סוף העידן המוזהב השני? העולם עומד בפני שינוי מהותי בניהול ההון

כיום, לאחר למעלה מ־20 שנה של יצירת הון משמעותי וחוסר שוויון בחלוקת ההון, תמונת המצב של המיליארדרים בשנת 2016 מוגדרת כעידן המוזהב השני – וייתכן שאנו נמצאים לקראת סופו של עידן זה, או לפחות בפני שינוי מהותי באופן שבו יתנהל ההון בשנים הקרובות.

ירושת הטריליונים

UBS ערכו בשיתוף פירמת הייעוץ PWC מחקר מקיף, שכלל 1,397 מיליארדרים ב־14 מדינות שונות, המחזיקים בכ־80% מסך ההון של המיליארדרים בעולם. אחד הנתונים המהותיים שעלו הוא שאנו עומדים בפני העברת ההון הגדולה ביותר אי פעם, כאשר כ־500 מיליארדרים, המחזיקים יחד בנכסים בשווי 2.1 טריליון דולר, יעבירו את הונם לדור הבא במהלך 20 השנים הקרובות.

ההון הכולל של המיליארדרים בעולם עומד על כ־5 טריליון דולר, כאשר מעט פחות ממחצית מהם נמצאים בבעלות מיליארדרים אמריקאים. 25% מההון לערך נמצא באירופה וכ־25% נמצא באסיה, ובעיקר בסין כמובן, שם מדי שבוע נוצרים עוד שני מיליארדרים (על פי נתוני שנת 2015).

הקלישאה של "דור ראשון בונה, דור שני שומר ודור שלישי הורס" לא ממש מתקיימת במקרה של המיליארדרים, ולמעשה, כל המיליארדרים אשר ירדו בנכסיהם מתחת למיליארד דולר ב־20 השנים האחרונות, היו בעיקר דור ראשון או דור שני של מיליארדרים. נתון זה צריך לעניין מאוד את המתעשרים החדשים באסיה, שכן מתוך המיליארדרים הצפויים להעביר את הונם לדור הבא בשנים הקרובות, כ־85% הם מיליארדרים "חדשים". לאלה כדאי לבחון את המודל האירופי, ובעיקר את המשפחות בגרמניה ובשוויץ, אשר מצליחות לשמר ואף להגדיל את ההון לאורך הדורות, ובכך לשמור על מקומן במועדון המצומצם של המיליארדרים העולמיים. בחינה של המיליארדרים באירופה מראה שהם שמים דגש על תרומה לקהילה ולכלכלה. חשוב לציין כי היסטורית, משפחות אלו לא היו חשופות למיסי ירושה גבוהים. הן קושרות את עסקיהן לכל בני המשפחה, כך שאלה ממשיכים לפתח את העסקים ולייצר הכנסות נוספות בעולם המשתנה. יש לציין, כי לפי הגישה האירופית, גורם חשוב נוסף הוא ערכים ומטרות משותפות. אלה מאחדים את המשפחות ומייצרים שותפות מרובת רבדים, המחזקת את האחדות המשפחתית.

שליש מהמיליארדרים כיום הם בני 70, ולכן נמצאים בשלב של התכנון הבין־דורי. סביר להניח כי רבים מהיורשים יקבלו בעלות על העסקים המשפחתיים, אבל לא בהכרח ינהלו אותם. דור המילניום נהנה מרמת חינוך גבוהה ויכולת טכנולוגית אשר שינתה באופן מהותי את קצב החיים. דור זה שם דגש על משמעות, ייעוד ופילנתרופיה, ולכן ייתכן שרבים מהמיליארדרים של היום יעדיפו למכור את עסקיהם, לאור העובדה שילדיהם לא יהיו מעוניינים להשתלב בהם. תמונה זו אף נהיית מורכבת יותר במדינה כמו רוסיה, שם כל אוליגרך שולט על עסקים רבים, אשר נשענים רבות על קשרים אישיים, או במדינה כמו סין, שם מדיניות הילד האחד לא מותירה בפני המשפחה אלטרנטיבות רבות.

