“רוג’ר ווטרס צריך לסתום את הפה בקשר לישראל”

"שני דברים הם אינסופיים", אמר פעם אלברט איינשטיין. "יקום – והטיפשות האנושית, ואני לא בטוח לגבי היקום". איינשטיין יכול היה להוסיף גם אלמנט שלישי, שהוא בן דוד קרוב של השני: אמנים ידועים, שבשל הצלחתם או בגלל האגו שלהם – מרגישים כאילו מישהו משח אותם למובילי דעה בענייני חוץ.

רוג'ר ווטרס, הבסיסט ופזמונאי של פינק פלויד, נכס צאן ברזל בעולם הרוק, הוא פעיל בולט בארגון BDS, הקורא לחרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל. ארגון זה אומץ על ידי השמאל האירופי והאמריקאי שדוגל בהחרמת אנשי אקדמיה, מוסדות תרבות, עסקים ומוסדות ישראליים.

BDS קורא לממשלת ישראל "משטר אפרטהייד". רחוק מהזרם המרכזי של המיינסטרים, הארגון אינו תומך בפתרון של שתי מדינות לשני העמים; למנהיגיו אין לי זמן לגינוי מדינות מוסלמיות ולמדיניות שהן מנהיגות. BDS מתמקד בכך שישראל לא תתקיים כמדינה יהודית, אם בכלל.

ווטרס אולי לא מודע לאג'נדה הלא כל כך סמויה של הארגון וחסידיו. אחרי הכל, עבר כבר זמן מה מאז שכתב את השיר "כבשים" שבו הוא שר על אנשים שלא רוצים או לא יכולים לחשוב בעצמם: "מה אתה מקבל עבור העמדת פנים שהסכנה לא אמיתית / כנוע וצייתן אתה הולך אחרי המנהיג", הוא כתב.

ווטרס. "נגן וסתום את הפה" | צילום: רויטרס

אלא שללכת אחרי המנהיג הוא בדיוק מה שווטרס עושה. הוא עלה לכותרות כאשר קרא למוסיקאים להחרים את ישראל. "אנא הצטרפו אלי ואל כל האחים והאחיות שלנו בחברה האזרחית הגלובלית בהכרזה על דחייתו של האפרטהייד בישראל ובפלסטין הכבושה, על ידי כך שלא נופיע בישראל או נקבל כל פרס או מימון מכל מוסד שמצוי בקשר עם ממשלת ישראל, עד שישראל תעמוד בחוק הבינלאומי בנוגע לעקרונות אוניברסליים של זכויות אדם", כתב ווטרס.

"פלסטין הכבושה" היא קוד ארוך שנים לארץ שבין נהר הירדן לים התיכון. במילים אחרות, מדינת ישראל. גם אם מר ווטרס לא מבין מה הוא אומר, שותפיו בהחלט קלטו את כוונתו האמיתית: ווטרס זכה לנזיפה חריפה מאייב פוקסמן, מנהל הליגה נגד השמצה. "האובססיה הנחרצת שלך בניסיון לשכנע אחרים להחרים את המדינה היהודית, תוך התעלמות ממפרי זכויות האדם האמיתיים בעולם, חייבת להיות מונעת על ידי משהו אחר מאשר נקיפות מצפון", כתב פוקסמן.

סין מדכאת מיליונים. רוסיה ממשיכה במסלול הצארות. מדינות ערביות ומוסלמיות רודניות חסרו משך עשרות שנים שלטון חוק ופלורליזם פוליטי, וכלאו ו/או רצחו מתנגדי משטר תוך שלילת זכויותיהם של נשים ומיעוטים (ראו במצרים, סוריה, סודן, ערב הסעודית, ועוד). אלפי סורים ומצריים נקצרים ברחובות, כמות הנוצרים ברחבי המזרח התיכון מתדלדלת בשל רציחות והגירה כפויה תחת איום על ידי הרוב המוסלמי, וסוריה מבצעת פשעי מלחמה ע"י שימוש בנשק כימי נגד עמה שלה. כמה מדינות אפריקניות נוקטות התנהגות רצחנית באופן סדיר ומדאיג. צפון קוריאה מרעיבה את האוכלוסייה שלה, ומנהיגי איראן קוראים להשמדת ישראל.

ובכל זאת, ווטרס וחבריו קוראים לקידום חרם ובידוד נגד ישראל. התעלמות זו מהנעשה בעולם מקבילה לפוליטיקה האורווליאנית של האו"ם, שבו כוללת מועצת זכויות האדם של האו"ם, כלב השמירה של העולם, מדינות חברות רבות עם רקורד מחריד בזכויות אדם.

צריך בתור התחלה להפנות את מבטו לעבר העולם המוסלמי. ווטרס | צילום: רויטרס

אם ווטרס ו-BDS מעוניינים להרוויח נקודות עבור תמיכה ב-"עקרונות אוניברסליים של זכויות אדם", הם צריכים בתור התחלה להפנות את מבטם לעבר העולם המוסלמי. אם ווטרס זקוק להשראה, הוא יכול לפנות למספר שירים חזקים של פינק פלויד שכתב, שאפליה וצביעות הן נושאים מרכזיים בהם.

כל זה לא פותר את ישראל מאחריותה או מהפשעים שלה. אבל גם אם ההתמקדות הקיצונית בישראל על רקע האסון שפקד את העמים המוסלמים אינה נוסעת מאנטישמיות, היא בהחלט מדאיגה.

כמו ווטרס, גם אמנים אחרים התערבו בענייני העולם, לעתים קרובות מהצד הלא נכון של ההיסטוריה והשכל ישר. הקולנוענית המוכשרת לני ריפנשטאל עבדה בשכר עבור היטלר. גבריאל גרסיה מארקס העלה על נס את מעלותיו של המתעלל הסדרתי בזכויות אדם, פידל קסטרו. פבלו פיקאסו היה קומוניסט נלהב ותומך של מוסקבה בעידן סטלין, אחד מרוצחי ההמונים הגרועים ביותר בהיסטוריה המודרנית.

השיעור שלהם לווטרס הוא שהצלחה אמנותית אינה מעידה בהכרח על הבנה בתחומים אחרים, וכי לפעמים, בשילוב עם אגו וחוסר בחשיבה ביקורתית, היא יכול להפוך את הכוונות הטובות ביותר לעבירה.

בשירם של הפינק פלויד, "Comfortably Numb", ווטרס שר את הפזמון שצריך היה לשאול את עצמו היום: "הלו, האם יש שם מישהו? רק תהנהן אם אתה יכול לשמוע אותי, האם יש מישהו בבית?".