קבוצת מומחי סייבר ישראלים הקימו בהתנדבות חמ"ל מיוחד כדי לנסות ולסייע בזיהוי הנעדרים. הם כתבו קוד שסרק אתרי מדיה חברתית כולל טלגרם, טוויטר וטיק טוק, כדי לאסוף תמונות וידיאו מהתקיפה הקטלנית. לאחר מכן, באמצעות אלגוריתם זיהוי הפנים של אמזון, Rekognition, הם השוו את התמונות הללו למאגר תמונות שסופקו על ידי מקורות ממשלתיים רשמיים בישראל וממשפחות הנעדרים.
את הפרויקט הוביל סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר, רפאל פרנקו. לדבריו הצליח החמ"ל לזהות 60 נעדרים בשבועיים ואת מיקומם של עוד חמישה אחרים. הזיהויים עדיין לא הובילו לחילוץ כלשהו, אולם הדאטה הועברה לידי צה"ל.
פרנקו, כיום מייסד שותף של סטארט-אפ האבטחה Code Blue Cyber, אמר לפורבס שהפרויקט הועבר לממשלת ישראל, כיוון שנאספו "הרבה נתונים רגישים, שאתה לא רוצה לחלוק עם אזרחים". לפי הודעת דובר צה"ל, נמסרו הודעות למשפחותיהם של 212 חטופים.
פרנקו מספר כי החמ"ל מורכב ממומחי AI, סייבר, מודיעין ודאטה אנליסטים. הייחוד בעבודה שלהם, לדבריו, הוא ביכולת לקשר בין זיהוי מיקומים לסרטוני המחבלים ברשתות בהם מוצגים חטופים. משם, המשיכו מומחי החמ"ל, לאסוף סרטונים ותמונות מקבוצות 'שכנות' או 'קרובות' ברשתות החברתיות.
בחלק מאתרי המדיה החברתית, כמו פייסבוק, היה צורך לאסוף דאטה באופן ידני, מכיוון שהחברה אינה מאפשרת לשאוב את הנתונים. לעומת זאת, טלגרם, שהוכיחה את עצמה כאחת האפליקציות הפופולריות ביותר לשיתוף תמונות בזמן מלחמה, מאפשרת לשאוב את התוכן מתוכה בצורה אוטומטית, אמר פרנקו.
עשרות אלפי תמונות וסרטונים
אחד השותפים העיקריים של היוזמה היה הסטארט-אפ הישראלי בן השלוש Tagbox. הסטארט-אפ משתמש באלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי למיין תמונות וסרטונים עבור עסקים. אבל בשבועיים האחרונים העביר הסטארט-אפ את עיקר הפעילות שלו כדי לסייע למאמץ של פרנקו.
"היו לנו קרוב ל-1,000 איש שמצבם לא היה ברור – חיים או מתים, כאן או בעזה", אמר מייסד ומנכ"ל טאגבוקס גיא בר-נר. "פשוט הורדנו כל מה שעשוי להיות רלוונטי וניתחנו את כל החומרים האלה. מדובר בעשרות אלפי תמונות וקבצי וידיאו". לדבריו, האלגוריתם של אמזון הצליח לקלוט פנים שאנליסט אנושי לא יכול היה כלל לראות.
לאחר שהחמ"ל סימן התאמה, הצוות עבד לצד צה"ל, כדי לסקור באופן ידני את התמונות. "זו הייתה עבודה ממש קשה, כי אתה צריך לעבור על תמונות וסרטונים קשים", אמר בר-נר. "זה צבט את הלב."
השימוש באלגוריתם של אמזון הוא היישום השני המתפרסם שנעשב בו שימוש בשבועיים האחרונים. בשבוע שעבר דיווחנו כי מערכת זיהוי פנים מתוצרת החברה הישראלית Corsight AI, סייעה לבית החולים סורוקה לזהות מאושפזים מול נתוני הנעדרים.
כלי הזיהוי של אמזון הושק ב-2016 והציע למשטרה ולגופים ציבוריים זיהוי פנים זול וקל לשימוש. אלא שבמהלך הזמן הצטברו ביקורות על המערכת. Buzzfeed News טענה, למשל, שהמערכת של אמזון, Rekognition, זיהתה בטעות פושעים כסלבריטאים. במקרה אחר טען האיגוד האמריקני לחירויות האזרח שהמערכת מצאה התאמה בין 28 חברי קונגרס לבין צילומי עצורים בארה"ב. כעבור זמן הפסיקה אמזון לשווק את המערכת למשטרה.