מדיניות הנדבנות של המיליארדרים תשפיע רבות על עתיד העולם | צילום: fotolia

לא שומרים לעצמם

רוקפלר, אשר צבר הון מהותי בסוף המאה ה־19 בהיותו איל נפט (למעשה, במונחים של היום הוא האיש העשיר ביותר אי פעם), פרש בגיל 46 מתפקידיו הרשמיים בחברת הנפט סטנדרד אויל שבבעלותו ועסק בנדבנות. עד מותו בשנת 1937 חילק אחוז ניכר מההון שצבר בפעילות פילנתרופית מגוונת. גם היום אנו עדים למיליארדרים רבים, הפועלים לחלוקת ההון הרב שלהם עוד בחייהם למטרות פילנתרופיות שונות. וורן באפט צוטט בעבר כאומר: "הורש לילדיך מספיק כסף כדי שיוכלו לעשות כל דבר, אבל לא מספיק כדי שיוכלו לא לעשות כלום". ביל גייטס, האדם העשיר בתבל, הקים מהונו הפרטי את הקרן הפרטית הגדולה בעולם, העוסקת כולה בנדבנות. גם מארק צוקרברג הכריז, כי עוד בחייו יתרום 99% ממניות פייסבוק לצדקה. דור המילניום, שיירש את המיליארדרים של היום, מאמין בעשיית טוב ובעזרה לאוכלוסיות החלשות יותר. הם רואים בהצלחה העסקית כדרך להועיל לא רק לעצמם, אלא גם לבעלי המניות, ללקוחות ולחברה בכללה.

לרוקפלר, באפט, גייטס ואחרים היו וישנם כישורים עסקיים, שאותם רתמו לטובת הפעילות הנדבנית שלהם, ובכך התאפשר לתרום רבות לתחומים, כגון בריאות וחינוך. השאלה היא האם הדור הבא יוכל להיות אפקטיבי באותה המידה. כדי לייצר ערך אמיתי מכספי המשפחה, עליהם להיות ממוקדים במטרה מסוימת עם אימפקט מדיד. עליהם לקחת סיכונים, כפי שהוריהם ידעו לעשות בעולם העסקים, ולהיות בעלי חזון לטווח ארוך. כמו כן, עליהם להיות אקטיביים וגמישים בגישתם.

בדומה לתחילת המאה ה־20, גם כיום ההון מרוכז אצל מעט אנשים, והמגמה רק מתגברת, כך שכיום 62 אנשים מחזיקים בהון שווה ערך ל־50% מהאוכלוסייה הענייה בעולם. לכן האסטרטגיה העסקית והפילנתרופית של אותם מיליארדרים חדשים והדור הבא של המיליארדרים, תשפיע רבות על האופן שבו ייראה עולמנו בשנים הקרובות.

לא סוחבים את העולם

גישה שונה מובאת על ידי הסופרת היהודייה איין ראנד, אשר בספרה מ־1957, "מרד הנפילים", (Atlas Shrugged) שוללת גישה של מיסוי ושיתוף ההון של העשירים לטובת האוכלוסיות החלשות, ובעצם מציגה גישה קפיטליסטית טהורה. ראנד עומדת מאחורי ה"אובייקטיביזם", פילוסופיה הדוגלת בהגשמה עצמית של האדם ומתנגדת לכל סוג של אלטרואיזם. בדיון על כסף בספרה כתבה: "רק מי שאיננו זקוק לו, ראוי לרשת הון. אם יורש שווה להון שירש, זה ישרת אותו, אם לאו, ההון יהרוס אותו".

ספריה של ראנד, "כמעין המתגבר" ו"מרד הנפילים" אשר נכתבו לפני כ־50 שנה, חזרו להיות פופולריים בשנים האחרונות. שאלה מעניינת היא האם גישת דור המילניום, הגורסת שההגשמה העצמית מגיעה מעצם החשיבה על האחר, היא הגישה הנכונה, וגם אם כן, האם יצליחו לנהל אותה בצורה אפקטיבית. בכל מקרה, אנו נמצאים בשקיעתו של עידן ובסדרי עולם חדשים, ועלינו לקוות שהמיליארדרים של דור המילניום ימשיכו להוביל את העולם לשיאים טכנולוגיים וערכיים, ושהעידן המוזהב הנוכחי לא יסתיים בשפל גדול נוסף.

הכותב הוא מנהל דסק ב־UBS Wealth Management Israel

מובהר כי אין באמור בכתבה זו משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל סוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והם אינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות על־ידי מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. אין באמור בכתבה זו משום הצעה לרכישה של ני״ע.
מובהר כי ייתכן שלכותב ו/או ל־UBS Wealth Management Israel  קיים עניין אישי בנושא, ו/או שברשותם ני"ע המוזכרים בכתבה, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה־1995.