|
בשנים הקרובות צפויה פלורנטין, השכונה התל אביבית התוססת, לשנות את פניה. את בתי המלאכה יחליפו בנייני מגורים ואת אי הסדר המיוחד ששולט בה יחליפו פארקים וגינות ציבוריות. ייתכן שהצעירים שעברו לגור בשכונה כי לא הצליחו לממן מגורים במרכז תל אביב, יחפשו להם אזורי מגורים אחרים. אך דווקא לבעלי העסקים בשכונה (רובם תעשייה זעירה) ובעיקר לבניהם ונכדיהם תהיה עדנה. יותר מ־80 שנה לאחר שנפתחו במקום עשרות עסקים קטנים, הצליחו יורשיהם של בעלי העסקים להתאגד וליזום פרויקט פינוי־בינוי.
ב־20 השנים האחרונות התמלאה הארץ ביוזמות לפינוי בניינים ישנים או שכונות ותיקות והקמת מבני מגורים חדשים על יסודותיהם. מדובר בהתחדשות עירונית אמיתית, הכוללת הגדלת מספר התושבים באופן מידתי, כך שיוכלו להמשיך ולהשתמש בשירותים ובתשתיות הקיימות. אופציה זו עדיפה בעיקר אל מול גידול שאינו עומד באופן מותאם ליכולת ההכלה של שירותי העיר, בדגש על תשתיות תחבורה, חינוך ובריאות.
השטח בפולורנטין לפני הבנייה | צילום באדיבות נחמה בוגין
היוזמות אמנם נערמו על המדפים, אך מעטות מהן יצאו בסופו של דבר לדרך. זאת בעיקר בשל הצורך לקבל את הסכמתם של רוב הדיירים המתגוררים באזור.
בשנים האחרונות, כך נדמה, חלה התעוררות בכל רחבי הארץ, ופרויקטים דומים צצים בערים רבות. אבל בפלורנטין העסק היה מורכב עוד יותר: לא היה מדובר בבתי מגורים, אלא בבתי מלאכה, בעסקים שחלקם לא פעילים שנים רבות. מטה מיוחד של כמה מיורשי הנכסים עבד במשך קרוב לעשור במטרה לאתר את בעלי כל הנכסים ולשכנע אותם בחיוניות הפרויקט. על הדרך הם נתקלו בהתנגדויות רבות – החל בהתנגדותם של פעילי חברה וסביבה שחששו משינוי נוף השכונה ועד להתנגדות בעלי העסקים הצמודים לגבולות הפרויקט.
הכתבה המלאה במגזין אוקטובר נובמבר של פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
