קרן המטבע העולמית מתנגדת לניאו-ליברליזם? לא בדיוק

זה כמובן לא בדיוק מה שקרן המטבע העולמית אמרה. למעשה, היא הצביעה על כך שאספקטים מסוימים של המדיניות הכלכלית בעשורים האחרונים לא עבדו כמו שצריך, וייתכן ונזדקק לתהליך קצר של חשיבה מחדש.

אבל ההתבטאות של קרן המטבע הספיקה כבר להסעיר רבים, בהם עיתון הגרדיאן ואת הכלכלן הבריטי ריצ'רד מרפי. מרפי אמר כי לדעתו ייתכן שכעת קרן המטבע העולמית מתחילה להבין שהיא היתה מעורבת באי שוויון, אבל בהתחשב בכך שהמעמדות הגבוהים לא באמת התעשרו יותר, יהיה לשים את האחריות על הניאו-ליברליזם וקרן המטבע העולמית. למעשה, בשנים בהן הניאו-ליברליזם עלה מצבם של העניים השתפר. בקרן המטבע העולמית אמרו כי ישנם דברים חיוביים בגישה הניאו-ליברלית, התרחבות הסחר הגלובלי הצילה מיליונים מעוני מחפיר. השקעות זרות ישירות היו הדרך להעביר טכנולוגיה וידע לכלכלות מתפתחות. הפרטות של חברות ממשלתיות הובילו לייעול שירותים והקלה בנטל התקציבי.

כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע העולמית | צילום: Stephen Jaffe, IMF

ביחס למרפי הגרדיאן סיפק דווקא סיקור מאוזן יותר, גם אם לא לגמרי, כשאמר שרק אספקטים מסוימים של התוכנית לא הובילו לשיפורים בהתנהלות הכלכלית. "אזהרה חמורה שמדיניות צנע עלולה לעשות יותר נזק מטוב הועברה על ידי כלכלנים בקרן המטבע העולמית, כביקורת על הדוקטורינה הניאו-ליברלית ששולטת בשוק בשלושת העשורים האחרונים", נכתב. אבל מה שקרן המטבע אמרה באמת זה שלהערכתה הגישה נתונה להשפעה של שני סוגי מדיניות שונים. הראשונה היא הסרת ההגבלה על תנועת הון בין גבולות (ליברליזציה על חשבון ההון), והשנייה היא קונסולידציה תקציבית, המכונה גם "צנע", שהיא אוסף של פעולות להפחתת גירעונות וחובות.

זה עוד לא הסוף

ולמרות התגובות בגופי התקשורת, נראה שעקרונות הניאו-ליברליזם בטוחים. קרן מטבע מזהירה מפני הנזק הפוטנציאלי של זרימות הון ספקולטיביות (מה שנקרא "כסף חם" כלומר כסף המועבר ממרכז פיננסי אחד לשני, או מהשקעה להשקעה, במהירות רבה, כדי ליהנות מרווחיה לתקופה קצרה).

באשר לנקודת הצנע, בקרן המטבע מעודנים הרבה יותר מכפי שנראה בסיקורי התקשורת. ההצהרה לא גורסת, בשום אופן, שקיצוצים בהוצאות הממשלה הם בהכרח רעיון רע. המדיניות הזאת היא מסובכת וצריך להשתמש יותר מאשר רק בכלי אחד בכל פעם. קחו לדוגמה את הרעיון של מדיניות פיסיקלית מצמצמת. אנשים אוהבים ללעוג לרעיון הזה, אבל למעשה זו הגישה הסטנדרטית של קרן המטבע. למדינה אוזל הכסף, היא לא יכולה ללוות, אז מה עליה לעשות? ובכן, דבר ראשון עליה לקצץ בהוצאות השלטון. זה צנע. השלב הבא הוא זה שנוגע לצמצום והוא הפחתת שער החליפין – זהו גירוי מוניטרי, יותר מאשר פיסיקלי. לאחר מכן קרן המטבע מארגנת כמה הלוואות להעלאות את המדינה.

פשוט לקצץ בהוצאות? בטח, זה לא מספיק, זה מה שהמסמך אומר – אבל לא לחתוך בהוצאות בגלל שזה רעיון רע? לא, זה ממש לא מה שאומרים בקרן המטבע. צנע בלבד כמו ביוון? רעיון גרוע, כפי שמציינים ניאו-ליברלים כמוני כבר כמה זמן. זה ידוע גם כפיחות פנימי, וזה משהו שאנשים כמו מילטון פרידמן ופול קרוגמן מזהירים מפניו כבר שנים. כואב להחריד – ולא עובד.

לא, קרן המטבע העולמית לא אמרה שניאו-ליברליזם הוא רע, וגם לא שהגיע סופו. מה שהם אמרו זה שהגישה היתה מועילה מאוד לעניי העולם, ושיש בה גם כמה נקודות שאפשר לשפר, וצריך להיזהר לגביהן. כשחושבים על זה, לא מדובר בקבוצת תכונות רעה עבור מדיניות כלכלית.