים (IoT). בחוזה נאמר כי הטכנולוגיה יכולה לשמש גם את רשויות אכיפת החוק או רשויות הגבול כדי לסייע להם "לאתר במהירות ולנצל למטרות הוכחה את מכשירי ה־IoT שהיו בסביבת אירוע בטחוני או זירת פשע", או לשם שמירה על "גבולות ביטחון פיזיים" כדי לפרוץ מכשירים "שעוברים דרך הגבול או מתקרבים אליו".

חשבו על אנשים העוברים את גבול ארה"ב ומקסיקו וכלי מעקב הסורק כל מכשיר שעובר, בודק אילו מהם הם שעונים חכמים ומערכות IoT אחרות. כאשר מכשיר כזה נענד על ידי חשוד פלילי, ניתן יהיה לרוקן אותו ממידע וראיות על פעילותו, החל מהודעות הטקסט שלו ועד למיקומו הקודם.

מקור אחד, קצין משטרה לשעבר ומומחה בתעשיית המעקב שטען כי ידע על החוזה, אומר כי הטכנולוגיה שימשה רק את סוכנות המכס האמריקאית (CBP). גורם אחר, עובד לשעבר ב־Mitre ובממשלה, אומר

ש־Mitre סיפקה זה מכבר יכולות איסוף ראיות פורנזיות דיגיטליות לצוות CBP שביצע חיפושים במכשירים אלקטרוניים בגבול.

כלי שנוי במחלוקת

חוזים בשווי של יותר מ־13 מיליון דולר, שהושגו באמצעות חוק חופש המידע, מראים ש־Mitre סיפקה תמיכה טכנית רחבה ל־CBP לפחות משנת 2016, כולל מחקר על יעילות טכנולוגיית ה־DNA Rapid – כלי שנוי במחלוקת שהוביל לתרעומת בקרב ארגוני זכויות אזרח האומרים כי הוא פוגע בפרטיותם של מהגרים. הכלי נועד לסייע לחשוף בגבול מהגרים שמשקרים בנוגע להיותם קשורים בקשר משפחתי אחד לשני.

הכוח לפרוץ למכשירי IoT חכמים יכול להועיל מאוד לסוכנים פדרליים, אם כי הממשלה לא אומרת לנו כמובן היכן ואיך הם משתמשים בו. כפי שהוסבר במתווה הפרויקט בספטמבר 2017, המשטרה חסרה את הכישורים והמשאבים למיצוי ראיות מטכנולוגיות מסוג זה.

"מכשירי IoT לוכדים המון טלמטריה ואני יכול לדמיין המון מקומות שבהם זה מועיל", אומר ג'ייק וויליאמס, לשעבר אנליסט בסוכנות לביטחון לאומי שהפך איש אבטחת רשת, ומוסיף שהיה המום שנעשה שימוש בכלי כזה במחסומי הגבול. זה גם הבהיל עורכי דין לזכויות אזרח. "נראה שהוא דורש רק שהמשתמש בכלי יהיה בטווח של אותות המכשיר ולא נדרשת החזקה או גישה פיזית", אומר ג'רום גרקו, סנגור ציבורי ביחידה לזיהוי פלילי דיגיטלי של האגודה לסיוע משפטי האמריקני. "שימוש בכלי על ידי אנשי אכיפת החוק יהיה מטריד וקשה לדרוש מהם דין וחשבון לגבי אופן השימוש בו".

מריח כמו נוכל

Mitre לא רק עוזרת לממשלה לחקור טכנולוגיה; היא גם עושה קצת עבודה בחקירה אנושית. בשנת 2009 החלה עבודה מעניינת נוספת במחקר שכונה "ריח אנושי כביומטר להונאה".

במחקר שהזכיר את הפרויקטים יוצאי הדופן שקשורים לעיתים קרובות יותר ל־CIA, המחלקה לביטחון המולדת ביקשה לבדוק אם יש יסוד מדעי לאמירה, "הוא מריח לי כמו נוכל". מטרת המחקר היתה לבדוק את האפשרות להשתמש ב"חתימת הריח האנושי" כ"אינדיקטור להונאה".

דגימות נלקחו ממתנדבים לפני ואחרי שהם ביצעו או לא ביצעו מעשה הונאה כדי לבדוק אם יש הבדל. הם גם רצו למצוא ראיות "התומכות בהשערה כי חתימת הריח של אדם יכולה לשמש כמזהה ביומטרי". השאלה המהותית היתה: האם יש לך ריח שייחודי לך לחלוטין כשאתה משקר?

התשובה היתה כן, לפי המחלקה לביטחון המולדת, שלא הגיבה לפניות אחרות אודות פעילויותיה של Mitre. בסיכום המנהלים של הדו"ח הסופי שלהם בשנת 2011, כתבו המחברים כי "התוצאות מראות שווריאציות ניתנות למדידה בריח האנושי אכן מאפשרות להבדיל בין אנשים שמוליכים שולל ואלה שלא".

"בסדר. זה אמיתי"

זו עשויה להיות דוגמה למחקר היותר מקיף של Mitre, שחלק ניכר ממנו מאוחסן בכספות של המגדלים במקלין או סגורים תחת כספות מסווגות בשרתים ממשלתיים. אך זו Mitre. גם כאשר מוטל ספק בערך של עבודתה, עצם הגיית שמה מספיק כדי שלקבל יחס רציני במסדרונות השלטון. פגה, המנכ"ל לשעבר שנשאר בדירקטוריון המייעץ ב־Mitre, נזכר בנסיעה אל הפנטגון שהתקיימה לאחרונה, שם נערכה ישיבה על חולשות אבטחה מדאיגות ב־GPS.

אחד הנציגים שהשתתפו בישיבה וביקש לדעת עד כמה הם צריכים להיות מודאגים מהחולשות הללו שאל היכן השיג הפנטגון את המידע. כאשר גורם רשמי אמר Mitre, האווירה בחדר השתנתה, אומר פגה. כולם סיכמו, "בסדר, אז זה אמיתי".

צילום התמונה הראשית: shutterstock

הכתבה מופיעה בגיליון יולי 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן