על הקשר בין מינויו של פישר, דוח התעסוקה המאכזב וצמצום ההרחבה

רק לאחרונה, שיבחו לארי סמרס, שר האוצר האמריקאי לשעבר, ושורה של כלכלנים את הישיגיו והשפעתו במעגלים כלכליים. הרקורד שלו כמנחה של בן ברננקי ב-MIT (בה כתב תזה על הדפרסיה של 1979), ככלכלן הראשי של הבנק העולמי, עבודתו בסיטיגרופ והצלחתו הרבה כנגיד בנק ישראל, יהפכו אותו לדמות משלימה ויקרת ערך לילן.

השאלה המרכזית כמובן היא דעתו של פישר באשר לצמצום ההרחבה הכמותית. מההכרות והניסיון שלנו אתו, אפשר להעריך שכל צמצום עתידי בקנייה החודשית של אגרות החוב, תהיה מדודה מאוד, לפחות בהתחלה – אולי אפילו פחותה מ-10 מיליארד דולר, כפי שהודיע הנגיד היוצא ברננקי בהחלטתו האחרונה בסוף השנה. לאחר מכן יבדקו ההשלכות על השוק לפני כל מהלך נוסף.

פישר לא יתמוך בשום מהלך שיטלטל את השוק ויבחן את הכיוון של שיעורי הריבית כדי לוודא שעלות הכסף לא תפגע בהתאוששות. הוא יעדיף לבצע צמצם בצעדי חילצון תוך מעקב מתמיד על תגובת השוק. הוא גם יודע שאין גבול ליכולת למתוח את המאזן התקציבי של הבנק ויעשה כל שנדרש על מנת לשים את המשק האמריקאי על המסלול הנכון.

ברננקי ופישר. הערכה הדדית | צילום: רויטרס

כל אלה וודאי יקבלו מישנה תוקף אם נתוני המקרו בארה"ב ימשיכו להיות בינויים, כמו דו"ח התעסוקה שהתפרסם ביום שישי ובישר על 74 אלף משרות חדשות בלבד שהתווספו למשק האמריקאי בחודש דצמבר, לעומת צפי ליותר מ-200 אלף משרות. מדובר במספר המשרות הקטן ביותר שנוסף למשק מאז תחילת 2011, ולמעשה משאיר את מספר המשרות החדשות ב-2013 על רמה דומה לזו של 2012, ולא מסמן את השינוי לטובה, לו קיוו בבנק כסימן נוסף להמשך מהיר של צמצום ההרחבה הכמותית.

בשורות טובות יותר הגיעו מכיוון שיעור האבטלה שירד מתחת ל-7%, אל 6.7%, אך עדיין בשורה התחתונה, דוח התעסוקה הוא בשורה רעה למי שקיווה לראות מהלך צמצום מהיר עוד בתחילת השנה.

גישתו הזהירה של פישר באה לידי ביטוי גם כאשר הביע בראיון לטלוויזיה האמריקאית תמיהה על כך שכה מעט בנקאים נשאו באחריות לחוסר הזהירות שלהם, בהקשר למשבר הפיננסי של 2008. באותו ראיון שיבח פישר את ברננקי על התמודדותו על המשבר ואמר שהוא יזכר כאחד מהנגידים המוצלחים בהיסטוריה. גם ילן היא דמות שזוכה להערכתו של פישר, דבר שבהחלט יעזור לשיתוף הפעולה ביניהם. פישר רואה בילן כלכלנית רצינית עם גישה פרקטית המחוברת למציאות.

פישר יישם במהלך הקריירה שלו את כל מה שלמד מכלכלנים גדולים כמו פאול סמואלסון ורוברט סולוו ב-MIT. ההצלחות שלו לאורך השנים, זהירותו ואחריותו הם בדיוק מה שהמשק האמריקאי זקוק לו בימים אלה של חוסר וודאות, ואם מישהו עדיין מעוניין להתנבא באשר להמשך מדיונות הצמצום של הפד, נראה כי שתי הבשורות של סוף השבוע – מינויו של פישר לסגנה של ילן, ודוח התעסוקה המאכזב, מצביעים על כך שסיומה של ההרחבה הכמותית עוד רחוק.